פרשת השבוע פרשת שמיני הרב יהושע ויצמןניסן ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. סיכם: מנחם ויצמן.



סימני הטהרה - סימנים לְמָה?


בפרשת השבוע מופיעה פרשת "מאכלות אסורות", המפרטת, בין השאר, את סימני הטהרה של הבהמות, החיות והדגים. ננסה להתבונן מעט במשמעותם של סימנים אלה.
על סימני הדגים אומרת התורה1:

את זה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו. וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם...

כלומר, ישנם שני סימני טהרה לדגים: סנפיר וקשקשת.
אומרת על כך המשנה במס' נידה2:

כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת.

כלומר, מספיק לבדוק בדגים רק את הקשקשת כדי לדעת שהדג טהור, שכן אם יש לדג קשקשת, בהכרח שיש לו סנפיר, ולבדיקת הסנפיר אין כל ערך, שכן הימצאותו של סנפיר בדג אינה מלמדת דבר על טהרתו. ממילא עולה השאלה: אם כן, לשם מה כתבה התורה את הסנפיר, הרי הוא מיותר בבדיקת הדגים?!
לשאלה זו נדרשה הגמרא3, ואלו דבריה:

מכדי אנן אקשקשת סמכינן, סנפיר דכתב רחמנא למה לי?... אמר רבי אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל 'יגדיל תורה ויאדיר'.

הגמרא לא מצאה הסבר אחר לכתיבת הסנפיר מלבד "יגדיל תורה ויאדיר". מהי הגדלת התורה שגורם הסנפיר? האם בכך שהוא מוסיף עוד מילים בתורה? יש לנסות להבין את דברי הגמרא.
בענין זה התבטאו בסגנון דומה הריטב"א, בחידושיו לגמרא, והרב קוק זצ"ל באיגרת.
אומר הריטב"א4:

ואולי הוא גם כן גורם טהרתו, ואעפ"י שכשהוא לבדו אינו גורם טהרה.

והרב באגרות ראי"ה5:

נלע"ד דהפירוש הוא דעניני ידיעות נמצאים הרבה בתורה שאין בהם הלכה, ו"יפה שיחתן של עבדי אבות וכו'", ואם כן אם היה כתוב קשקשת, הייתי אומר שכח הטהרה מונח בקשקשת לבד, ובסנפיר לא משכח טהרה, כתב רחמנא סנפיר, להודיענו הידיעה המופשטת שכח הטהרה מונח בשניהם, וממילא ידענו שאין הסימנים עניינים הסכמיים, אלא שבהם מונחת הטהרה, ויש לבנות על ידיעה זו כמה רעיונות טובים שהם הם גופי תורה...

נבאר מעט את דבריהם.
הגישה הראשונית לסימני טהרה מבינה שכל עניינם של סימני הטהרה הוא ללמדנו מה אנו רשאים לאכול ומה אין אנו רשאים לאכול. גישה זו, הרואה את התורה כספר הלכות בלבד, היא גישה המקטינה את התורה ורואה בה ספר הוראות טכני, המלמדנו כיצד לפעול.
בכך שהתורה כתבה סנפיר, למרות שאיננו נצרך כדי להתיר את אכילת הדגים, אנו למדים שבסימני הטהרה ישנו ערך לימודי מופשט, מעבר לערך ההלכתי. לכך קוראים חז"ל 'יגדיל תורה', ומכלל הן אתה שומע לאו, תפיסה הרואה בתורה הדרכה מעשית בלבד, הרי היא הקטנת התורה מגודלה האלוקי. מכאן אנו למדים כיצד לגשת אל התורה בגדלות, כדבר ה' המאפשר לנו להידבק בדרכיו ולא רק כספר הוראות.
מהי הידיעה המופשטת שאנו למדים מכאן?
למדנו, שהסנפיר והקשקשת שניהם בונים את טהרתו של הדג. כלומר, כדי להגיע לטהרה, למצב השלם, עלינו להשתמש בשני יסודות, ביסוד הסנפיר וביסוד הקשקשת. יש להבין מהן שתי הבחינות אליהן מכוונים הסנפיר והקשקשת.
אומר על כך השל"ה:

הנה תלמידי חכמים נמשלו לדגים הפרים ורבים, ואמרו בחגיגה על הפסוק "כמסמרות נטועים", מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרים ורבים, והעוסקים בסודות התורה צוללים במים אדירים ועמוקים והם קדושים וטהורים כמותם. ותנן "קשקשים הם הקבועים בו, וסנפיר הפורח בהן". ועתה אפרש הסוד, הקבועין רומז על מה שקיבל מרבו והוא בחינת חכמה, וסנפיר אשר מתפשט בהם בחינת בינה שהיא שכל המוליד ובזה יגדיל תורה.

