הקשר בין הארץ לכיס

הרב יהושע ויצמן
כ״ו בתמוז ה׳תשס״ד
 
15/07/2004

פרשת שבוע
הקשר בין הארץ לכיס

המדרש אומר, בקשר לפרשת בני גד ובני ראובן1:

'ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד', הלכה ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם, זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל, אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה אבל גבורתו ועשרו של בשר ודם אינו כלום שכן שלמה אומר (קהלת ט') 'שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן כי עת ופגע יקרה את כולם' וכן ירמיה אומר (ירמיה ט') 'כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל וגו" ומתנות אלו בזמן שאינן באין מן הקב"ה סופן להפסק ממנו, שנו רבותינו שני חכמים עמדו בעולם אחד מישראל ואחד מעובדי כוכבים אחיתופל מישראל ובלעם מאומות העולם ושניהם נאבדו מן העולם, וכן שני גבורים עמדו בעולם אחד מישראל ואחד מאומות העולם שמשון מישראל וגלית מאומות העולם ושניהם נאבדו מן העולם, וכן שני עשירים עמדו בעולם אחד מישראל ואחד מאומות העולם קרח מישראל והמן מאומות העולם ושניהם נאבדו מן העולם, למה שלא היה מתנתן מן הקב"ה אלא חוטפין אותה להם וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם וישבו להם חוץ מארץ ישראל לפיכך גלו תחלה מכל השבטים שנאמר (ד"ה א' ה') 'ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה' ומי גרם להם על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל קנינם מנין ממה שכתוב בתורה 'ומקנה רב היה לבני ראובן וגו".

החכמה, הגבורה והממון תלויים זה בזה, עד שהזוכה באחד מהן – זוכה בכולן.
מדוע?
הדבר מלמד אותנו, שבעומק הדברים, בנקודה הפנימית קשורים שלושת הדברים זה לזה, ועל כן הזוכה באחד, וקונה את הנקודה הפנימית שבו, ממילא זוכה בכולן.
"אימתי, בזמן שהם מתנות שמים". רק כאשר מבין האדם כי מקור המתנות, החכמה, הגבורה והעושר, הוא מן השמים, הרי שהוא מתקשר אל הנקודה הפנימית וזוכה בכולן.
ממילא, רק מי שבהתנהגותו קושר בין הדברים, בכך שמתנהג בחייו כלפי המתנות האלה כמתנות שמים – רק הוא יזכה בכולם, אך מי שאיננו מבין ענין זה, ומנסה מלמטה, "לכפות" על השמים את עשרו, חכמתו וגבורתו, הרי שהדברים נלקחים ממנו.
המשיג את עושרו בדרך שלילית, או שחי מתוך אהבת ממון גשמית גרידא, לא יעלה הדבר בידו, שכן דברים אלה יסודם בעולמות רוחניים, והכסף הוא הביטוי הגשמי לענין הרוחני העומד ביסודו. ללא התקשרות או הענין הרוחני – אין הכסף מתקיים בידי האדם.

וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם וישבו להם חוץ מארץ ישראל לפיכך גלו תחלה מכל השבטים.

בני גד ובני ראובן חשבו שירוויחו רווח כלכלי בזה שיתנתקו מארץ ישראל. יש הטוענים, כי ההתנתקות ועקירת היישובים ישפרו את מצבנו הכלכלי. מן המדרש אנו למדים כי לא זו בלבד שלא יהיה שיפור, אלא אף הצמיחה שזכינו בה לאחרונה – תילקח מאיתנו.
בעיות כלכליות לא פותרים בדרכים טכניות, אלא בקישור למקור הדברים והבנה שרק מתנת שמים יכולה לקיים בידי האדם את ממונו.
ללא הבנה זו, הממון הוא כפסל – נראה כאדם, אך חסר נשמה וחיות. כך ממון ללא קישורו אל מקורו הרוחני, אל נשמתו, הוא כפסל ללא חיים וללא קיום.
עלינו לקשור את ממוננו, מבחינת ההבנה ומבחינת צורת החיים למעשה, אל מקורו הרוחני, לחיות מתוך הבנה שזו מתנת שמים, ובעז"ה נזכה, בכלל ובפרט, לחכמה, גבורה וממון.


1 במדבר רבה פרשה כ"ב, ז'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן