לחיות עם פרשת השבוע – הגאולה תלויה בנו!

הרב יהושע ויצמן
כ״ה בטבת ה׳תש״פ
 
22/01/2020

פרשת שבוע
לחיות עם פרשת השבוע – וארא – הגאולה תלויה בנו!

הפרשה שלנו מתחילה לעסוק בצורה מפורשת בגאולתם של ישראל. אנו יכולים ללמוד מן הפרשה גם על הגאולה שאנו נמצאים בתוכה (מיכה ז', ט"ו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". יציאת מצרים מלמדת אותנו על הצורה שבה נזכה להיגאל, ויש מקום להעמיק בפרשה ולנסות להבין את תהליכי הגאולה המופיעים בה.

בתחילת הפרשה משה נשלח לדבר עם בני ישראל ולומר להם את ארבע לשונות הגאולה (שמות ו', ו'-ז'):

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.

לאחר ארבע הלשונות מופיעה הלשון החמישית (שמות ו', ח'):

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'.

מעניין להשוות את היחס לארץ ישראל בין האבות ובין הבטחת משה לבני ישראל. ביחס לאבות ה' אומר למשה (שמות ו', ד'):

וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ.

התורה מדגישה שהאבות היו גרים בארץ, באופן זמני.
האבות היו יחידים, ולכן ישיבתם בארץ לא היתה בקביעות. אברהם התהלך בארץ, אך בנו ישמעאל לא ירש אותה. יצחק אף הוא הוליד את עשו, שלא המשיך את דרכו. יעקב זכה שכל בניו המשיכו אותו, אך גם הוא לא ישב בארץ בשלוה ובקביעות. "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף" (רש"י לבראשית ל"ז, ב').
האבות היו בשלב הבנין של האומה, ולכן עדיין לא ישבו בארץ בקביעות.
לעומת זאת, משה מבטיח לבני ישראל: "ונתתי אותה לכם מורשה" – הארץ תינתן לכם כירושת עולם.
משה מדבר עם בני ישראל בגדלות. הוא פורש לפניהם את העתיד, את ישיבתם בארץ לדורות עולם, כעם ה'.

אך בני ישראל לא נמצאים במקום הזה (שמות ו', ט'):

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.

הם שקועים בעבודה, ולא פנויים לשמוע את הדברים הגדולים של משה. "תן לי לגמור את מתכונת הלבנים, וללכת הביתה בשקט. עזוב אותי מרעיונות גדולים".
אמנם למשה לא היה קל מול בני ישראל. אך אנו יכולים ללמוד מכאן לימוד גדול. לפעמים צריך לדבר עם אנשים בגדלות, "מעל לראשים". משהו נכנס פנימה. משה מדבר אל הנשמה, וכשיגיע הזמן הם יקלטו למפרע מה משה אמר להם. גם אם עכשיו דבריו של משה לא חודרים פנימה ולא מניעים את העם לפעולה – הדברים נכנסו ללב ויגיע הזמן שבו הם יפעלו את פעולתם.

כיון שבני ישראל לא שומעים למשה, הקב"ה שולח את משה לפרעה (שמות ו', י'-י"א):

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.

תגובתו של משה (שמות ו', י"ב)

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.

רש"י מציין את דברי חז"ל, שזהו אחד מעשרה קל וחומר שבתורה.
אך יש לשאול – הקל וחומר הזה לא מובן. הרי בני ישראל לא שמעו אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה". פרעה לא בקוצר רוח. פרעה יושב על כסא המלכות, בנחת ובשלוה, ויכול הוא לשמוע את דבריו של משה. יש להבין את טענתו של משה.

משה מדבר אל בני ישראל, והם לא שומעים אליו. הוא מצטוה ללכת לפרעה – והוא טוען שפרעה לא ישמע אליו אף הוא. מהי תשובתו של הקב"ה? התשובה מפתיעה (שמות ו', י"ג):

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

משה לא הצליח לדבר עם בני ישראל, וגם הדיבור אל פרעה לא הולך להצליח. בתגובה לכך ה' מצוה אותו ללכת גם אל בני ישראל וגם אל פרעה. כיצד ניתן להבין את הדבר?!

כדי להבין את עומק הדברים, ננסה לעמוד על משמעות ה"קל וחומר" שאומר משה.
הרמ"ע מפאנו, במאמר המידות, מסביר שיש שני סוגי קל וחומר. האחד הוא שיש שני דברים, האחד קל והאחד חמור, וניתן ללמוד מהאחד על השני. הסוג השני הוא, כאשר יש מקור, ודבר הנולד ממנו – התוצאה שלו.
דבר שאיננו קיים במקור – לא יכול להופיע בתוצאה. ולהיפך, דבר שאנו רואים שהוא קיים בתוצאה, ודאי שהוא קיים גם במקור1. אם אנו רואים ב"תוצאה" הלכה מסויימת – אנו יכולים לדעת שזה קיים גם במקור, ואם לא מצאנו במקור – לא נוכל למצוא זאת בתוצאה.

לאור זאת ניתן להבין את הקל וחומר שאומר משה.
בענין הגאולה, בני ישראל הם המקור. הגאולה תלויה רק בעם ישראל, ולא בכל דבר אחר. אם הם ראויים להיגאל – הגאולה תבוא, ופרעה לא יוכל לעצור אותה. אם הם לא ראויים – הגאולה לא תבוא, גם אם פרעה יהיה אוהב ישראל כמו טראמפ…
לכן אומר משה – אם בני ישראל לא שמעו אלי ולא רוצים להיגאל – מה יעזור ללכת לפרעה?!
והקב"ה עונה לו: "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – אמנם כלפי חוץ בני ישראל לא שמעו אליך, אבל בעומק – הם "מאמינים בני מאמינים" (שבת צ"ז ע"א) והם רוצים להיגאל. לכן תחזור לדבר שוב אל בני ישראל, וכשהם יהיו ראויים – התהליך ימשיך הלאה אל הגאולה.

