מוסר על המוסר הרב יהושע ויצמןכ"א באלול ה'תשס"ו

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



על המוסר


החידוש הגדול של תנועת המוסר ושל תורת המוסר בכללה הוא המודעות. על האדם להיות מודע למעשיו ולדרכיו.
כך פותח ספר המוסר שבתנ"ך, ספר משלי1:

מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה.

המילה הראשונה שבספר אחר הקדמתו היא: "לדעת"!
לכאורה זהו דבר פשוט, וכי מי הוא שאינו מודע למעשיו? אלא שחכמי המוסר חידשו חידוש גדול וחשוב בענין זה. המודעות של האדם למעשיו מובילה לשליטה על המעשים.
כך כותב רמח"ל במסילת ישרים, בביאור המידה הראשונה, מידת הזהירות2:

הנה ענין הזהירות הוא שיהיה האדם נזהר במעשיו ובעניניו, כלומר, מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לא, לבלתי עזוב נפשו לסכנת האבדון חס וחלילה ולא ילך במהלך הרגלו כעור באפלה.

על האדם לחשוב על דרכיו ולהתבונן בהם, ולא ללכת אחר הרגלו בלא התבוננות. בהמשך הדברים מבאר הרמח"ל מדוע אין האדם נוהג כך באופן טבעי:

ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני האדם עד שלא ישאר להם ריוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאלולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי. והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר (שמות ה'): "תכבד העבודה על האנשים וגו'", שהיה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת. כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם, כי איש מלחמה הוא ומלומד בערמימות, ואי אפשר למלט ממנו אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה.

היצר הרע, המתלבש בדמות אנשים בשר ודם, בונה את העולם כך שהאדם אינו פנוי אף לרגע קט כדי לחשוב על דרכיו ומעשיו. גורמים הם לאדם להיות טרוד בעשיה, בריצה ובמהומת החיים, ואין לו זמן למחשבות על חייו ותכליתם.
בימי קדם היה האדם עמל מבוקר ועד ערב, ומיד עולה על יצועו. לא היה זמן לאדם לחשוב, מכח העבודה הבלתי פוסקת.
כשהתקדם העולם ולחץ העבודה פסק, נוצר חלל של זמן. או אז "חשש" היצר הרע שהאדם ינצל חלל זה למחשבה על חייו, ועל כן המציא את הקולנוע וצורות בילוי נוספות כדי למלא את הזמן.
עם התקדמות הזמן הומצאה הטלויזיה, בעזרתה יכול האדם למלא את זמנו הפנוי בביתו, בלא צורך להטריח עצמו.
בהמשך חשש היצר שבשעות בהן הטלויזיה איננה פעילה עלול האדם לחשוב על חייו, חלילה, ועל כן המציא את הוידאו, וכך עסוק האדם בכל רגע בצפיה ובריגושים, ואינו שם ליבו על דרכיו.
לבסוף, חשש היצר כי בדרכו לכבות את מכשיר הוידאו ולעלות על יצועו, עלול האדם לחשוב, ועל כן הומצא "שלט רחוק". שוכב האדם על מיטתו, ממלא את זמנו הפנוי, ובהגיע זמן השינה אומר הוא ברכת "המפיל", מכבה את הוידאו ונרדם מיד... כך מובטח לו ליצר הרע כי לא יעצור האדם ולו לרגע קט כדי לחשוב על חייו ומשמעותם, על מעשיו ועל מגמתו.

כנגד תופעה זו באה תורת המוסר ואומרת לאדם: אתה צריך להוביל את חייך. אתה צריך לקבוע מה תעשה, ואל לך להיגרר אחר רגשותיך, תכונותיך וחולשותיך.

הרשעים ברשות לבם... אבל צדיקים לבם ברשותם3.