הדגים הם תלמידי החכמים והתורה. טהרתם בנויה משני יסודות: קשקשת וסנפיר. היסוד הקבוע והיסוד המשתנה. היסוד הקבוע הוא התורה הנמסרת מדור לדור, והיסוד המשתנה הוא הכח לחיות בעולם משתנה ומתחדש על פי היסודות הקבועים, ושני אלה בונים את טהרתה ושלמותה של התורה6.
נרחיב מעט בענין שני יסודות אלה.
הגמ' במס' מנחות7 מספרת סיפור הקשור לענין זה של התפחותה של תורה:

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו.

יש להבין מדוע לא הבין משה את השיעור, ומדוע נתיישבה דעתו כששמע שזוהי הלכה למשה מסיני אף שלא הכיר אותה.
כדי לנסות להבין את הענין, נדמיין לעצמינו את משה רבינו מאזין לכנס רבנים בנושא האינטרנט ושומע ביטויים כמו "אינטרנט", "גלישה", "צ'אט", וכדו'. מובן שתשש כוחו. האם ניתנה תורה אחרת מאז מעמד הר סיני? הרי אין הוא מכיר ביטויים אלה מן התורה שהוא מסר לעם ישראל. אולם, אם יקום רב, ויאמר: "מצד אחד אומרת התורה: "ולא תביא תועבה אל ביתך"8, אך באינטרנט הבחירה בידי האדם מה להכניס לביתו ונאמר: "החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים"9..." ויבנה על פי יסודות אלו את השקפתו ביחס לאינטרנט, תתיישב דעתו של משה. הוא יבין שכל הדברים שהוא איננו מבין, הם השלכות והתפתחויות של אותה תורה שבכתב שהוא קיבל בהר סיני, וכולם נובעים מהלכה למשה מסיני.
הדרך היחידה שהתורה שבכתב, היסודות הקבועים, הקשקשת, תחזיק מעמד לאורך שינויי התקופות והתפיסות הקיימים בעולם היא שימוש נכון בסנפיר, ביכולת לחדש ולהשליך את היסודות הקבועים למציאות המשתנה.
נמצינו למדים שהסנפיר עליו במיוחד נאמר "יגדיל תורה ויאדיר", שכן הוא הערך בעזרתו גדלה התורה וגדלה השפעתה על כל מרחבי החיים. מה שהפך את התורה מספר אחד המונח בארון למיליוני ספרים העוסקים בכל מרחבי החיים וההויה זהו הסנפיר.

באותה צורה עלינו לגשת לסימני הטהרה של הבהמות. אין הם סימנים בעלמא, אלא יסודות רוחניים הבונים את השלמות, שמתבטאת גם בטהרת הבהמות.
סימני הטהרה של הבהמות הם שניים: פרסה שסועה והעלאת גרה.
אפשר אולי לומר שסימנים אלה מלמדים אותנו את הדרך לשפוט דברים בעולם.
השסע עניינו הבדלה. עלינו לדעת להבדיל בין דברים. עלינו להבין שהעולם, התופעות, הדעות, אינם באים מקשה אחת אלא מורכבים מטוב ורע, ועלינו לברור את הטוב מן הרע, כפי שמובא בספרים שעיקר מלאכתו של האדם בעולם היא מלאכת בורר.
על גבי יכולת ההבדלה מגיעה העלאת גרה שעניינה היכולת לחשוב מחדש. עלינו להתרגל לכך שאע"פ שחשבנו והרהרנו בעניין מסוים וגיבשנו לעצמנו השקפה על נושא מסוים, אל לנו להסתפק בכך. עלינו לבחון בכל פעם מחדש, ללא דעות קדומות, את ערכינו ואת השקפותינו, לבל נהיה מקובעים בתפיסות ישנות.

לסיכום:
ראינו שסימני הטהרה אינם רק הוראות אכילה, אלא הם מלמדים אותנו גישה לתורה בכללה כספר של ערכים רוחניים, ואף ראינו אלו ערכים ניתן ללמוד מסימני הטהרה של הדגים והבהמות.




1 ויקרא י"א, ט' - י'.
2 פ"ו, מ"ט.
3 נידה נ"א ע"ב.
4 נידה נ"א ע"א.
5 אגרת ק"ג.
6 מכאן נבין את המשנה, מדוע מספיקה הקשקשת לבד ואילו הסנפיר לבד איננו מספיק. מי שרכש את היסודות הקבועים, והוא מבין אותם היטב, ממילא יתפתח ויתחדש במציאות המשתנה, אך מי שרק מנסה להשתלב במציאות, ללא יסודות קבועים - לא יעלה הדבר בידו.
7 כ"ט ע"ב.
8 דברים ז', כ"ו.
9 דברים ל', י"ט.


-------------------------------------------------------------------------------------------