המאגר התורני

קטגוריה: כתובות

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי (ט"ו.) פתיחה סוגיא זו המוזכרת בכמה מקומות בש"ס, רבים קולמוסין נשתברו עליה, וקושיות עצומות התקשו בה הראשונים והאחרונים. נעסוק ביסוד דין רוב, ומתוך כך נוסיף ביאור בסוגיא זו. שאלות 1. יש להבין מדוע קבעה הגמרא שכל קבוע הוא דוקא "כמחצה על מחצה", ולא […]
"מה טיבו של עובר זה" (י"ג.-י"ג:) מח' רבן גמליאל ורבי יהושע בתוספתא (פ"א ה"ו) רבן גמליאל הסביר את שיטתו: היתה מעוברת אמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ור' ליעזר אומרים נאמנת שהיא עדות שהאשה כשירה לה ר' יהושע אומר אינה נאמנת. אמר […]
גר קטן (יא.) שאלות בדברי הגמרא בענין גר קטן, יש לעיין:1. "גר". מדוע לא אמר בפשטות "גוי", שכן מדובר כאן כאשר גוי בא להתגייר, ובשו"ע (יו"ד רסח ז) אכן שינה את הלשון: עובד כוכבים קטן, אם יש לו אב יכול לגייר אותו. ואם אין לו אב, טז ובא להתגייר […]
מנה לי בידך והלה אומר איני יודע (י"ב:) בסוגייתינו הגמרא מקבילה בין מח' רבן גמליאל ור' יהושע במשנה לבין מחלוקת האמוראים לגבי "מנה לי בידך והלה אומר אינו יודע". הגמרא מסבירה את מח' האמוראים: רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי […]
טענת בתולים (ט.) מחלוקות הראשונים בסוגיא בסוגיא לא נזכר מהי טענתה של האשה מול טענת הבעל, ואכן דעת הרמב"ם היא שאם הבעל טען טענת בתולים האוסרת את אשתו עליו אין משגיחין כלל בטענת האשה והיא אסורה עליו בכל מקרה. לעומתו סוברים הרשב"א והריטב"א ועוד ראשונים שכאשר היא מתרצת את […]
שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא (ט.) שאלות הסוגיא פותחת בדברי רבי אלעזר: האומר פתח פתוח מצאתי – נאמן לאוסרה עליו. ופירש רש"י טעמו של דבר: נאמן לאוסרה עליו – ואע"פ שאין הדבר הזה יכול להתברר אלא על פיו לגבי נפשיה הוי מהימן לשוייה עליה חתיכה דאיסורא אבל להפסידה כתובתה לא […]
ספק ספיקא מחלוקת הרמב"ם והרשב"א בגדר ספיקא דאורייתא לחומרא נחלקו הרמב"ם והרשב"א בהבנת דברי הגמרא (ביצה ג ב) "ספיקא דאורייתא לחומרא", האם זהו דין תורה או דין דרבנן. הרמב"ם כתב (הל' טומאת מת ט יב): דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן […]
ברכת אירוסין (ז:) שאלות הסוגיא העוסקת בברכת אירוסין מסיימת: מאן דלא חתים מידי דהוה אברכת פירות ואברכת מצוות, ומאן דחתים מידי דהוה אקידושא1. יש להבין צדדי הבעיה, מאיזה צד יש לדמותה לברכת פירות וברכת מצוות, ומאיזה צד יש לדמותה לקידוש. רש"י פירש: אברכת פירות – בורא פרי העץ.ברכת מצות […]
בעילה בתחילה בשבת (ה:-ז.) פסק הגמרא והפוסקיםבסוגייתינו הגמרא נושאת ונותנת בבעיה: איבעיא להו: מהו לבעול בתחילה בשבת? ובסוף הסוגיא פוסקת הגמרא: והלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת. יש לעיין בפסק זה, הן מצד ההיתר, לכאורה ללא הגבלה, לאחר שבסוגיא ראינו שההיתר תלוי בבקיאות בהטיה שלא כהללו בבליים, והן מדרך הבאת […]
כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש (ג.) שאלות רוב הראשונים הבינו שפירוש "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש", היינו שהמקדש תולה קידושיו בדעת חכמים, ולכן חכמים יכולים להפקיע קידושיו למפרע. כך פירש גם רש"י בכמה מקומות1.על שיטה זו רבו הקשיים, ולהלן חלקם:1. הראשונים דנו רבות בכך שהקידושין בטלין למפרע ולא מכאן […]
נישואין וכתובה עיון במשניות בכמה משניות בפרק מוזכר הביטוי "טענת בתולים". ראשית, במשנה א': בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין. ובהמשך מופיע הביטוי בעוד משניות, וכך כתוב במשנה ב': […]
שיעור פתיחה למסכת כתובות מסכת זו עוסקת בדיני הנישואין, ולכאורה מן הראוי היה לקרוא את שם מסכת זו "נישואין". קריאת שם המסכת על שם הכתובה שמבטאת דוקא את סיבוכי הנישואין צריכה הסבר.הנישואין מבטאים יותר מכל את ירידת האידיאל לעולם המעשה המורכב. חז"ל השוו בין מעמד הר סיני לבין יום […]

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש

נושאים

דילוג לתוכן