בנוהג שבעולם, כאשר אדם קונה מכונית חדשה, מבריקה ונוצצת, מיד מתמלא שכנו הקרוב אל ביתו קנאה. כיצד הוא מגיב? הרי הוא עובד שעות נוספות, לוקח הלוואה "בתנאים נוחים", ולבסוף מצליח אף הוא לרכוש לעצמו רכב שכל רואיו "יתפוצצו" מקנאה.
כיצד מגיב אדם הלומד מוסר לעובדה ששכנו קנה רכב חדש? בתחילה, אף הוא מתמלא קנאה. אולם, לימוד המוסר מעניק לו התמודדות מסוג אחר. הרי הוא משיב אל לבו כי אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה4, ועליו לשמוח במה שיש לו, ואף לשמוח בשמחתו של חברו על קנייתו המוצלחת.
אדם זה משנן לעצמו כי נסיון העושר גדול מנסיון העוני, ועליו לשמוח בחלקו שנתן לו ה'.
חייו של אדם החי בדרך זו הם שונים לחלוטין מאדם החי על פי הרגליו ורגשותיו בלא מחשבה.

המודעות והיכולת לחשוב על החיים שהאדם חי, על הרגליו ותכונותיו, היא תכונה יהודית אופיינית.
זיגמונד פרויד אמר, כי שני דברים למד מאבותיו היהודים, האחד הוא היכולת להשתחרר מדעות קדומות, והשני הוא היכולת לשבת באופוזיציה.
יכולת השחרור מדעות קדומות חשובה במיוחד לאדם החושב בדרך שונה מן החברה הסובבת אותו. יכולת זו מובילה את האדם לחשיבה מחדש על העולם שמסביבו. אין הוא מתפעל מן העובדה כי עד היום חשב בדרך מסויימת, או מכך שהעולם רואה אחרת את הדברים. בוחן הוא את הדברים בדרכו, מן היסוד. כזה הוא עם ישראל, הצועד בדרכו על אף שהעולם כולו חושב אחרת, ואינו מתחשב בכך. בוחן הוא את דרכו ואת אמיתותה והולך על פיה.

בדרך זו יש לבאר את משמעותם של סימני הטהרה של בהמות5, מעלה גרה ומפריס פרסה. סימני הטהרה הם ביטוי לתכונות וערכים הבונים את הטהרה, את הדרך הנכונה. מהם התכונות בנפשו של האדם או בעולם הרוחני, המתבטאים בהעלאת גרה?
העלאת גרה היא ביטוי ליכולת לחשוב מחדש על דברים שהאדם כבר חשב עליהם. הלעיסה הראשונה איננה מספיקה לבהמה, והיא מוצאת טעם וענין בלעיסה נוספת. על האדם להעלות לדיון מחדש גם את הנושאים שכבר חשב עליהם, ולעיין בהם פעם נוספת.
תכונה זו היא חלק מן המודעות של האדם למעשיו, בה אנו עוסקים. גם הרגלים ותכונות שהאדם דש בהם שנים ארוכות, צריכים לעלות לדיון. העובדה שכך עשיתי עד היום איננה אומרת דבר על העתיד. יש לבחון בכל פעם מחדש את המעשים, התכונות וההרגלים.
הפרסת פרסה היא ביטוי ליכולת הניתוח, ליכולת לבודד בענין אחד את הבחינות השונות מהן הוא מורכב.

המוסר נבנה משני סימני טהרה אלה. עיקרו הוא בהתבוננות, בחשיבה מחדש על דרכיו של האדם, בלא שהוא נותן למציאות להוביל אותו. ההתבוננות דורשת יכולת ניתוח והבחנה כדי לברור את הטוב מן הרע.

ההתבוננות היא הנותנת לאדם כח לשנות, וזהו הבסיס לתהליך התשובה.
התשובה איננה רק מחטא. יש "תשובה שלמה", שהיא שינוי אורחות החיים, ושחרור מהרגלי חיים כובלים ומזיקים, ממחשבות מוטעות וכדומה.
ראשיתה של בניית דרך חדשה היא בחשיבה על הדרך הקודמת, ביכולת להביט אחרת על החיים ולשנות.




1 א', א'-ב'.
2 מסילת ישרים פרק ב'.
3 קהלת רבה פרשה ה', א'.
4 יומא ל"ח ע"ב.
5 בסימני הטהרה של דגים עסקנו במקום אחר, עי' במשוש הארץ עמ' רע"ד.



-------------------------------------------------------------------------------------------