מוסר רחמנות על ארץ ישראל הרב יהושע ויצמןכ"ו בתמוז ה'תשס"ד

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



רחמנות על ארץ ישראל


במדרש1 מופיעה התייחסות לארץ ישראל, שיש להקשיב לה ולעמוד על משמעותה:

...לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות שכך כתיב (שם קמ"א) 'תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב', ומשה רבינו אף על פי שעשה כל מעשים טובים כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר 'אעברה נא ואראה'' (דברים ד') ואמר לו הקב"ה 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה, לכך נאמר 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', מה כתיב למעלה מן הענין 'השקיפה ממעון קדשך'. אמר ר' אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא בא וראה כמה מתחטאין וכמה יש להן פתחון פה לעושי מצות, אדם יש לו עסק אצל מלכות פעמים שהוא נותן כמה ממון עד שמגיעין אותו אצל המלך, כיון שהגיע אצל המלך ספק עושה שאלתו ספק לא עושה, אבל הקב"ה אינו כן אלא יורד אדם לתוך שדהו, ראה אשכול שביכר תאנה שביכרה רמון שביכר, מניחו בסל והולך לירושלים ובא ועומד באמצע העזרה ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל ארץ ישראל, שנאמר 'השקיפה ממעון קדשך וגו'', ולא עוד אלא שהיה אומר איני זז מכאן עד שתעשה צרכי היום הזה, שכתוב אחריו היום הזה ה' אלהיך מצוך 'לעשות', אמר ר' שמעון בן לקיש יצתה בת קול ואמרה לו תזכה לשנה הבאה ותביא כהיום הזה, כאדם שהוא נותן פרי חדש לחברו ואומר לו יהי רצון שתשנה ותתן לי לשנה האחרת...

אדם מבקש רחמים על ארץ ישראל. המדרש מלמד אותנו, שארץ ישראל היא ישות חיה, "ארץ חיים"2, שזקוקה לרחמים. פעמים שארץ ישראל מצד עצמה זקוקה לרחמים, ולא רק מצידנו - מתוך בעיות בטחוניות, מתוך קשר העם אל הארץ וכדו' - לא רק דברים אלה מעוררים אותנו לבקש רחמים, אלא על הארץ מצד עצמה אנו מבקשים רחמים.
אנו מבקשים רחמים על הארץ, שלא תימסר בידי זרים. כעת יושבים עליה בניה, מתיישבים שחלקם הגדול חקלאים המפריחים את שוממותיה, אנשים צדיקים ויראי שמים העובדים את האדמה - וארץ ישראל שמחה ו"מרגישה טוב" - בניה יושבים עליה. אם ח"ו ינתן המקום לרוצחים מושחתים, מחבלים צמאי דם - הארץ סובלת מכך.
עלינו לפתח רגישות ל"תחושותיה" של ארץ ישראל, הזקוקה לרחמים מרובים.
גם בתורה אנו מוצאים שארץ ישראל "מביעה את דעתה" בדרכים שונות3: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה...". ארץ ישראל איננה מוכנה שישבו עליה אנשים שאינם ראויים, ויעשו בה מעשים שאינם ראויים, ויש לה דרכים שונות להביע את סלידתה כאשר פוגעים בה. אנו חשים היום מעט מן היסורים של עם ישראל כאשר ארץ ישראל נפגעת מהזלזול בה ו"מוחה" על הפגיעה בכבודה.
עלינו לבקש רחמים על הארץ, ולחוש יראה ממה שעלול לקרות אם הארץ תיפגע, ח"ו.

נקודה נוספת העולה מדברי המדרש:

ולא עוד אלא שהיה אומר איני זז מכאן עד שתעשה צרכי היום הזה שכתוב אחריו 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', אמר ר' שמעון בן לקיש יצתה בת קול ואמרה לו תזכה לשנה הבאה ותביא כהיום הזה...

האדם עומד ומתפלל, ובקשתו נענית. ההתעוררות של האדם מלמטה, לבקש רחמים על ארץ ישראל, מעוררת שפע מלמעלה, והקב"ה "עושה צרכיו כהיום הזה".
אנו צריכים לפתח את החשיבות של "איתערותא דלתתא" - התעוררות מלמטה, שהיא המביאה עלינו שפע מלמעלה.
אחד המקורות לדבר זה הוא בדברי הזוה"ק4:

בוא וראה, מה כתוב "ויקח תרח וגו' ויצאו אתם מאור כשדים". 'ויצאו אתם', 'ויצאו אתו' צריך לכתוב?! כי כתוב 'ויקח תרח'. למה כתוב "ויצאו אתם"?! אלא תרח ולוט עם אברהם ושרה יצאו, כי הם שרצו לצאת בעיקר מתוך הרשעים, ואחר שראה תרח שאברהם בנו ניצל מתוך האש, חזר לעשות רצונו של אברהם, ומשום זה, ויצאו אתם תרח ולוט. ובשעה שיצאו מה כתוב בהם, "ללכת ארצה כנען" כי רצונם היה ללכת לשם. מכאן למדנו שכל מי שבא לטהר עוזרים לו. בוא וראה שכך הוא, כי כיון שכתוב "ללכת ארצה כנען", מיד כתוב, "ויאמר ה' אל אברהם לך לך וגו'". ומִטרם שנתעורר מעצמו מתחילה ללכת לארץ כנען, לא כתוב לך לך...
שום דבר מלמעלה אינו מתעורר, מטרם שנתעורר תחילה מלמטה על מה שעליו ישרה הדבר שלמעלה. וסוד הדבר אור שחור אינה נאחזת באור הלבן מטרם שהיא מתעוררת תחילה, כיון שהיא נתעוררת תחילה, מיד שורה עליה אור הלבן. כי התחתון מחויב להתעורר תחילה.

