מוסר האמת הכבדה הרב יהושע ויצמןח' שבט ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיחת מוסר מפי ראש הישיבה. סיכם: מנחם ויצמן.



האמת הכבדה


רס"ג מונה, בהקדמה ל"הנבחר באמונות ודעות", שמונה סיבות לכפירה.
ננסה לבחון סיבות אלו, תוך השלכה לימינו - בהסתכלות מודרנית ואף פוסט-מודרנית.
הסיבה הראשונה1:

תחלתן כובד הטורח על בני אדם בטבעם, וכאשר ירגיש הטבע בדבר שהוטל עליו המזקיקו להתאמץ ולהתחזק בהוכחות ולנהוג על פיו בדת אז יברח ויתרחק מכך, ומסבה זו תמצא הרבה מבני אדם אומרים 'האמת כבדה' 'האמת מרה', מפני שהם רוצים את החופש ובורחים אליו, ועליהם הכתוב אומר רחקו מעל ה' לנו היא נתנה הארץ למורשה ואין הסכלים הללו מבררים לעצמם שאם ישמעו לטבע בבריחתו מן העשיה והיגיעה ישארו רעבים וחסרי כל מהעדר התבואות והמשכנות.

ניתן להתבונן על ענין זה בשתי בחינות.

א. הגישה ה"פוסט מודרנית" היא שכל מסגרת היא חסרון. המחויבות לדעה מסוימת ולדרך מסוימת היא מגבילה את האדם, ולא מאפשרצ לו להביע את כל אשר הוא חפץ.
גישה כזו כשהיא בא בצורה קיצונית, הרי היא פוגעת בכל המסגרות כגון המסגרת הלאומית ואפילו מסגרת המשפחה. ומובן מאליו שתוצאות גישה זו היא פריקת עול תורה ומצוות.
ישנו חיוב מסוים בגישה זו, שכן המסגרת מונעת מהאדם את החשיבה על מעשיו. בגרות בגמרא, למשל, פוטרת את התלמיד ואת רבו מחשיבה "למה לומדים גמרא", כיון שזהו חלק מהמסגרת ואין צורך בחשיבה על כך. במסגרת נדבקת פסולת. כיון שאין ביקורת ואין שאלות, נוצרים הרבה סיגים, שהדרך לנקותם היא לפעמים ניפוץ המסגרת ובנייתה מחדש בצורה שלמה וגדולה יותר.
הכפירה, למשל, היא ניפוץ המסגרת התורנית המצומצמת, שלא היו בה תשובות מעמיקות לשאלות שנשאלו, והדרך לפיתרון היא בניית המסגרת בצורה גדולה ועמוקה, שתיתן תוכן לתורה ולמצוות.
תקופת ה"פוסט-מודרניזם" היא תקופה זמנית, שאחריה יבוא התיקון, שכן העולם כולו בנוי ממסגרות. "לא תהו בראה לשבת יצרה"2. העולם בנוי על פי חוקי טבע, וגם ה"פוסט מודרניזם" לא יכול לנפץ את כח המשיכה. כך גם המסגרת המשפחתית היא הצורה הטבעית והנורמלית של חיים ושל המשכיות העולם.
מובן שמסגרות אלו, כמו רבות אחרות, כובלות את האדם, אך הפיתרון אינו ניפוץ המסגרת, החזרת העולם לתוהו, אלא הגדלת המסגרות, מציאת התכנים שבמסגרות.
יש צורך לשאול את השאלות, ולמצוא את התשובות - בצורה חיובית, בעולם התיקון ולא בעולם התוהו.

ב. ההסתכלות של הרס"ג - נוחיות. כל היצורים מעדיפים שחרור מעול, וגם האדם בתוכם.
ישנה כאן, מלבד הופעה רגילה של יצר הרע, השקפת עולם.
"אדם לעמל יולד"3. האדם נברא כדי להיות בעמל, זהו עניינו ותפקידו.
מומחי רכב מתריעים נגד השארת רכב בהילוך סרק (ניוטראל), כיון שזה מזיק למנוע. המנוע מיוצר כך שיהיה בפעילות, ובהילוך סרק ישנם חלקים שעובדים סתם ויכולים להינזק ולהזיק למנוע.
גם האדם כך - עבודה בסרק, ללא התקדמות, משחיתה את האדם. כשם שהגוף מתנוון ללא פעילות, כך גם נפשו של האדם בנויה לתנועה ולהתקדמות רוחנית. בריאותו של האדם היא שכל עוד המנוע שלו עובד, עליו להיות בהילוך. לא לחיות בהילוך סרק.
הפסוק אומר: "גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית"4. מי שלא עושה כלום - איננו נשאר במקום - הוא משחית, שכן זה מנוגד לטבע בריאתו של האדם.
פסוק נוסף: "מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב"5. מפרשי הפשט התקשו בביאור המילה "מעליו" בפסוק. נראה, כי ניתן להסבירה בשני אופנים: א. מעולו. אדם טוב שבע מכך שיש עליו עול. ב. כפשוטו - ממה שמעליו. אדם שבע מכך שיש מעליו משהו, אליו הוא שואף להגיע.
שני הפירושים מתחברים. סוג לב, מי שליבו עטוף בסיגים, חוסם את רצונו ודרכיו האמיתיים, ולכן מה שעושה משביע אותו. הוא איננו מנסה למלא את החסר שבנפשו בדברים שהוא באמת זקוק להם, אלא "לסתום" את הרגשת החסר, לכן הוא שבע ממה שהוא עושה.
האדם הטוב, לעומת זאת, שבע מעליו. כאשר יש מעליו עול, אז האדם מפיק מעצמו את מה שיש בו. בצורה כזו האדם מנסה להבין את עצמו ואת תפקידו, וכך הוא עושה את מה שהוא באמת צריך לעשות וזה מה שנותן לו סיפוק. אי אפשר להשיג תוצרת ללא עול, והאדם אינו מתקדם ללא עול.
האמת אכן כבדה, כי זוהי צורת הבריאה של האדם וכך האדם חי בצורה הנכונה.




1 ספר אמונות ודעות הקדמה, עמ' כ"ט במהד' הרב קאפח.
2 ישעיה מ"ה, י"ח.
3 איוב ה', ז'.
4 משלי י"ח, ט'.
5 משלי י"ד, י"ד.


-------------------------------------------------------------------------------------------