מועדים פסח - ארבע כוסות הרב יהושע ויצמן

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il



ארבע כוסות


משנה ריש ערבי פסחים:

אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי.

וברש"י ד"ה ארבע כוסות:

כנגד ארבעה לשוני גאולה האמורים בגלות מצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם, בפרשת וארא.

ודבריו לכאורה סותרים דברי עצמו בדף (ק"ח.) על הא דאמר ריב"ל נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס וכתב שם בד"ה ארבע כוסות:

שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי וגומר ורביעי ברכת המזון.

ומלבד שדבריו סותרין זה את זה, הם סותרים אף את המקור ממנו נלמדו והוא בירושלמי פסחים פ"י ה"א ושם נאמר:

ריב"ל אומר כנגד ארבעה כוסות של פרעה וכוס פרעה בידי ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ונתת כוס פרעה בידו.

ויש להבין מדוע שינה רש"י מהמקור וכתב "ורביעי ברכת המזון".
ובהמשך הסוגיא בדף (ק"ח:) על דברי הגמ' שתאן בבת אחת:

רב אמר (ויש גרסאות של"ג ליה) ידי יין יצא ידי ארבעה כוסות לא יצא.

פרש"י ד"ה בבת אחת:

שעירה ארבעתן לתוך כוס אחת.

והקשה רשב"ם:

ולא נהירא דאפילו שותה הרבה בכלי אחד לא חשיב אלא כוס אחד, דהאי רביעית אינו אלא למעוטי פחות מרביעית אבל טפי מרביעית בכוס אחד חשוב כוס אחד.

וכן כתבו בתוס' כדעת רשב"ם עי"ש בד"ה בבת אחת.
וכן בהמשך דברי רש"י ד"ה ידי יין יצא:

ששתה ארבעה כוסות.

צ"ע שהרי באותו עניין אמרו שידי ארבעה כוסות לא יצא ועי' רשב"ם ששינה פירושו וכתב משום שמחת יו"ט וצ"ע.
ובדף ק"ט:

ולא יפחתו לו מארבעה כוסות. היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה... רבא אמר כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה, רבינא אמר ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד מצוה באפי נפשא.

וברש"י:

כוס של ברכת המזון - שהוא רביעי.

ותיקנו הגירסא "שהוא שלישי", וממ"נ צ"ע, שאם הגירסא רביעי, הרי הכוס הוא שלישי ואם הגירסא שלישי קשה מאי קמ"ל.
ורבא, בגמ' זו נראה שלא קיבל תירוץ רבינא וראה את כל הכוסות כיחידה אחת, וקשה שהרי הוא בעצמו לקמן בדף (קי"ז:) אומר אותם דברים על המשנה האומרת:

מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו.

ובגמ':

א"ל רב חנן לרבא ש"מ ברכת המזון טעונה כוס, א"ל ארבע כסי תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד נעביד ביה מצוה.

ובירושלמי, מגילה פ"ג ה"ה:

רבי לוי בשם ר"ח בר חנינא: אין מפסיקין בין פרה להחדש. אמר ר' לוי: סימנהון דאילין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה.

ויש לעיין בקשר שבין הפרשיות לבין ארבע כוסות.
בירושלמי נחלקו ר' יוחנן וריב"ל מנין לארבע כוסות ור' יוחנן אמר כנגד ארבע לשונות גאולה וריב"ל אמר כנגד ארבע כוסות שבפרשת יוסף ופרעה.
ונראה שמחלוקתם נובעת מהבנת המשנה בפרק ערבי פסחים שהיא בנויה בבחינת כלל ופרט שהמשנה הראשונה מדברת על שיעור ארבע כוסות, שהרי מדברים על גבאי צדקה שלא יפחת מארבע כוסות, והרי הוא נותנן עוד קודם לערב, ונותן שיעור ארבע כוסות בכלי אחד ואח"כ המשניות מפרטות כיצד נחלקו הכוסות למצוות הסדר.
ר' יוחנן למד את הכלל, ואמר ששיעור ארבע כוסות מקורו בארבע לשונות גאולה, שיש ביציאת מצרים ארבע בחינות שכל אחת מהן ראויה להיקרא גאולה בפני עצמה ולכן תקנו שיעור ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות.
וריב"ל למד על החלוקה לכוסות - הפרט - לכל מצוה ומצוה, ומקורו הוא בארבע כוסות הנזכרים בפרשת יוסף ופרעה, ולכן אמרו מזגו לו כוס ראשון, שני שלישי וכו' כנגד כל כוס שבפרשה.

ונראה שדעת רבא הוא לשלב שני החלקים שהכוסות הן בחינת כלל ופרט, יש בהן צד של שיעור ארבע כוסות, ויש את הפירוט לארבע כוסות נפרדים, בחינת:

ונהר יוצא מעדן... ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.

ומצאנו למהר"ל והשל"ה שדרשו פסוק זה על ארבע כוסות.
ובכך מיושבות השאלות.
במשנה פירש רש"י על פי ר' יוחנן את הכלל, שכן במשנה מדובר על השיעור ולכן אמר כנגד ארבע לשונות גאולה, ובגמ' על דברי ריב"ל פירש את הפרט, אלא שנקט לפי רבא, שהמשך הסוגיא על פיו וכפי שמצאנו לרבא שאמר בסוטה (ט.):

והאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחת ששתת בימי משה ואחת ששתת בימי פרעה נכה ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה.

הרי שרבא למד שג' כוסות נאמרו ולכן פירש שרביעית היא ברכת המזון.
וזה פירוש ידי יין יצא היינו התקנה הכללית וידי ארבע כוסות הפרטיים לא יצא ולכן ב"זוגי" לא פירש רבא כרבינא, שרבינא למד כר' יוחנן שיש רק כלל ולכן אין "זוגי" ורבא למד שיש גם פרט, אלא שבפרט יש שלושה והרביעי ברהמ"ז מצטרף רק לטובה.
ובדף (קי"ז:) אמר רבא שאין ראיה לכל השנה כיון שכאן יש שיעור ארבע כוסות, ממילא משתמשים בו בברכת המזון.
ולפי רבא שיש ג' כוסות שאין ארבע יש להבין הדין המיוחד שבין שלישי לרביעי לא יפסיק שהג' הם כנגד ימין שמאל ואמצע, והאמצע כלול משני הצדדים ולכן שלישי ורביעי הם ככוס אחת שהיא האמצע הכלול משנים ולכן לא יפסיק.
ולמדנו שאף ארבע פרשיות כן, שאף בהן יש בחינת כלל הצריך לפרט ועיין במשניות פרק ג' מגילה שהחלו עם קדושה ספר תורה ובית הכנסת וזה הכלל ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, ולכן בין שלישי לרביעי לא יפסיק וסימניך פרשת בראשית (פרק ב'):

שם האחד פישון הוא הסובב...
ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב...
ושם הנהר השלישי חידקל הוא ההולך...
והנהר הרביעי הוא פרת.

ועי' שבועות דף (מ"ז:), שהוא (הרביעי הקטן מכולם) וכל חשיבותו לא מצד עצמו אלא מצד היותו על גבול ארץ ישראל, ומתאימים הדברים שמשם יפרד לשלושה שהם ארבע ודו"ק.


-------------------------------------------------------------------------------------------