מוסר שותף או לקוח? הרב יהושע ויצמןכ"ו בסיון ה'תשס"ו

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



שותף או לקוח?


מפורסם הדבר, שההופעה הראשונה של מילה בתורה - שם יסודה ועניינה.
המילה "אני" מופיעה לראשונה בפסוק1:

וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע.

על דרך הדרוש ניתן לומר: כאשר חל "ואני" - האדם מחפש רק את עצמו ואת תועלתו האישית, הרי שהתוצאה היא: "הנני מביא את המבול". הפעם השניה בה מופיעה מילה זו היא בהמשך פרשת נח2:

וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם.

הן החטא והן תיקונו הם במילה "אני".
ה"אני" מקורו בצמצום, בפירוד, בראיית האדם את עצמו כנפרד. כך מסתכל האדם על עצמו כפרט, ולא כחלק מן העולם כולו. אולם זהו גם מקור התיקון, שהרי כך נברא העולם כדי שהאדם יהיה בעל בחירה, ויוכל לבחור בטוב מתוך עצמו. על כן נברא כאישיות עצמית.
החטאים כולם נובעים מרצונו של האדם במימוש ה"אגו" שלו, בחיפוש אחר תענוגות ובהתעלמות מן הסביבה והעולם.
אולם, המבט של האדם פנימה הוא מקור התיקון וצורת העבודה הנכונה. הקב"ה אומר פעמים רבות: "אני ה'", וידיעת הערך העצמי של האדם היא הבסיס לעבודה נכונה3.
נעיין מעט ביחס הנכון של האדם לעצמו ולסביבתו.

התגלגלה לידי פעם חוברת של מכון התקנים, ובה כתובים הדרכים שבהן מעניק מכון התקנים הישראלי תו תקן למוסד חינוכי. במבט ראשון זה נראה מוזר. תקן ניתן למכשירי חשמל, לכלים ולמוצרים. מה למוסד חינוכי ולתו תקן?
בהקדמה לחוברת זו מבארים הכותבים, את הדרך בה ניתן התקן. ראשית יש לבחון מי הם הלקוחות הפוטנציאליים של המוצר, ולאחר מכן להחליט האם יש יחס נכון בין השימוש והתועלת שלקוח מקבל, ובין עלותו של המוצר, נזקיו וכדומה.
מי הם, אפוא, לקוחותיו של מוסד חינוכי?
התשובה שכל אחד עונה לעצמו היא, מן הסתם, התלמידים או ההורים. הם מקבלי התוצר של המוסד.
אולם, בחוברת זו נאמר כך:

מבחינה מערכתית הלקוח הוא האומה.

זוהי הסתכלות מיוחדת במינה על המוסד החינוכי ומטרותיו, שיש להעמיק בה הרבה.
אמירה זו מובילה למחשבה על כך, שהעולם כולו מתחלק לשנים: עובדים ולקוחות. יש החיים בעולם כעובדים, ויש החיים כלקוחות.
מה ההבדל בין עובד ללקוח?
אדם הולך לחנות וקונה לעצמו חטיף של חברה מסויימת. אולם, החטיף היה מלוח למדי. בפעם הבאה קונה האדם את החטיף מחברה אחרת. כיצד ינהג אם יבואו ויאמרו לו שהחברה הראשונה נמצאת בקשיים, ויש לעזור לה, ועל כן ראוי לקנות את מוצריה?
אותו אדם יענה, ובצדק, שהוא לא עוסק כרגע במצות צדקה. הוא מעוניין בחטיף טעים, והוא קונה מהחברה המספקת את מה שהוא חפץ בו.
כיצד ינהג עובד של החברה אם יתברר לו שהחטיף מלוח יתר על המידה? הוא יבדוק את הסיבה לכך, ינסה לתקן, יערוך סקרים על טעמם של הצרכנים וכדומה. העובד בחברה ויותר מכך השותף בחברה, איננו עובר לחברה אחרת כאשר המוצר איננו מוצא חן בעיניו, אלא מתקן את המוצר. העובד מרגיש אחריות על החברה ועל המוצר. עבודתו מטילה עליו חובות של פיתוח המוצר בצורה הטובה.
הלקוח מתעניין בעצמו בלבד. מה שטוב לו - הוא קונה. מה שלא טוב - אין הוא קונה. העובד מתעניין בחברה, במפעל, במוצר, ולא בעצמו.
זהו הבדל מנטלי משמעותי ביותר.
יש החיים בעולם כלקוחות. כל דבר בעולם הוא מוצר, והאדם עושה רק מה שמתאים לו, טוב לו ונעים לו. ישנם כאלה, שעבורם אפילו הקב"ה הוא מוצר בסופרמרקט של החיים. אמנם זה מוצר שנמצא באחד המדפים הגבוהים, ויש להתאמץ כדי להגיע אליו, אך עם זאת הוא אחד המוצרים.
אדם מאמין בגלל שהאמונה מעניקה שמחת חיים, שלוה ובטחון. אם האמונה תיצור לו בעיות וקשיים - יפסיק להאמין. אם ישמע שיש כת במזרח המבטיחה תוצאות טובות יותר בפחות מאמץ - ירגיש בעיה. הוא שילם הרבה עבור המוצר...
אלו הם חיים שמטרתם היא להצליח. כך ניתן למצוא חוברת: "איך להצליח בעסקים על פי הקבלה"... העולם כולו, כולל האמונה העמוקה ביותר, היא מוצר שהלקוח צורך אותו כדי להצליח יותר. הקב"ה נכנס לתוך השטר של דולר, כדי להוסיף הצלחה לאנשי העסקים האמריקאים4...

