פרשת השבוע פרשת שמות הרב יהושע ויצמןטבת ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: שמחי שרון.



ייסורין של אהבה


המדרש1 הראשון בספר שמות פותח בפסוק "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר2" ודורש:

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" הה"ד (משלי י"ג) "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר" בנוהג שבעולם אדם שאומר לו חבירו פלוני הכה לבנך יורד עמו עד לחייו ומה ת"ל "חושך שבטו שונא בנו" ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו שכן מצינו בישמעאל שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאהו והוציאו מביתו ריקם… "ואוהבו שחרו מוסר" זה הקב"ה על שאהב את ישראל דכתיב (מלאכי א') "אהבתי אתכם אמר ה'" שהוא מרבה אותן ביסורין אתה מוצא שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכלם לא נתנם להם אלא על ידי יסורין התורה וארץ ישראל וחיי עוה"ב... "ואוהבו שחרו מוסר" לפי ששחרו מוסר לכך אוהבו אתה מוצא שאברהם ייסר את יצחק בנו ולמדו תורה והדריכו בדרכיו... ואף יעקב אבינו ייסר את בניו ורידה אותם ולמדם דרכיו שלא היה בהם פסולת שכן כתיב "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וגו'" השוון כלם ליעקב שכולם צדיקים כיוצא בו היו הוי "ואוהבו שחרו מוסר".

המדרש מעמיד את יחסו של אברהם לישמעאל אשר חשך ממנו שבטו, ויצא לתרבות רעה, אל מול יחסו ליצחק שלא חסך שבטו שהגיע עד עקידת יצחק ושחרו מוסר, (שאברהם למדו תורה והדריכו בדרכיו) וכן יצחק אשר חשך שבטו מעשו והלך לו הלה אצל ישמעאל ויצא לתרבות רעה, אל מול יעקב אשר אביו שחרו מוסר.
אף הקב"ה מייסר את ישראל מתוך אהבתו אליהם, ומתנות שקיבלו ישראל: תורה, עוה"ב וא"י, אינן באות אלא על ידי יסורין.

ויש להבין את אברהם מדוע ייסר את יצחק ואילו את ישמעאל לא ייסר, שאם 'דרכו' החינוכית היתה לייסר מדוע לא עשה כן לישמעאל, ואם שיטתו היתה לא לייסר מדוע ייסר את יצחק?
נראה שמגמת הייסורים היא ליישר את האדם לדרך שהוא צריך לילך בה. מי שיש לו דרך מסוימת ורוצה להנחילה לאחרים, לא יוכל לעשות כן מבלי ייסורים.
אבל אם אין דרך מסוימת שרוצים להנחיל, אז יש מקום לחשוך השבט. אלא שאין מושג של קשר בין אב לבנו ובין רב לתלמידו ללא הנחלת דרך, שכן אבות ובנים קשורים בהמשכיות הדורות ע"י המשכת דרכם בעולם.

מתנות שנתן הקב"ה לישראל, נתנן על ידי ייסורים כיון שיש להם מטרה מסוימת. יש לדעת מהי מטרת המתנות וליישר את הדרך אל המטרה, ואז יימנעו הייסורים.
מטרת הייסורים אינה לכלות את העם או את המיוסר חלילה. אדרבה, מתוך הרצון בהמשך דרכו לטובה באים הייסורים. וכיון שהייסורים הם על מנת לתת "מתנות" ולקבוע דרך מסוימת הישרה לפני המקום, לכן הם באים מתוך אהבה גדולה לעם ישראל.

זה מה שראה משה בסנה אשר בער באש ואיננו אוכל, שהאש לא באה לכלותו, כדרך שעושה לכל דבר, אלא על מנת לשומרו בצורה נכונה."וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלוהים מתוך הסנה..."3 - משה שהתפעל מן המראה, והבין את העניין שמסתתר מאחוריו, מיד נגלה אליו ה'.

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב וגו' "

גם יעקב הבין שכדי להנחיל דרך שתוביל לגאולה הוא צריך לברור את הפסולת מהם על ידי ייסורים ואכן הפסוק השווה את בני ישראל ליעקב בצדיקותם.
"ואלה שמות בני ישראל - על שם גאולת ישראל נזכרו כאן"4 - בני ישראל ה"מסולתים" הם אלו שיכולים להביא את גאולתם.




1 שמות רבה א', א'
2 משלי י"ג, כ"ד
3 שמות ג', ד'
4 שמות רבה א', ה'.
ועיין עוד שיחת מוסר בנושא עשירי בטבת (Malot63)


-------------------------------------------------------------------------------------------