פרשת השבוע פרשת קרח הרב יהושע ויצמןסיון ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: שמחי שרון.



"ויקח קרח" - מה לקח?


וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן.

חז"ל נדרשו לביאור המילה "ויקח", שהרי בפסוק לא מבואר מה לקח. לכן הבינו שה"לקיחה" באה לבטא ענין עמוק יותר.
במדרש רבה דרשו כך את הביטוי1:

"ויקח קרח" - אין "ויקח" אלא לשון 'פליגא' שלבו לקחו, וכענין שנאמר (איוב ט"ז): "מה יקחך לבך", הוא שמשה אומר להם, שנאמר "המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל".

דברי המדרש צריכים ביאור, מה הקשר של דברי משה לקרח "המעט מכם וכו'" להבנה שלשון לקיחה היא התפלגות ע"י הלב?
ואף המהרז"ו התקשה בהבנת המדרש וטען ש"אין הבנה לדברים".
גם הזוהר נדרש לביאור המילה "ויקח" ואמר2:

ויקח קרח - מהו "ויקח". לקח עצה רעה לעצמו, כל הרודף אחר שאינו שלו הוא בורח מפניו, ולא עוד, אלא מה שיש לו, נאבד ממנו. קרח רדף אחר שאינו שלו, שלו אבד, והאחר לא הרויח.
קרח הלך במחלוקת, מהו מחלוקת - פלוגתא.

רואים קשר ברור בין הזהר למדרש. שניהם דרשו את ה"לקיחה" בלשון 'התפלגות'. ומוסיף הזהר בביאור המלה "ויקח" שרצה קרח לקחת דבר שלא שייך לו, שהרי הקב"ה נתן לאהרן את הכהונה וקרח רצה לקחת אותה מאהרן.

עיון בפסוקים שמביא המדרש מאיוב מראה שהם בנויים ממש על פי הפרשה שלנו.
לאחר תשובות שלושת רעי איוב עונה להם איוב כך3:

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:
אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה.
גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה.

איוב אומר לרעיו, שאין הוא פחות מהם והתנחומים שלהם לא יותר טובים מהטענות שלו כלפי האל.
ועל זה אומר לו אליפז התימני4:

מַה יָּדַעְתָּ וְלֹא נֵדָע תָּבִין וְלֹא עִמָּנוּ הוּא...
הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחֻומוֹת אֵל וְדָבָר לָאַט עִמָּךְ.
מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ.

היינו שאתה איוב אינך עדיף מאיתנו שאנו כולנו נתנו לך תנחומים, ואתה ליבך מפתה אותך לא לקבל דברינו.

נראה, שהביטויים המופיעים באיוב מזכירים את הביטויים המופיעים בעניין קרח:
המעט - רומז לדבר משה "המעט מכם כי הבדיל וגו'",
יקחך - רומז ללשון "ויקח",
לבך... עיניך - רומז לפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם..." המופיע בסוף פרשת שלח וסמוך לפרשתנו.

אצל קרח מצאנו שחלק על כהונת אהרן. ליבו לקחו לעצה רעה נגד רצונו של הקב"ה שהיה למעלה מבינתו של קרח, שדווקא אהרן יזכה בכהונה. משה רבנו משיב לטענות קרח ועדתו במילים "המעט מכם כי הבדיל", מדוע אתם ממעיטים ומזלזלים בתפקידים שניתנו לכם שהרי אף אתם קבלתם תפקידים חשובים, ואם תביטו בהסתכלות מעמיקה יותר תבינו מדוע דוקא אהרן קיבל את הכהונה.
על פי זה יש להבין את הדברים האמורים באיוב כך:
אליפז התימני אומר לאיוב "מה יקחך לבך", מדוע אתה מוציא את עצמך ממחשבת הכלל, שהרי כל העולם מכיר שאין המציאות המעשית מבטאת בשלמות על פי הבנתנו את העולם הרוחני, משום שיש דברים שהם למעלה מבינתנו. העולם הרוחני הוא דבר שאין אנו מסוגלים להבינו, ואף שנתבונן בעולמנו וננסה לחקור את מה שלמעלה ממנו - לא נצליח.
לכן הוא משתמש בביטויים מפרשת קרח - "המעט", היינו מדוע אתה איוב מזלזל במה שקבלת מהקב"ה בדרך הרגילה ומדוע "יקחך לבך... ירזמון עיניך", שאתה הולך אחרי לבבך ואחרי עיניך הנוטים להסתכלות מעשית וארצית ולא לראיה מעמיקה.
כאן למדו אליפז שאף הליכה אחרי נטיות הלב לעיתים מובילה לכפירה במעשי האל. לכן גם הליכה אחר הלב צריכה בדיקה גדולה.

ואם כן ביאור המדרש הוא: "אין 'ויקח' אלא לשון 'פליגא' שלבו לקחו" - היינו שקרח היה שקוע בתפיסת המחשבה המצומצמת שלו, ולא היה מסוגל לראות בהסתכלות עליונה יותר, לכן קינא באהרן. כי כאשר מתבוננים במציאות רק דרך המעגל הפנימי שלנו בראיה ריאליסטית, כל דבר שיש לאדם חסר הוא מן האדם השני ואם ניתנה כהונה לאהרן, הרי שזה על חשבונו של קרח. אבל כאשר מתרוממים לראיה עליונה יותר, אז כל הדברים שנראים מחולקים, מתאחדים תחת רצון אלקי אחד.




1 במדבר רבה פרשה י"ח פסקה ג'.
2 זוהר פרשת קרח דף קע"ו ע"ב.
3 איוב י"ב, ב'-ג'.
4 איוב ט"ו, ט'-י"ב.


-------------------------------------------------------------------------------------------