אלו הן שתי צורות בהן אנשים ניגשים אל החיים, ויש לכך השלכות בתחומים רבים.
אדם בונה משפחה. האם הוא לקוח או עובד? יש שאדם בא לבנות את ביתו כי הוא זקוק לדברים - ילדים, בית, חברה וכדומה, ומשפחה היא הדרך בה הוא יכול לקבל את מה שהוא מחפש. אם כך - מה יעשה אם ה"מוצר" יהיה "פגום"? אן יתקל בקשיים, במשברים ובהתמודדויות? אם לא יקבל בדיוק את מה שחשב? לקוח הנתקל במוצר פגום - מחליף אותו. אדם שזו גישתו למשפחה, צפוי לתקלות ולקשיים רבים.
אולם הניגש לבנין המשפחה כשותף, איננו מחליף את המוצר הפגום אלא מתקן אותו. הוא משקיע עבודה, עמל ולימוד כדי להבין את מקור הבעיה ולפתור אותה.

כך בכל תחום בחיים צריך אדם לשאול את עצמו: האם באתי לעולם כדי לעבוד או כדי להנות? האם החיים הם חובה או זכות? ניתן לשער שאנשים רבים יאמרו כי מטרת החיים היא לעבוד ולעמול, אך השאלה מתעוררת ברגעי אמת ובצמתים מכריעים בחיים. פעמים שאז מגלה האדם עד כמה יקרים לו ההנאה, התענוג והמימוש העצמי, ועד כמה הם קובעים את תגובותיו ואת התייחסותו לעולם.

תלמיד לומד בישיבה. האם הוא "לקוח", שבא לקבל מהישיבה מוצרים שונים, רוחניים וגשמיים - אווירת לימוד, ערכים וכדומה, או שהוא "עובד", אשר בשותפות עם הישיבה בונה את האומה. נוכל לראות את ההבדל בין "עובד" ל"לקוח" במקרה שתלמיד נתקל בדבר שאיננו מרוצה ממנו. למשל, אווירת השבת בישיבה איננה מוצאת חן בעיניו. פתרונו של ה"לקוח" הוא - להימנע משהיה בישיבה בשבתות. את השבתות הוא יבלה בביתו. ה"עובד", לעומת זאת, ירגיש אחריות על אווירת השבת בישיבה, וינסה לשנותה ולשפרה. הוא ישוחח עם תלמידים ורבנים, יעלה הצעות ופתרונות, ולא יחשוב רק על עצמו.

ועוד. האם ביחס למדינה אנו עובדים או לקוחות? האם כשמתעוררת בעיה עם המדינה או עם הצבא, כפי שחווינו לאחרונה, אנו "מחליפים" את המדינה, או פועלים ככל יכולתנו לתקן את המפעל שאנו שותפים בו. האם אנו אומרים על עם ישראל "החליפם באומה אחרת", כפי שהציע אחד הנביאים ונענש על כך, או שאנו עובדים עם העם וכחלק ממנו ומנסים לתקן ולרומם ככל יכולתנו?

גם קיום המצוות מושפע מהענין. יש המסבירים את הצורך בשמירת שבת ככלי לגיבוש המשפחה, למנוחה ואגירת כוחות, להגברת התפוקה בעבודה במהלך השבוע ועוד ועוד. אלו הם סיבות של לקוחות. הניגש אל השבת בצורה כזו, יתקל בשאלות, כגון: אני מעדיף ללכת לים בשבת, זו המנוחה שלי. ועוד אמירות מעין אלו, המלמדות כי האדם בא לקבל מן השבת.
לא זו הגישה אל המצוות. את המצוות אנו מקיימים בגלל ציווי ה', ולא בגלל שהן "משתלמות". התועלת מן המצוות איננה סיבה לקיומם, ואנו מקיימים אותן גם כאשר אנו משלמים על כך מחיר.

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ענין זה הוא הפרסומות. הפרסומות מחזקות את "בחינת הלקוח" שבאדם. הן מנסות לשכנע אותו לרכוש מוצר מסויים כי הוא טוב לו, נעים לו וכדומה. המאמץ, העמל והיגיעה הם מחוץ לתחום בעולם הפרסומות המציף אותנו מכל עבר.
ככלל, הפרסומות והתקשורת בכללה קובעות את סולם הערכים של האדם.
מה יותר חשוב לעם ישראל ולעולם כולו, פתיחת סניף חדש של "יד שרה", או משחק כדורגל? כולנו נסכים כי סניף יד שרה חשוב יותר. אולם, בעיתון יתפוס מקום חשוב יותר משחק הכדורגל. כך נקבע סולם הערכים של האדם. באותה צורה הפרסומות קובעות את הגישה של האדם לחיים, ועושות אותו ללקוח בעולם.
על כן צריך האדם להשקיע עבודה ועמל כדי לחנך את עצמו להיות שותף. באנו לעולם כדי להיות שותפים בעיצובו ובבנייתו, כדברי חז"ל בכמה מקומות5:

...מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.

האדם שותף לבריאה. מעשיו מקדמים את העולם, או מורידים אותו, חלילה. לא נברא האדם כדי לקחת מן העולם, אלא כדי לבנותו.




1 בראשית ו', י"ז.
2 בראשית ט', ט'.
3 ועי' באורות הקודש ח"ג עמ' ק"מ: "בקשת האני העצמי".
4 אמנם בודאי היה ר' לוי יצחק מברדיטשב אומר: "אפילו כשמתעסקים בדולר חושבים על הקב"ה", ולא: "אפילו כשחושבים על הקב"ה - עושים את זה בדולרים". ושתי ההסתכלויות יכולות להיות נכונות...
5 עי' שבת י' ע"א ועוד.



-------------------------------------------------------------------------------------------