פרשות פרשת כי תצא בלומברג אליאב ח' באלול ה'תשס"ב

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות ולכותב הדבר תורה. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il




מצוות שילוח הקן

המשנה האחרונה בחולין1 מחשיבה את מצוות שילוח הקן בתור מצווה קלה:

...ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה (דברים כ"ב) 'למען ייטב לך והארכת ימים' קל וחומר על מצות חמורות שבתורה.

הגמרא2 מקשרת בין מצוות שילוח הקן למצוות כיבוד אב ואם, שבשניהם נזכר בפסוקים העניין של אריכות ימים. בכיבוד אב ואם נאמר: "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך" ובשילוח הקן נאמר: "למען ייטב לך והארכת ימים".

לכאורה יש הבדל גדול בין שתי מצוות אלו. מצוות כיבוד אב ואם נתפשת כמצווה חמורה, שקיומה הוא לאורך זמן והמצווה משפיעה על כל החברה כולה דרך בניין המשפחתי, בעוד מצוות שילוח הקן היא מצווה מזדמנת ומקרית, שלכאורה אין לה משמעות כלל על החברה כולה.
במשנה באבות3 אומר רבי יהודה הנשיא:

... והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות...

לכאורה זה מאוד תמוה, כיצד אפשר להתייחס באופן שווה למצוות? כיצד אפשר לומר שצריך להזהר במצוות שילוח הקן כבמצוות כיבוד הורים?

במדרש4 מדגיש ר' אליעזר את תכונת האמהות של הציפור, שבכך שהיא מתעסקת בכבודו של עולם ובתיקונו, כדאית שתינצל.
הרב בר שאול5 מבאר את המדרש בהרחבה:

התפקיד והיעוד של האמהות - עולם מלא הוא. אמר הקב"ה: "הואיל ונתעסקה [הציפור הזאת הרובצת על האפרוחים] בכבודו של עולם, ובתיקונו של עולם, כדאית שתנצל". כזוהי הערכת התורה לאמהות, אפילו של ציפור: גבורת רחמיה היא כבודו של עולם, תפארת יעודה - תקונו של עולם. ניתן לומר: העולם כולו עצר נשימתו נוכח תופעת האמהות. העולם כולו מוקרן מכבודה ומקבל תיקונו הימנה, את המשך קיומו לשם תכליתו, אשר זה כבודו וכבוד יוצרו.
ועתה אתה, בן-אדם, של הרגליך מעליך, והגע בעצמך: אם כך אמרה התורה לגבי הציפור-האם, הרי הרבה למעלה-למעלה צריכה להיות ההערכה לאשה-האם, לאם שלך! הנה כך מקרין פרט זה במצות "שלוח הקן" על מצות "כבוד אם" ו"יראת אם". ומכאן גם השכר הדומה המיועד לשתיהן בתורה: אריכות ימים.


אין פירוש "אריכות ימים" בתור שכר ליחיד, אלא מדובר על אריכות ימי העם על אדמתו. שמירת השלמות של המשפחה הינה ערובה לקיומו של העם.
הפירוש של "והוי זהיר" במסכת אבות אין משמעותו ציווי שלא לזלזל, אלא הפירוש הוא שגם למצוה קלה תתייחס אליה בשעת המעשה בכובד ראש. למה? כי "אין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" - אין הכוונה על השכר האישי של עושה המצווה, אלא מדובר על ההשפעה שמשפיע קיום המצווה באופן הכללי על כל חיינו כאומה.




1 פי"ב, מ"ה.
2 חולין קמ"ב, ע"א.
3 פ"ב, מ"א.
4 דברים רבה, פ"ו , ה'.
5 "מצוה ולב", במבוא סוף סעיף ב'.