פרשת השבוע פרשת תזריע מצורע הרב יהושע ויצמןא' באייר ה'תשס"ד

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



"נגע הנתק" או "צר(ע)ת ההתנתקות"


אחד מנגעי הצרעת המפורטים בתורה, הוא נגע בשער הראש, הנקרא "נתק". הרמב"ן1 מבאר את עניינו של נגע זה2:

שהראש או הזקן בעוד שער בהן אינן מטמאין במראות נגעים כלל, אבל כאשר ימרט מקום בראש וינשר השער שבו מעיקרו, שנעשה המקום חלק ופנוי מכל שער, ונולד במקום הנתוק ההוא שער צהוב ודק, הוא הנגע הטמא ולכך נקרא נתק, בעבור שנתק משם השער, לא שהוא שם בלבד כמו שאמר הרב ז"ל (רש"י), אבל כשמו כן הוא, שצריך נתוק השער ההוא כגריס ואחר נתוק השער הראשון התולדי מן המקום ההוא, אם נולד שם השער הצהוב הדק הלקויי, הוא בו סימן טומאה, לא כשנולד תחילה קודם הנתוק.

נתוק השער מן הראש, הוא היוצר את הנגע, וללא שינתק השער אין זה נגע. הנתק הוא מהותו של הנגע, ולא רק שמו של הנגע.
בחז"ל3 מובא תיאור מעניין של נגע זה, המעמידנו על מהות הענין ועל משמעותו אלינו. נביא זאת בלשונו של בעל "תורת משה"4, המדבר על אדם שירד מנכסיו וביקש לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לשם פרנסה:

...ויאמר לאשתו הנני הולך בדרך חוץ לארץ אולי שם ייטיב לי ומאומה אין בידי להניח בידך שתזכרני בו, אך אשר חלק לי ה' בבינה במראות נגעים אלמדך. ויהי הוא דובר אליה משפטי צדק אשר בין נגע לנגע, ולשאת ולספחת ולבהרת והשחין והנתק, ובתוך הדברים אמר אליה דעי איפה כי כל שער ושער שבראש האדם יש לו גומא, שהוא מקור ומבוע מימי חיותו לגדל בו, ואילו היו נוגעים מבוע של זה לזה היו עיניו כהות מראות. ויהי כשומעה ותען ותאמר לו הלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, והלא לשער אחד משערות גופך משגיח בו הוא יתברך לתת לו מחייתו, כל שכן את כל גופך מכף רגלך ועד קדקדך שישלח ה' את מחייתך, ולא תצא מארצו ובטח בה' והוא יכלכלך, ויעש כן ולא חסר לו.

זיהוי הנגעים מתבסס על ההנחה, שלכל שערה יש חיבור אל מקור החיות שלה, ושיבוש בקשר אל מקור החיים הוא הגורם לנגעים. אשתו של אותו אדם הבינה בחכמתה את שלא הבין הוא, כי פרנסתו של אדם איננה מושגת מכח השתדלותו ויכולתו המסחרית בלבד, אלא מתוך חיבורו אל מקור השפע - אל נותן השפע. על כן לא יתכן שיציאה מארץ ישראל וניתוק ממקור השפע האלוקי לעולם - תוביל להצלחה בפרנסה. התייחסות לפרנסה כענין גשמי בלבד, עד כדי יציאה מן הארץ למענה - היא עצמה מלמדת על הניתוק מן המקור - ואותה יש לתקן.
כל דבר חי, מקבל את חיותו ממקור עליון המחיה אותו ומשפיע עליו שפע ברכה.
כך הוא בכל איבר מאיברי האדם, ועל כן ניתוק האיבר ממקור החיים מוביל לצרעת, שהיא כמיתת האיבר5.
כך הוא באדם, שרק חיבורו למקור חייו, לה' שהוא מקור החיים כולם, יכול להביא לשפע שיגיע לאדם.
כך הוא גם בעם כולו. כוחות החיים של עם ישראל, יכולתו לשרוד ולהתקיים, להתפתח ולהופיע בעולם, נובעים אך ורק מקישורו אל מקור החיים, אל רבונו של עולם.

אי אפשר בימים אלה לעסוק בענין הנתק, בלא לעמוד על כך שניתוק ממקור החיים של עם ישראל - מוביל להתנתקות.
המתייחס לעם ישראל ולארץ ישראל בהסתכלות של חולין, בתפיסה ביטחונית-מדינית בלבד ללא האמונה בה' המחיה את ישראל בארצו - הרי שתפיסה זו עצמה מובילה להתנתקות6.
אי אפשר להתייחס לעם ישראל בצורתו החיצונית בלבד - ולשאוב את מלוא השפע הראוי. חובה עלינו להתחבר אל המקור - וממנו לשאוף שפע ברכה לעם ולארץ.
שיבת ישראל לארצו היא מהלך אלוקי שזכינו להיות חלק ממנו. מהלך אלוקי לא ניתן לעצור - לא בהסכמים ולא במעשים. התבוננות בהיסטוריה של עם ישראל מלמדת, כי השותף למהלכים האלוקיים, הנותן חלקו לצמיחתו והתפתחותו של עם ישראל - הוא המתקיים ועומד לעד. אולם, המתנגד למהלך האלוקי ופועל בצורה הפוכה ממנו - דרכו לא תצלח. זוהי דרך החתחתים, שבשנים האחרונות אנו נאלצים ללכת בה פעם אחר פעם, אחר הפועלים לנתק את עם ישראל ממקורו ומאחיזתו בארץ ישראל.

בפרשת נגע הנתק, נקרא אנו לחיבור. חיבור של עם ישראל למהותו, לעצמו ולשורשיו, ומעל הכל - חיבור לאלוקיו. חיבור זה, שהוא חיזוק המהלך האלוקי בדורות אלה - יחבר את עם ישראל כולו גם לארץ ישראל ולגאולתו.
הימים העוברים עלינו קשים הם מחד, אך גנוזה בהם עוצמה רבה מאידך. לעינינו קורסת הציונות החילונית, וכל אלו שרוממות הציונות היתה בפיהם, כולל "שתי גדות לירדן", הולכים ונמסים אל מול גלי הטרור. אם נשכיל אנחנו לחבר את הציונות אל מקור חיותה הרוחני, נרפא את העם מנגע צרעת ההתנתקות, ונשיב לו את רוחו, את קשר החיים שלו לארץ חמדה.




1 בשונה מרש"י, עיי"ש בדברי רש"י והרמב"ן.
2 רמב"ן ויקרא כ"ג, כ"ט.
3 ויקרא רבה פרשה ט"ו, ג'.
4 לדברים כ"ח.
5 כדברי חז"ל (תנחומא צו, י"ג): "מצורע חשוב כמת".
6 עי' בשיחת מוסר "מי הם שומרי העיר" המופיעה באתר.



-------------------------------------------------------------------------------------------