"השיבה שופטינו כבראשונה"

הרב יהושע ויצמן
ל׳ בשבט ה׳תשס״א
 
23/02/2001

פרשת שבוע
"השיבה שופטינו כבראשונה"

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

בסידורו של ר' יעקב עמדין – ב"בית יעקב" בברכת "השיבה שופטינו" – מובאת דרשה1:

כשנתנה תורה לישראל אמר לו הקב"ה למשה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט.

יש לבאר את הקשר שבין יישום המשפטים המופיעים בפרשתנו לבין אהבת המשפט אצל הקב"ה, שהרי לכאורה עשיית המשפט הוא עניין שבין אדם לחברו!

במכילתא2 דרשו על המצוות השונות:

כל דבר ודבר שנתנו ישראל נפשן עליהן נתקיימו בידן וכל דבר ודבר שלא נתנו ישראל נפשן עליהן לא נתקיימו בידן – כגון השבת והמילה ותלמוד תורה וטבילה שנתנו נפשן עליהן נתקיימו בידן, וכגון בית המקדש והדינין ושמיטין ויובלות שלא נתנו ישראל נפשן עליהן לא נתקיימו בידן.

אחת מאותן מצוות שישראל לא מסרו נפשם עליהן היא מצות "הדינין" – המצווה לדון בדיני התורה, ולא זכינו שכלל ישראל יקבל על עצמו לדון על-פי דין תורה. ולדאבוננו מצווה זו אבדה מאתנו. עלינו לשאול את עצמינו עד כמה הדבר כואב לנו והאם הכאב בא לידי ביטוי בתפילתנו בברכת "מלך אוהב צדקה ומשפט".

הרב קוק מבאר ב"מוסר אביך"3 שהתפילה היא בדיקה גדולה לאדם, לדעת מעלת נפשו ולדעת אילו ערכים הם עיקר אצלו. שכן ברור שדבר שמאד כואב לו, יתפלל עליו מקירות נפשו, ודבר שהוא ממנו והלאה בודאי כוונתו תחלש, כשביקש על אותו דבר.

יום יום אנו מתפללים "השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצנו כבתחילה וגו'" בברכה זו אנו נבחנים עד כמה אנו מרגישים בחסרון המשפט העברי. אנו נרגיש בחסרונו – רק כאשר נדע להעריך למה עלינו לצפות ולייחל.

בהמשך הברכה נאמר "והסר ממנו יגון ואנחה" – וכי מה עניין האנחה אצל השבת השופטים?

ואמנם, בפשטות יש לומר שהאנחה היא על עצם איבוד המשפט, שזה גורם שאיש את רעהו חיים בלעו. אלא שבסידור "בית יעקב" כתב על הביטוי:
"'ואנחה' – ולא תרגז ארץ תחת ישמעאל כי ימלוך ובעלונו אדונים זולתך".
הרי לנו דרך להסרת עול ישמעאל מעלינו: לחזור לעצמינו, לערכינו, לחוקינו ולמשפטינו.

ר' יעקב עמדין מקשר זאת להמשך הברכה "ומלוך עלינו אתה ה' לבדך" דהיינו, שנהיה רק עבדים לה' ולא עבדים לעבדים, לכן יסורו ממנו יגון ואנחה.

"פירוש התפילות והברכות"4 לר' יהודה ב"ר יקר מביא:

"'השיבה שופטינו כבראשונה… והסר ממנו יגון ואנחה…' ויש אומרים על שם דכתיב: 'במשל רשע יאנח עם' (משלי, כ"ט )"

הפסוק ממשלי המובא מבטא את הקשר הישיר שבין האנחה ובין שליטת חוקי הרשע.

כל זה מתקשר לעניין עבד עברי שבעניינו הקב"ה מזהיר אותנו "כי לי בני ישראל עבדים" – עם ישראל הוא עבד ה' והשופטים הם אלו שמבטאים את עבדותם של ישראל למשפטו של ה'.

דברים אלו מבארים מדוע המשפט הראשון המוזכר בפרשת משפטים הוא דוקא משפט העבד העברי, וזאת מפני שהוא מבטא את החירות האמיתית מעבדות המביאה יגון ואנחה.


1 אוצר המדרשים, אגדת שמונה עשרה (עמ' תקפ"ד בהוצאת אייזנשטיין).
2 מכילתא דרבי ישמעאל כי תשא – מס' דשבתא, פרשה א, וכן במסכת שבת, ק"ל ע"א.
3 מוסר אביך, מעין הקדמה, פסקה ג'.
4 "פירוש התפילות והברכות", עמוד מ"ח בברכת "השיבה שופטינו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן