אקטואליה בעקבות הפיגוע בארה"ב הרב יהושע ויצמןכ"ד באלול ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.


בעקבות הפיגוע בארה"ב

כולנו מרגישים שאנו נמצאים בימים גדולים. בדרך כלל אנו חשים שאנו חיים בתקופה גדולה, ולעיתים נדירות אנו רואים תהליכים המתהווים בשעות, בדקות ואפילו שניות. נדמה שמתקפת הטרור הגדולה על אמריקה שייכת לתהליכים אלו.
יש מקום להאיר את המאורעות ולחשוב עליהם בדרכים ובכיוונים רוחניים על פי תורתנו הקדושה.
בשתי דרכים יש להביט על הדברים: בדרך של גדלות ובדרך של קטנות. עלינו להקפיד שהקטנות לא תסתיר את הגדלות והגדלות לא תסתיר את הקטנות.
ראיית התמונות ושמיעת המלל הרב והטיית הלב לסיפורים הקטנים זו דרך הקטנות. הצד החיובי שבדרך זו הוא ההשתתפות בסבל הזולת באלו הנתונים תחת הבנין ובמשפחותיהם.
"חביב אדם שנברא בצלם" וכואב לראות צלם א-לוקים הנרמס ועולה בלהבות.
"חביבים ישראל שנקראו בנים למקום" וכואב שבעתיים לשמוע את סבלם.
כולנו תפילה לרפואה שלמה ולנחמה.
צריך להיזהר שהימים הגדולים העוברים עלינו לא יטשטשו את הכאב על היחידים. גם משה רבנו בפעלו הרב לגאולת ישראל, כשראה את סבלם פנה אל הקב"ה ואמר: "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך". ואף כי בקשה מדת הדין לפגוע במשה, שהרי גילה לכאורה בחינה של חוסר אמונה, לא נתן הקב"ה לפגוע במשה, משום שכאבו היה על אלו הנתונים תחת הבנין. גם ימים גדולים של גאולה, אסור להם לטשטש כאב היחידים.
ולא פחות מזה לא ניתן לתמונות ולדיבורים קטנים להקטין בעינינו את גודל התקופה.

אחד הדברים שעלינו להתבונן בהם הוא שיש מנהיג ומכוון להסטוריה. פעמים אנו מוצאים עצמנו חושבים על "תרחישים" ועל פתרונות למצבנו הקשה. פעמים זה מדהים עד כמה מושגים שאתמול דנת בהם ואולי אף יצאת להפגין עליהם ודברת בהתלהבות על דרכיהם, הופכים תוך רגע למושגים בלתי רלוונטים.
מושג כמו טרור, שעם ישראל מנסה לשתף את העולם בהבנת הסבל של חיים תחת טרור, וללא הועיל. נמצא כאן מנהיג טרוריסטי הנוסע ומבקר במדינות ואצל מלכים, המופיע בועידות וכנסים, והעולם לא מוכן לקבלו כמנהיג טרור. ואנחנו משיכים לסבול.
ברגע אחד הדברים יכולים להשתנות ולהיות בלתי רלוונטים. ברגע אחד יכול העולם לקלוט מהי משמעות הטרור ולאן הוא יכול להגיע ושאין מקום בעולם המוגן ממנו. זו הזדמנות להתעוררות העולם ולשינויים ביחס לטרור. בכל התקופה האחרונה חושבים איך יוצאים מן הסבך בו אנו נמצאים, והיתה תחושה שרק איזה "פיצוץ" גדול, שיזעזע את העולם, יכול לשנות כאן את התהליכים. מחשבה כזאת הופכת היום לריאלית יותר.

ועוד נקודה. דברים גדולים המתרחשים בעולם אינם מנותקים מתהליך גאולתם של ישראל. "אם ראית אומות מתגרות זו בזו, צפה לרגלו של משיח" (מדרש) ובלשונו של הרב זצ"ל "כשיש מלחמה בעולם מתעורר כח משיח". המקור לאמירות אלו הוא מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. פרשה זו המתבארת גם בחכמה פנימית, יכולה לברר את ענין הטרור, לתת לנו איזה מבט עליו ואף לראות את היחס בין הדברים המתרחשים בעולם, לבין העובר על עם ישראל.
חז"ל אומרים שמלחמה זו של חמשת המלכים קשורה לאברהם. ובכתבי האר"י מבאר את העומק הפנימי של מלחמה זו. ננסה לבאר נקודה אחת.

"והענין הוא, דע, כי ט' מלכים האלו, בזמן אברהם, התחילו לתקן בסוד התיקון, שהוא לעשות להם בחינת פרצוף וכלים, להלביש את האורות שלהם, כנודע אצלינו בענין תיקון המלכים"1.

ובמילים שלנו אורות גדולים הבאים לעולם - אם לא נדע להלבישם בתוך כלים - עלולים לגרום לשבירה.
אידיאות גדולות, רעיונות כבירים, עלולים להרוס עולם אם לא נדע להכניסם לתוך מסגרת של חוקים ולהתאימם לחיים חברתיים ופרטיים. כשטף אדיר של מים, שאם לא נמצא לו כלים ונתיבים הוא עלול להביא מבול על העולם, כך גם אידיאלים נשגבים שלא נמצא להם דרכי ביטוי חוקיים ומעשיים, עלולים להביא הרס ולא בנין.
אור גדול צריך כיסוי כדי להתגלות, שכן בלי כיסוי הוא מסנוור ועושה חשך בעיניים. זהו המושג של תיקון. אם השבירה היא תוצאה של אורות גדולים, שאין כלים לקלטם, הרי שהתיקון הוא "להלביש" את האורות, להכניסם למסגרות, לצמצמם כדי שיוכלו הכלים של העולם להכילם.
מה שהיה במלחמת חמשת המלכים (בלי לבאר כאן את הסבה לכך), שארבעת המלכים כבר היו מתוקנים ומלובשים, והחמישה - אורותיהם היו גלויים בלא לבושים ובלא תיקון. ובלשון האר"י: "אלו החמישה מלכים, שהיו בלתי תיקון, מופשטים מן המלבושים, יש להם כח לעלות למעלה ממדרגת האחרים. ולכן מרדו החמשה מלכים... ונתגברו על הארבעה מלכים השרשיים. אבל עם כל זה, להיותם בחינת השרשים, גברה ידם עליהם, והכניעום תחתם".
ולענייננו. ארבעת המלכים היו בחינה של חברה מתוקנת, עם חוקים ומוסדות, צדק ומוסר. וחמישה המלכים היו חברה בלתי מתוקנת, ארגוני טרור החפצים להביא את הרעיונות הגדולים שלהם בכל דרך, בלי הגבלה של חוק, צדק ומוסר.

חיילים מספרים שבנקודת הקישור עם הפלשתינאים, עומד חייל ישראלי עם שכפ"ץ קרמי כבד, קסדה והוראות פתיחה באש (האוסרות כמובן כדור בקנה), ולידו בצד השני טרוריסט פלשתינאי עם כדור בקנה ועל גופו חולצה ומכנסיים. זה מבליט את ההבדל.

בשלב הראשון חמשת המלכים התגברו על הארבעה. האורות הגלויים מובילים בתחילה. הטרור מחליש את הצבאות שמולו ומפריע למהלך החיים. אבל לא לעולם כך. עולמנו הוא עולם התיקון, ועל כן התיקון הוא זה שינצח בסופו של דבר.
לפעמים גם לנו מתחשק להתערטל מן החוקים והמגבלות ולנהוג כטרוריסטים. צריך לזכור שעולמנו, עולם התיקון, ינצח רק אם נדע להלביש את האידיאות שלנו בחוקים ומסגרות, בלבושי כבוד של מדינת ישראל. רק כך ננצח.

ועוד נקודה. מלחמה זו של המלכים היתה בגלל אברהם2. ולא דבר ריק הוא לראות כך את הדברים המתרחשים בעולם, גם בימינו.


משום שאנו עסוקים במאבק מול אידיאות הבאות כאורות גלויים בלי לבושים וחוקים של צדק ומוסר, דווקא משום כך חשוב לזכור שהקב"ה הוא מנהיג ההסטוריה והוא משגיח על עולמו וקבע את דרכי חייה של המציאות. גם בדברים שקרו עתה. בלי ספק לא דמיינו לעצמם הטרוריסטים מה בדיוק הם מעוללים ומה הם תוצאות מעשיהם. כך זה במלחמה. אפשר לתכנן את היריה הראשונה, מעבר לכך הדברים מתרחשים כבר ללא שליטה מלאה של צד אחד. את ההשלכות של המעשה אין איש יודע. ובזה יד ה' מכוונת. ומכאן יש להבין שיש חשיבות גדולה לתפילה ולתורה. גם מכאן ולהבא צריך להתפלל שהקב"ה יתן עצה טובה למנהיגי העולם. "לב מלכים ושרים ביד ה'".

איננו יודעים להעריך מספיק את כוחנו וחשיבות פעלנו בתורה ובתפילה. יותר ויותר מתבאר שהדברים הרוחניים הם הכי ריאליים במציאות חיינו, ושהעשיה הרוחנית היא החשובה ביותר. אנו לא צופים מהצד במאורעות, אלא שותפים מלאים, והטיית הדברים לכאן או לכאן יכולה להיות תלויה הרבה בתפילותינו ובלימודנו את התורה.
ובנוסף לכך. דווקא כשהעולם עובר טלטלה גדולה, חשוב להיאחז בנצח. בדברים הקבועים, הנצחיים, הבלתי משתנים. הם אלה שיתנו לנו את הכח והעצמה לעבור משברים וסערות.

עלינו לזכור שמאורעות גדולים כאלה שעוברים על העולם, אינם יכולים להיות מקריים, "טעות אנוש", או "כשל מודיעיני". אדרבה, הכשל המודיעיני הוא תוצאה של איזה הסתר פנים.
צריך להתחזק באמונה בהשגחת ה' בהסטוריה, על הכלל ועל הפרט.
במיוחד חשובים הדברים, כשהם מתרחשים בשבוע שלפני ראש השנה. ראש השנה, שעניינו החשוב של חג זה הוא המלכת הקב"ה כמנהיג העולם ומלך ההסטוריה, המכוונה אל תכליתה ומגמתה.

ונסכם את הדברים בהבנת גמרא במסכת שבת3 המספרת על ר' זירא שפגש את רב יהודה העומד על פתח בית חמיו ודעתו בדוחה עליו, וכל שאלות שישאל אותו על ענייני העולם, יענה לו.
שאל ר' זירא: מדוע העזים הולכים בראש והכבשים אחריהם, ותשובתו הייתה "כברייתו של עולם, חשוכא והדר נהורא", כך העזים השחורות בראש ואחר כך הכבשים הלבנות.
עוד שאלו: מדוע הכבשים הם מכוסים (באליה) והעזים לא. ותשובתו שהכבשים שאנו מתכסים בצמרם הם מכוסים והעזים, שאיננו מתכסים בצמרם, גלויים.
ברייתו של עולם - קודם חשך ואח"כ אור. החשך הוא האור המגולה המסנוור והמחשיך. הוא מוביל בראש, אבל אין לו קיום. הוא מצליח בשלב ראשון, ונופל עם עלות הבוקר.
כוחות החשך והשחור של העולם, הטרור, יכול להצליח בתחילה, אבל אין לו קיום נצחי. אחריו בא הבוקר שהוא התכלית של עולמנו.
"ויהי ערב". הרבה דיברו על הכאוס ועל איבוד העשתונות בארה"ב. היה ערבוב גדול. אחר ערב זה יבוא הבוקר. כוחות האור יתעשתו. ובאור יש לנו הרבה מה לומר.

"כי נר מצווה ותורה אור - והאור זה תלמוד ירושלמי". תלמודה של א"י. בכוחנו להגביר את האור בעולם, והאור ימגר את כוחות ה"ערב", הכאוס והבלבול המתרחשים לעינינו.

וכן קראנו בהפטרה "כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה" במהרה בימינו.





1 כתבי האר"י, שער הפסוקים, ספר בראשית, סימן י"ד.
2 לשון האר"י:"וע"י ששבו אותו (את לוט) יקח הוא שפע מאברהם, ויקחו הם שפעם ממנו. וזה כוונת דברי חז"ל שאמרו, שרצו המלכים לשבות גם את אברהם, והבן זה היטב". ומקור דברי חז"ל במדרש בראשית רבה פרשה מ"א, א': "חרב פתחו רשעים וגו', זה אמרפל וחביריו, להפיל עני ואביון זה לוט, לטבוח ישרי דרך זה אברהם, חרבם תבא בלבם, ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם". ובזהר (לך לך פ"ו ע"ב): "ותא חזי בשעתא דאתחברו כל אינון מלכין לאגחא קרבא עליה דאברהם אתייעטו לאעברא ליה מן עלמא וכיון דשלטו בלוט בר אחוה דאברהם מיד אזלו דכתיב ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו, מ"ט בגין דדיוקניה דלוט הוה דמי לאברהם ובגין כך וילכו דכל ההוא קרבא בגיניה הוה, מאי טעמא בגין דהוה אברהם אפיק בני עלמא מפולחנא נוכראה ואעיל לון בפולחנא דקודשא בריך הוא ותו קודשא בריך הוא אתער לון בעלמא בגין לגדלא שמא דאברהם בעלמא ולקרבא ליה לפולחניה, ורזא דמלה כיון דאברהם אתער למרדף אבתרייהו כדין אלהים אל דמי לך עד דאתקשר כולא באברהם וכד אתקשר כולא באברהם כדין אתברו כלהו מלכין מקמיה כדקא אמרן כתיב ימינך יי' תרעץ אויב וגו'".
3 דף ע"ז ע"ב.




-------------------------------------------------------------------------------------------