מועדים סוכות אופיר שימי י"ב בתשרי ה'תשס"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות ולכותב הדבר תורה. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il




זמן שמחתנו


מבין מקראי הקודש המופיעים בפרשת אמור, היחיד בו נזכרת שמחה הוא חג הסוכות: "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים"1. בפרשת ראה, בה מובאים שלשת הרגלים, השמחה מופיעה בקשר לסוכות פעמיים, בעוד שלגבי שבועות מופיעה פעם אחת בלבד, ולגבי פסח אינה מופיעה כלל2. בתפילה מכונה החג "זמן שמחתנו", לעומת החגים האחרים הנקראים על שם מאורע הקשור בהם - מתן תורה בשבועות ומצות בפסח. יש להבין "ולשמחה מה זו עושה" - מהי השמחה הגדולה בחג הסוכות.

בפשטות יש לומר, שהשמחה באה על אסיף התבואה, החל בתקופה זו של השנה. האדם שמח בראותו את פירות עמלו המובאים לביתו בתקופת השנה - סיומה - לאחר שעמל בה משעת הזריעה.

ישנו רובד עמוק יותר. לשם כך נשוב ימים מספר אחורה, אל יום הכיפורים.
ביום הכיפורים מתנתק האדם מהעולם הגשמי לגמרי. חמשת האיסורים-אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה - מבדילים את האדם מהעולם הגשמי. בעומדו בתפילה כשהוא לבוש לבן מתדמה האדם למלאך - לו אין שום קשר לחומריות העולם הזה.
בחג הסוכות המציאות הפוכה. האדם מחובר אל הטבע בעוצמה רבה. הוא גר בתוך הטבע - בסוכה, ומעליו פרוש סכך העשוי מפסולת גורן ויקב, ודרכו רואה הוא את כוכבי השמים. הוא מנענע בשמחה ארבעה מיני צומח (מצוה דומה לזו אינה מצויה בחגים אחרים), ובניגוד לחורף, בו זרע את תבואתו הרחק ממנו בשדה, הוא אוסף עתה את יבולו אליו, פנימה, אל ביתו. גם ניסוכם של המים, הנשאבים ממעין מי החיים שבשילוח, על גבי המזבח, טבעי יותר מניסוך היין, שכבר נגעה בו יד אדם. ולעתיד לבוא נשב בסוכת עורו של לויתן, המבטא בגודלו ובעוצמתו שיא של חומריות.

בריאת העולם טומנת בחובה הסתר גדול. "העלם כתיב". האור האלוקי השרוי בכל נגנז ונסתר מעין כל רואה. על גילויו מופקד האדם. לשם כך התלבשה נשמה אצילית בגוף חומרי, וביחד הם מנסים לגלות אורות וקדושה בעולם הזה. לנסיון זה שני צדדים: יכולת להעלות את העולם ואת כל אשר בו מתהום הנשיה אל אלוקים, אך גם היגררות אחרי העולם הזה, לכלוכיו ותאוותיו.

ביום הכיפורים אנו מכפרים, מנקים עצמנו מן הלכלוכים שדבקו בנו במשך השנה שחלפה. מזכירים לנשמתנו את מקורה, המקום ממנו חוצבה. אך זו רק תזכורת, פסק זמן לה. הרי מטרתה הינה כן לחבור אל החומר, ולהעלותו עימה. את זה תעשה בחג הסוכות. לאחר שניקתה עצמה מהסיגים והקליפות שדבקו בה, חוברת היא במלא עצמתה אל העולם ואל החיים שבו. בסוכות מצליח האדם להתמזג עם הטבע באופן שלם וקדוש. על כן השמחה הגדולה - גילוי האור והקודש שבטבע כולו, ובכך משיבים אותו אל מקורו האלוקי והעליון. אין לך שמחה גדולה מזו.



1 ויקרא כ"ג, מ'.
2 דברים ט"ז, א'-י"ז.