מועדים פסח - חירות אמיתית 3הרב יהושע ויצמןניסן ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. סיכם: מנחם ויצמן.



חירות אמיתית (המשך)


בשיעור זה נמשיך ונעסוק בחלק מסימני הסדר על פי ביאורו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה.

"מוציא"

יש לשאול מדוע זכתה ברכת "המוציא" לסימן מיוחד בליל הסדר, מלבד אכילת המצה, בשונה מהמרור, למשל, שברכתו לא מתייחדת בסימן.
ענין זה מלמד אותנו, שבברכת "המוציא" יש לימוד מיוחד הקשור לליל הסדר ולמושג החירות שעומד במרכזו.
יש להבין גם את ענינו המיוחד של הלחם, שזכה לברכה מיוחדת, שלא כמו שאר מיני המזון.
סגנונה של הברכה, "המוציא", נלמד בגמרא מן הפסוק "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים", ויש בכך לימוד לקשר שבין ברכה זו ליציאת מצרים.
כל הפירות והצמחים, ובכללם החיטה, מוציאים אל הפועל את הכוחות הגנוזים באדמה בכך שמשתמשים בה ליצירת הפירות.
החיטה והלחם הנוצר ממנה, מיוחדים בכך שעליהם יחיה האדם והם בונים את שלימות דעתו: "אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן" (ברכות מ' ע"א).
החיטה בונה את האדם בצורתו השלמה (חיטה בגימטרייה כ"ב, כמנין האותיות הבונות את שלימות הופעתו של האדם בדיבור).
ברכת "המוציא" מבטאת את הקשר העמוק שבין כל חלקי המציאות, בין האמצעים והתכלית, בין האדמה והאדם.
ברכת "המוציא" בליל הסדר מבטאת את תהליך שחרורו של האדם מן האמצעים שבמציאות לחיים של מטרה ותכלית.
ברכת "המוציא" מבטאת את לקיחת כל הכוחות שבמציאות והפיכתם למשהו מיוחד, עליון - הלחם. כך גם ביציאת מצרים לקח עם ישראל את כל הכוחות שקיבל מהמציאות ואיחד אותם בעם אלוקי.
זהו הלימוד שאנו למדים מברכת המוציא בליל הסדר.

"מצה"

אחרי ברכת "המוציא" אנו עוברים למצה - לאחר שיצא עם ישראל מכלל העמים יש להבין את ייחודו בעולם.
המצה מסמלת שני עניינים - לחם עוני ויציאת ישראל ממצרים בחיפזון.
יציאת מצרים נעשתה בחיפזון כיון שהיתה כאן בריאה אלוקית. אומות העולם מתפתחות בצורה הדרגתית עד שנעשות לעם נפרד בעל סממנים יחודיים. עם ישראל לא כן. כיון שיצירתו היתה אלוקית, היא נעשתה בפעם אחת, ברגע אחד שבו הוטבע בעם ישראל החותם האלוקי המייחד אותו.
מסיבה זו היה חשוב גם, שברגע היציאה לא יתערבו בעם ישראל חלקים מתרבות העולם, מ"הרכוש הגדול" עמו יצא עם ישראל ממצרים.
רק בצורה היסודית, הפשוטה, ללא יסודות זרים, ניתן לקבל את הטבעת הצורה האלוקית בעם ישראל.
זה מה שמסמלת המצה, הפשוטה במרכיביה - לחם עוני, והנעשית בחיפזון, ללא החמצה, את יצירת עם ישראל, כעם המוכן, מראשיתו, לקבל את האור האלוקי ולהופיע את שם ה' בעולם.

"מרור"

לאחר שאכלנו את המצה והתוודענו לטבענו הפנימי האלוקי, עלינו לדעת להכיר את ה"גנות" שקדמה ל"שבח" ואת העבדות שקדמה לחירות.
עלינו לדעת שהעבדות גם היא ערך שקיים בעולם: "עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים". מלבד הבחינה של "בנים אתם לה' אלוקיכם", קיימת גם בחינה של עבדות לה', של קבלת עול.
המרור מלמד אותנו, שהחיים דורשים לפעמים הקרבה, מאמץ, ואף מרירות, ולא רק נעימות ותענוגות.
היכולת שלנו לקבל עול, להיות "עבדי ה'", זהו היסוד שעלינו ללמוד מן המרור.

"כורך"

לאחר שבנינו באופן עצמי את המצה ואת המרור, את החירות ואת העבדות, אנו נדרשים ללימוד חדש.
אין כאן רק שני כוחות שלכל אחד יש מקומו את המיוחד ואת הזמנים בהם הוא בא לידי ביטוי. שני הכוחות האלו יחד, בהרמוניה, הם הבונים את שלימות הופעתו של האדם.
החירות זקוקה לעבדות כדי להופיע בצורה מלאה.
אדם החי בחירות בלבד, לא יתרומם לעולם מן המחשבות והרצונות הראשוניים שהוא מבטא. הטבע הראשוני, הגס, של האדם, ללא עיבוד, עדיין איננו ההופעה השלימה של האדם.
כשיש לאדם ערך הנמצא מעליו, שאליו הוא משועבד, ואליו הוא שואף ומחוייב להגיע הוא מגלה בכך את הכוחות הפנימיים יותר שגנוזים בו וזו הדרך להוציאם ולבטאם במציאות.
העבדות, בצורתה העליונה, המשעבדת את האדם לאלוקות, היא זו המאפשרת לנו לגלות את החירות שבנו, את הטבע הפנימי, את הנשמה שבקרבנו. ללא העבדות אנו נשארים ברמה הנמוכה של חיינו, ללא יכולת להתעלות.
כיון שהמציאות מורכבת מטוב ורע, הרי שגם בטבע של האדם דבקים סיגים שכדי לזקקם ולנקותם אנו נדרשים לעול, לעבדות, שתגלה את הפנים, את החירות.
ה"כורך" מלמד אותנו את הדרך להופיע בחיים את החירות המלאה, המופיעה רק בצירוף העבדות המרוממת אותה ומכניסה אותה לתוך מסגרת החיים.

חג פסח כשר ושמח לכל בית ישראל


-------------------------------------------------------------------------------------------