ארץ ישראל היא המקור הראשון לכך ש"מי שבא ליטהר - מסייעין בידו", ולכך שהתעוררות מלמטה היא תנאי להתעוררות מלמעלה.
הזוה"ק מאריך לבאר, שההתעוררות מלמטה, עשייתו ופעולתו של האדם, היא תנאי לכך שתחול עליו התעוררות עליונה.
כדי שירד אל האדם או אל העולם שפע, יש צורך בכלי שבו יחול השפע. ההתעוררות, הרצון מצד האדם לקבל, הם יוצרים את הכלי שעליו חל השפע. נראה, שדבר זה שייך במיוחד לארץ ישראל, כפי שרואים בזוה"ק5.
כיצד אנו מתעוררים מלמטה, כדי לעורר מלמעלה שפע ברכה וטוב?
ראשית, אנו למדים מאברהם. אברהם קם והלך לארץ ישראל, ובזה זכה לדיבור האלוקי.
אף בדורותינו אלה אנו רואים, כי תנועת הציונות והעליה לארץ הולידה קשר חזק בין העם והארץ, וזכינו להתעוררות עליונה בענין זה.
עד שלא היתה התעוררות מצידנו - עוד מעליית תלמידי הגר"א וכדו', ועד להתיישבות בארץ ישראל על כל צורותיה, לא זכינו להתעוררות עליונה. כיון שהתעוררנו - זכינו לראות ניסים גדולים, בהקמת המדינה, במלחמות שבאו אחריה, ובמיוחד במלחמת ששת הימים, בה זכינו לשחרור הר הבית, ירושלים וחלקים נרחבים מארץ ישראל.
אולם, אין בכך די. התעוררות חד פעמית איננה מספיקה, וכדי לזכות בארץ ישראל אנו נדרשים לעמוד במאבקים בלתי פוסקים, הגורמים לנו לברר בעומק את עניינה של הארץ - לשם מה באנו לכאן, איך עלינו להתנהג כאן ומהי ארץ ישראל בשביל עם ישראל.
בימים אלה נדרשת מאיתנו התעוררות מסוג שונה. אנו יושבים כבר בארץ, אך עדיין צריכים לבטא את אהבתנו אליה, את רצוננו לשבת בה ואת הקשר העמוק שלנו אליה.
אף בתנחומא בו פתחנו אנו למדים, שארץ ישראל זקוקה לרחמים תמידיים. המדרש מתייחס לאדם המביא בכורים לבית המקדש, הרי שעם ישראל יושב בארצו, בית המקדש בנוי - ובכל זאת מבקש המתפלל רחמים על ארץ ישראל, שכן זהו דבר שנצרך תמיד. לבקש רחמים על הארץ, להתפלל בעבורה - ולעשות!
בעת הזו, יש משמעות חזקה מאוד לדברי הזוה"ק, בעניין איתערותא דלתתא - התעוררות מלמטה. במשאל מתפקדי הליכוד ראינו, שכאשר מתעוררים ומעוררים מלמטה, אדם ועוד אדם, צעד ועוד צעד - ניתן להצליח.
לא בפעולות גדולות, בנסיונות להשפיע על המנהיגים ובתקשורת, אלא מכח הציבור, שכן ההצלחה נתונה ביד הציבור.
בעניין זה כל אחד חשוב ונצרך - בתפילתו, בהתעוררות ברצונו ובמעשיו.
זהו המסר העומד מאחורי הפעילות הנעשית בימים אלו למען גוש קטיף - המאבק הוא מלמטה, בכח הציבור כולו, על כל פרטיו. הציבור הוא אשר יכריע בסופו של דבר, ועלינו לפעול במישור הזה, בהשפעה מלמטה, ומכוחה להשפיע למעלה.
מתוך כך הפעילות הקרובה היא השרשרת הישראלית, מגוש קטיף ועד לכותל המערבי, לבקש תפילה ורחמים בכותל, ולשאוב עוצמה, כח ואמונה מהר הבית, מהכותל ומירושלים.
כל אחד חשוב, כל אחד משפיע, כל אחד עומד במקומו ומבקש רחמים, וכולם ביחד מבטאים את התעוררות של הציבור ורצונו העז בחיזוקה ויישובה של הארץ, ומתוך כך נזכה להתעוררות עליונה, בע"ה.




1 תנחומא כי תבוא א'.
2 עי' מדרש תהילים מזמור נ"ו: "'להתהלך לפני ה' בארצות החיים', זו ארץ ישראל".
3 ויקרא י"ח, כ"ח.
4 ח"א, ע"ז ע"ב בתרגום.
5 "ארץ" אף היא מלשון רצון, "ארץ חפץ" (מלאכי ג', י"ב


-------------------------------------------------------------------------------------------