פרשות פרשת בלק בלומברג אליאב י"ד בתמוז ה'תשס"ב

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות ולכותב הדבר תורה. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il




תחיית האומה בתורתה על אדמתה


הגמרא במסכת ברכות מביאה הו"א להכניס את פרשת בלק לקריאת שמע.

בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה - משום טורח צבור. מאי טעמא? אילימא משום דכתיב בה: (במדבר כ"ג) 'אל מציאם ממצרים' - לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים! - אלא אמר רבי יוסי בר אבין: משום דכתיב בה האי קרא: (במדבר כ"ד) 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו'. - ולימא האי פסוקא ותו לא! - גמירי: כל פרשה דפסקה משה רבינו - פסקינן, דלא פסקה משה רבינו - לא פסקינן.

על הצד הפשוט נראה שהסיבה היא משום שבפסוק "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" יש את העניין של "ובשכבך ובקומך...". הרב זצ"ל בעין איה מסביר את הגמרא באופן עמוק יותר, ונראה שהוא אקטואלי מאוד לתקופה בה אנו נמצאים.

כשם שיסור התורה היא קבלת עול מלכות שמים דהיינו אחדותו ית', ועול מלכותו ועול מצות הם תלויים זה בזה, כי המוציא לאור תכלית אחרותו הוא רק עול מצות. כמו כן הוא יסוד תורי, חסנם ומעוזם ותקפם של ישראל. כי בהיות תכלית המצות אחדות ה' ית', ואחדותו ית' אינה נודעת בעולם כ"א ע"י ישראל, ע"כ המצות הם מקימים את ישראל לפניו ית' לעם. ומה שישראל הם חיים וקיימים ועומדים לעד, זה יוביל אל תכלית של אחדות ידיעת ד' בעולם. א"כ שייכת מאד לק"ש פ' בלק, המדברת בנצחיותם של ישראל, שהוא הקשר שמאחד יסוד אחדות ד' עם עול המצות.

פרשת בלק עוסקת בנצחיות עם ישראל - הצד הלאומי. אחדות ה' המתבטאת דרך עול המצוות נודעת בעולם ע"י ישראל שמחבר את הצד הלאומי יחד עם עול המצוות. החיבור בין הלאומיות וקיום המצוות מקורו בקדושה ולא ניתן להפריד ביניהם.

בהפטרה של פרשת חוקת קראנו על יפתח הגלעדי. יפתח לא נמנה בדיוק עם גדולי הדור של אותה תקופה. הוא מייצג את נצחיות עם ישראל, הצד הלאומי, בדיון עם מלך בני עמון לפני צאתו למלחמה. יפתח אף זכה לכך שהיתה עליו רוח ה' בעקבות זאת. אבל זה לא מספיק, ללא הצד הרוחני יפתח מגיע לנדר המיותר.

גאולת עם ישראל באה בקומות - "ואלך אתכם קוממיות". הקומה הראשונה התאפיינה בצד הלאומי בלבד. אנו נמצאים כיום בקומה השניה שבה אנו נדרשים לשלב את הלאומיות עם קיום המצוות.

הרב זצ"ל כתב אגרת1 ל"מזרחי" לכבוד הקונגרס הציוני בשנת תרע"ג. באותו קונגרס חשבו לכתוב באחד הסעיפים: "הציונות דבר אין לה עם הדת" והרב דרש מהם שישנו את הסעיף ל "שהציונות מבוססת היא על יסוד תחיית האומה בתורתה על אדמתה".

מקור הרשעות בעולם נועד לומר לנו שנבין מי אנחנו, ונדע את תפקידנו בעולם. כאשר הטוב איננו ישנו חלל בו מוצאת הרשעות מקום להכנס. זה דורש מאיתנו, כל אחד ואחד באופן פרטי וככלל. נצח ישראל לא יכול להחזיק מעמד בלי הפן של קיום המצוות.

יהי רצון שנזכה לבנות את הקומה השניה ומתוך כך לזכות לגאולה השלמה במהירה בימינו.





1 אגרת תקע"א.