לאור זאת יש לשאול: לשם מה צריך משה לדבר גם עם פרעה? אם הכל תלוי בבני ישראל – די בכך שמשה ידבר איתם, ואין צורך לדבר גם אל פרעה. מהו התפקיד שממלא פרעה בתהליך של יציאת מצרים?

חז"ל, במדרשים ובזוה"ק, עומדים על כך שתפקידו של פרעה הוא ללמד אותנו את ההתייחסות אל הרע בעולם. פרעה הוא המודל של הופעת הרע. הוא ראה את עצמו כאלוה (יחזקאל כ"ט, ג'):

דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר ה' אלהים הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי.

פרעה רואה את עצמו כבורא, וכופר במציאות האלוקית. כך הוא אומר למשה (שמות ה', ב'): "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'". פרעה מייצג את הכפירה בצורה הקשה ביותר, ולכן יש ענין מיוחד לשבור את הופעת הרע הזה.
עם ישראל נמצא בתהליך של גאולה, אך גאולתם של ישראל איננה מנותקת מן העולם שמסביב. חשוב לגאול ולתקן את העולם כולו. העולם צריך להיגאל מפרעה ומהשקפת עולמו. שבירתו של פרעה היא חלק מתהליך התיקון וההתבסמות של העולם. משה מצטוה לומר לפרעה (שמות ט', ט"ז):

וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ.

קיומו של פרעה הוא כדי לשבור אותו. קיומו של הרע בעולם בא כדי לנצח אותו, ובכך לגלות את יחוד ה'.
במדרש אומרים חכמים על פרעה (שמות רבה פרשה ו', ה'):

"בא דבר אל פרעה מלך מצרים", המשל אומר: מן שטייא לית הנייא אלא מן קציא (תרגום: מן השטים אין הנאה אלא בקציצתם).

עצי השיטים משמשים לקורות לבניית בתים. כל עוד הקורה מחוברת אל העץ – אין ממנו הנאה. רק כאשר קוצצים את העץ – ניתן ליהנות ממנו ולהשתמש בו.
יש בעולם בריות שנבראו כדי לקצוץ אותם. בריאת הרע בעולם היא כדי לגלות את יחוד ה', את האמונה, כאשר מתגברים על הרע ומנצחים אותו. זהו פרעה. הוא בא כדי שנתמודד איתו ונבחר בטוב. מטרת הרע היא שבירתו.

משה נשלח בתחילה לבני ישראל. זהו הבסיס לכל תהליך הגאולה. הוא אומר להם את לשונות הגאולה, אך הדברים "גדולים עליהם". משה נשלח לפרעה, וגם זה לא עוזר. התשובה היא בפסוק שמהווה את הכותרת לכל המשך הפרשה וסיפור הגאולה:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

משה מצטוה ללכת אל בני ישראל, להמשיך לדבר אליהם, לחנך אותם, ולהכניס להם את הגאולה אל הראש.
בנוסף, משה מצטוה גם ביחס לפרעה – לשבור את הרע שפרעה מייצג.
גאולת ישראל ושבירת הרע הם שני דברים שבאים יחד. העיקר הוא הגאולה של ישראל, אך גם שבירת הרע היא חלק הכרחי מן התהליך.

מן הפרשה אנו צריכים ללמוד, שתהליך הגאולה תלוי בנו. זוהי ידיעה מרוממת, שמניעה אותנו להיות טובים, לרצות בטוב. זו הדרך שלנו להיגאל.
הזכרנו פעמים רבות את דברי בעל ה"לשם", האומר שגם לפי הדעות שהגאולה תלויה בתשובה, הכוונה היא לתשובה של "חדא כנישתא" – קהילה אחת, ציבור אחד שיהיה טוב ויחיה בשלמות – ומתוכו תבוא הגאולה לכל ישראל.
אנו צריכים לדעת שאחריות גדולה מוטלת על כתפינו. הגאולה תלויה בנו. בכל אחד ואחד מאיתנו. לימוד התורה בגדלות ובעוצמה, מתוך רצון לעמוד על דרכי הנהגתו של הקב"ה בעולם, יחס נכון בין אדם לחבירו, למחול זה לזה ולא לשמור טינה, להסיר את הקנאה ולשמוח בהצלחת השני – אלו הדברים שבהם תלויה הגאולה.
אם אנו נהיה ראויים – הגאולה תגיע. זה תלוי בנו, בקבוצה קטנה מעם ישראל שתבחר בטוב. אנו נמצאים כפסע מהגאולה השלמה, והמדרגה שלנו ושל עם ישראל היא שתקבע את מהלך הגאולה.
נתעורר בע"ה להיות טובים, ולהשתוקק לגאולה שתבוא במהרה בימינו.

ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.


1 זו לשונו של הרמ"ע מפאנו: "קל וחומר, הרמז בה לכתר עליון בהתיחסו אצל עלת העלות, כי הכתר קל הוא, ואוכמא איהו בערך עלתו, ועם כל זה נאסר ההסתכלות בו, כל שכן במה שלמעלה הימנו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן