פרשת השבועפרשת שמותהרב יהושע ויצמןי"ח בטבת ה'תשס"ב

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.


"על הגאולה"


בסיום הפרשה טוען משה כלפי הקב"ה על התוצאות הקשות של שליחותו אל פרעה1:

וישב משה אל ה' ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך. ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.

א. אומרים על כך חז"ל במדרש2:

'וישב משה אל ה' ויאמר ה' למה הרעותה לעם הזה'... אמר ר' פנחס הכהן בן חמא אמר לפניו שמך הגדול גבור ונורא הוא וכל העולם כולו מתייראין ממנו ופרעה הרשע שמע שמעך והזיד. מהו 'והצל לא הצלת' ר' ישמעאל אומר והצל לא הצלת ודאי. ר' עקיבא אומר יודע אני שאתה עתיד להצילם, אלא מה איכפת לך באותן הנתונים תחת הבנין, באותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע במשה וכיון שראה הקב"ה שבשביל ישראל הוא אומר לא פגעה בו מדת הדין.

ראשית לכל יש להדגיש כי בלימוד המדרש אין כוונתנו לדון במשה רבינו, שמעלתו רחוקה מאיתנו לאין שיעור. עם זאת נראה שחז"ל, בכתבם את הדברים במדרש, התכוונו ללמד אותנו לימוד לדורות, ואותו אנו מנסים להבין, בהתאם למקומנו ולהשגתנו.
ננסה להבין, מדוע בקשה מידת הדין לפגוע במשה.
כיון שהובטח למשה שעם ישראל הולך להיגאל, הרי שהוא ציפה להתקדמות אל עבר הגאולה, ולפתע באה נסיגה, קשה וכואבת. המציאות של האנשים הנתונים תחת הבנין לא היתה צפויה כחלק מתהליך הגאולה, והכאב הגדול על מצבו הקשה של עם ישראל גורם למשה לטעון כלפי ה': "והצל לא הצלת" - "מה איכפת לך באותן הנתונים תחת הבנין". בכל זאת לא פגעה מידת הדין במשה, כיון שמה שעמד מול עיניו של משה הוא כאבם וצערם של ישראל, כפי שאומר המדרש3: "ולפי שנסתכל הקב"ה שבשביל צער ישראל דיבר כן..."
הלימוד ממדרש זה אלינו הוא כפול.
ראשית, בהבנת מהלכי הגאולה של עם ישראל.
איננו יכולים לשבת ולתכנן את הגאולה לפי דעתנו, ולהתאכזב כאשר המציאות אינה מתקדמת בקצב הנראה לנו. עלינו להבין כי תהליך הגאולה הוא הופעה של אור אלוקי עליון, שאיננו נתפס תמיד בכלים המוגבלים שלנו. פעמים שדבר הנראה לנו כרע, הוא טוב אלא שאיננו רואים זאת. פעמים שתהליכים הנראים לנו כירידות או כנסיגות, במבט אלוקי הם עליות והתקדמויות, ולכן איננו יכולים לתכנן כיצד תיראה הגאולה.
נקודה שניה היא הצורך בקליטת האור על ידי עם ישראל. הסיבה לכך ש"גאולתם של ישראל קמעא קמעא" היא שהתהליך תלוי בקליטה של עם ישראל את האור האלוקי. כיון שהכלים האנושיים הם מוגבלים, הרי שזה עלול לגרום לעיכובים בתהליך.
אולם, יחד עם זאת עלינו לדעת גם את הצד השני - להשתתף בצערם של ישראל. כאשר עם ישראל סובל, כאשר ישנם "הנתונים תחת הבנין" - עלינו להרגיש בעצמנו את הכאב ואת הצער.
אסור שהבנת המורכבות של תהליכי הגאולה תביא אותנו לאדישות כלפי מצבו הקשה של עם ישראל, ואסור שמצבו הקשה של עם ישראל יגרום לנו למעשים שאינם מתחשבים במורכבותה של הגאולה.
רק שילוב מלא ואמיתי של שתי ההסתכלויות יביא לשותפות בתהליך הגאולה מתוך אמונה שלמה וחיבור אמיתי לעם ישראל.

ב. בהמשך המדרש אומרים חז"ל4:

'ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה' במלחמות פרעה אתה רואה ואין אתה רואה במלחמות של ל"א מלכים שיעשה בהן נקמה יהושע תלמידך. מכאן אתה למד שנטל משה עכשיו את הדין שלא יכנס לארץ.

מדוע כאן נגזר על משה שלא יכנס לארץ? מהו הקשר בין דבריו של משה לתגובתו של ה'?
ננסה להבין זאת על פי המדרש בפרשת ואתחנן5:

דבר אחר 'ואתחנן אל ה'' זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ט) 'בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם'. מהו 'בתוכחות על עון', על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם (במדבר כ') 'שמעו נא המורים' יסרת אותו והוכחת אותו. ואין איש אלא משה שנאמר (שם י"ב) 'והאיש משה עניו מאד'. מהו 'ותמס כעש חמודו', כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן ואין חמודו אלא ארץ ישראל כענין שנא' (ירמיה ג') 'ואתן לך ארץ חמדה וגו''...

מהו הקשר בין הדברים שחז"ל (בעקבות התורה) תולים בהם את עונשו של משה שלא להיכנס לארץ?
נראה שבשני הדברים באים חז"ל לתאר לנו כיצד צריכה להיראות המנהיגות בעם ישראל כאשר הוא נכנס לארץ ישראל וחי בה. בארץ ישראל, בניגוד לתקופת המדבר, עם ישראל מקושר גם לחיים המעשיים. הוא נלחם על מנת לכבוש לעצמו את הארץ, הוא צריך לדאוג לפרנסתו וכד'. מציאותו זו גורמת לירידות ולנפילות, שכן העם אינו נמצא באוירה רוחנית עליונה כל הזמן, אלא צריך לחיות את חיי המעשה, וזה עלול לגרום לנפילות.
פעמים שהמנהיג אינו מוכן לקבל את מציאותו הנמוכה של העם והוא כועס על כך. המנהיג חי חיים רוחניים עליונים ואינו יכול לקבל את העובדה שהעם מתעסק בעניינים המעשיים. צורה כזו של מנהיגות אינה מתאימה לארץ ישראל. זה מה שמבטאים חז"ל בדבריהם על משה. כאשר משה אינו מקבל את בקשת העם למים וכועס על כך, כאשר משה אינו מוכן לקבל את הסיבוכים והעיכובים שבגאולת מצרים, הרי שהכניסה לארץ נמנעת ממנו, כפי שראינו במדרשים, כי בארץ ישראל נדרשת מנהיגות אחרת, המבינה את המורכבות שבמציאות ומנסה לרומם ולקדש אותה.




1 ה', כ"ב - ו', א'.
2 שמות רבה פרשה ה', כ"ב.
3 פרשה ו', א'.
4 פרשה ה', כ"ג.
5 דברים רבה פרשה ב', ב'.




-------------------------------------------------------------------------------------------