מועדים סוכות אופיר שימי י"ב בתשרי ה'תשס"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות ולכותב הדבר תורה. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il




סוכות וארץ ישראל


מקובלנו בשם הגר"א: "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון"1. שתי מצוות מקיימן האדם באופן של "ויהי בשלם" - בשלמות - "סוכו", מצוות הישיבה בסוכה, "ומעונתו בציון", מצוות ישוב ארץ ישראל2.
ואכן זיקה רבה קיימת בין סוכות לארץ ישראל. חג הפסח הוא כנגד עם ישראל. ביציאת מצרים נתהווה העם. שבועות - כנגד התורה. בו ניתנה תורה לישראל. וסוכות - כנגד ארץ ישראל. בו אנו יוצאים מבית הקבע שלנו אל מרחביה של ארץ ישראל.
אירוע שהיה בימי שיבת ציון מדגיש אף הוא את הקשר שבין חג הסוכות לא"י3:

וימצאו כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה אשר ישבו בנ"י בסוכות בחג בחודש השביעי... ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סוכות... וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בנ"י עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד

ההקפדה על מצוות הסוכה וההידור בה התקיימו במיוחד בדורות שנכנסו לא"י: בימי יהושע, ביאה ראשונה, ובימי עזרא, ביאה שניה. אף יעקב אבינו עושה סוכות לפני כניסתו לארץ, וכן עמ"י, ביציאתם ממצרים לא"י עוברים בסוכות.

הרמב"ם כותב4:

ואשר נראה לי בד' המינים שבלולב, שהיא שמחה וששון על יציאתם מן המדבר... אל מקום עצי פרי ונהרות, לפיכך נלקח לזכרון לכך הנאה שבפרותיה...

ובהמשך מוסיף את עובדת "ריבוי מציאותם בא"י". והראי"ה בחיבורו "עץ הדר" מגדיר את מצוות ד' המינים כממוצעת בין מצוות התלויות בארץ לאלו שאינן תלויות בה, ומוסיף שחג הסוכות כולו כה מחובר לקדושת הארץ ולשמחת פירותיה, "עד שלימדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות"5.
הרוקח כותב, שהסוכות שאנו בונים מרמזות על כך שכשעמ"י נלחם על כיבוש הארץ בימי יהושע ישבו הלוחמים בסוכות, כדרך אנשי המלחמה.

א"י, ארץ הקודש, סגולתה בגילוי הקדושה הטמונה בחומר. החקלאי שבא"י מגלה את הקדושה שבתבואתו ע"י הרמת התרומה, הנחת הפאה ועוד. ויותר מכך: עיקר מקום קיומן של המצוות, שעיניינן גילוי הקדושה שבטבע, הוא בא"י: "אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצוות...כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכה"א: הציבי לך ציונים"6. בחו"ל המצוות הינן רק ציונים, זכרון, לקיום המצוות האמיתי, בא"י. בכך משתוות שתי מצוות אלה: סוכות, הזמן המסוגל לגילוי הקדושה שבחומר, וא"י, המקום המסוגל לכך. ואולי לכן מתגלה סגולתה של א"י לקדש את האמצעי כמטרה, כקידוש החומר שבאמצעותו מתעלה הנשמה, דוקא בחג הסוכות, כדברי תלמודה של א"י: "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אקב"ו לעשות סוכה"7.



1 תהלים ע"ו, ג'.
2 ראה שיחות הראי"ה עמ' רי"ב.
3 נחמיה ח', י"ד-י"ז.
4 מו"נ ח"ג פמ"ג.
5 עמ' ג'-ה'.
6 רש"י דברים י"א, י"ח עפ"י הספרי.
7 ירו' ברכות פ"ט ה"ג, וראה ב"המועדים בהלכה" עמ' קיד-קטו.