פרשת השבוע פרשת ניצבים הרב יהושע ויצמןאלול ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. סיכם: מנחם ויצמן.



"אתם ניצבים"


פרשת ניצבים פותחת בכריתת ברית בין הקב"ה לעם ישראל על כל חלקיו השונים.
הפסוק1 מדגיש:

ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוקינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום.

עומקם של הדברים הוא שהברית נכרתת עִם עַם ישראל, וזה כולל בתוכו גם את הפרטים שעדיין לא קיימים היום. חז"ל אומרים:

"ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם"2 אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרוים אדם3.

דימוי כנסת ישראל לאדם יש בו משמעות מרובה. עם ישראל לדורותיו הרי הוא כדמות אדם חי. כשם שאדם אוצר בקרבו את זכרונותיו כך גם האומה מכילה בקרבה את כל אשר עבר עליה.
על כן כל אחד מאתנו היה חלק מהברית שנכרתה עם הקב"ה בערבות מואב כמו שהיה במעמד הר סיני, כדברי הרמב"ם4:

משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו בקע להן את האבן, כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ, וכן שאר כל האותות, ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת, ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה.

כיון שהאומה חיה הרי שאנו, בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו את הקול מדבר עם משה.
למה הדבר דומה? לילד, שעובר חוויות שונות ואירועים שונים. בהתבגרותו, על אף השינויים החיצוניים והפנימיים שחלו בו, הרי שהוא אותו אדם, והוא זוכר את מה שעבר עליו, ואף יותר מכך - כל אשר עבר עליו בונה ומעצב את אישיותו בהמשך חייו. החותם שהטביעו בו אירועי ילדותו לא סר ממנו גם בזקנותו, כעבור שנים רבות.
כך עם ישראל, הרי הוא כאדם, שכל האירועים שעוברים עליו אצורים בזכרונו ומעצבים את חייו.

רש"י5 נותן מבט נוסף על העניין:

'אתם נצבים' - לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס ממשה ליהושע לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם, וכן עשה יהושע וכן שמואל 'התיצבו ואשפטה אתכם' כשיצאו מידו ונכנסו לידו של שאול.

דוקא מכיון שעם ישראל עובר מפרנס לפרנס, דוקא מכיון שההנהגה מתחלפת, ישנו צורך להזכיר לעם ישראל "אתם ניצבים" - האומה היא ניצבת, קבועה ונצחית, מעל כל התהפוכות שבעולם.
פעמים רבות, כאשר מתחדש דור, כאשר מגיעה תקופה חדשה, ישנה הרגשה של התחלה חדשה, הגורמת לזנוח את העבר. יש החשים כי האמיתות והאידיאלים הישנים שוב אינם תקפים בתקופה בה הכל משתנה.
דוקא בזמן הזה חוזר משה ואומר לעם ישראל: "אתם ניצבים" - עם ישראל ממשיך לחיות ולהתקיים. הדבר חשוב להאמר גם בתקופות של קשיים ומשברים. בתקופה של רעידת אדמה, לאומית ועולמית, ישנה חשיבות רבה בידיעה כי הגוף הלאומי, דמות אדם של עם ישראל, ממשיכה לחיות ולהתקדם אל הנצח.
אמונה זו, הבונה את החיים הלאומיים של עם ישראל, מסירה את יראת המוות מן הלב, שכן החיים ממשיכים והגוף ממשיך להתקיים, ועם כל הקשיים, מובטח לו הנצח.

"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".






1 דברים כ"ט, י"ג-י"ד.
2 יחזקאל ל"ד, ל"א.
3 יבמות ס"א ע"א.
4 הלכות יסודי התורה פ"ח, ה"א.
5 דברים כ"ט, י"ב.


-------------------------------------------------------------------------------------------