מוסר הרוצה בתשובה הרב יהושע ויצמןט"ז באלול ה'תשס"ז

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.




הרוצה בתשובה


בשיחה זו נעיין בברכת התשובה בתפילת שמונה עשרה:

הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.

יש להבין מהו חידושה של ברכה זו על פני ברכת הסליחה, בה אנו מתפללים ומבקשים שה' יסלח לחטאינו.

בספר "פירוש הברכות והתפילות" מבאר ר' יהודה ברבי יקר (רבו של הרמב"ן) את הברכה, תוך דיוק במילותיה.
תחילת הברכה מחולקת לשתי בקשות: השיבנו אבינו לתורתך. קרבנו מלכנו לעבודתך. ביחס לתורה שייכת תשובה, ופניה לקב"ה כְּאָב, וביחס לעבודה שייכת ההתקרבות, ופניה לקב"ה כמלך. מה משמעות הדברים?
התשובה היא חזרה למקום שהאדם היה בו כבר. דבר זה שייך לתורה.

משל לבן מלך שנשבה כשהוא קטן למדינת הים, אם מבקש לחזור לאחר מאה שנה אינו בוש לחזור, מני שאומר: לירושתי אני חוזר.

ביחס לתורה אנו פונים אל ה' כאבינו, שהיינו בביתו ואליו אנו מבקשים לשוב. התורה קיימת בישראל מעצם מציאותם, כל אדם מישראל שייך אל התורה עוד כשהוא לומד אותה במעי אמו, ועל כן כשהוא לומד תורה בגדלותו הוא שב לירושת אבותיו השייכת לו זה מכבר.
העבודה שייכת לפניה אל ה' כמלך, שאנו עבדיו. העבודה היא עבודת המצוות או עבודת התפילה. אלו דברים השייכים למציאות החיים המשתנה. התפילה מוגדרת כ"חיי שעה"1. גם המצוות באות לאדם כתגובה על אירועים הקורים לו.
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"2. "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים"3. "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן"4. "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר"5. "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ"6. "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה"7. "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה"8. כאשר קורה לאדם מקרה מצוה אותו התורה להגיב בצורה מסויימת. המצוות קשורות למקרי החיים המשתנים.
זוהי עבודת המלך המוטלת עלינו. אין זה דבר שהאדם נולד איתו ושייך לו מילדותו, אלא משימה שהוא נדרש להתקרב אליה במהלך החיים.

אנו מתפללים על התשובה בשתי בחינות, "אם כבנים אם כעבדים". כבנים שבים אנו אל התורה שהיא ירושה לנו מאבותינו, וגם אם נתרחקנו היא שייכת לנו. כעבדים מבקשים אנו להתקרב אל הבורא ולעבודתו, בחינת "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ"9.

"והחזירנו בתשובה שלמה לפניך"
בכמה ברכות אנו מבקשים על דבר שלם - תשובה, גאולה ורפואה10. מהי משמעותה של בקשה זו?
יש תשובה שלמה ויש תשובה שאיננה שלמה.
מבאר ר' יהודה ברבי יקר: "אם התחלנו לחזור - סייע לנו שתהיה תשובה שלמה". התחלת התשובה תלויה בנו, אך כדי להגיע לתשובה שלמה אנו צריכים לבקש. הבנה זו עונה על שאלה על עצם הברכה - מדוע תיקנו ברכה על חזרה בתשובה? אתה רוצה לשוב בתשובה - תשוב, מה שייך להתפלל על כך. אלא שהתפילה היא על כך שהתשובה תהיה שלמה. אמנם ההתחלה היא מצידנו ותלויה בנו, אך אחרי ההתחלה אנו זקוקים לסייעתא דשמיא כדי להשלים את התשובה, ועל כך אנו מתפללים.
הסבר נוסף: יש תשובה מאהבה ויש תשובה מיראה. תשובה מיראה, מגלל יסורים או פחד מעונש איננה תושבה שלמה. היא תשובה "עד ה'" - עד ולא עד בכלל. תשובה מאהבה היא תשובה שלמה - אל ה', לקרבת אלוקים.
בספר שערי תשובה לרבינו יונה יש דברים שיש בהם הסבר נוסף למושג "תשובה שלמה"11:

והנה מדרגות רבות לתשובה, ולפי המדרגות יתקרב האדם אל הקדוש ברוך הוא. ואמנם לכל תשובה תמצא סליחה, אך לא תטהר הנפש טוהר שלם להיות העונות כלא היו, זולתי כאשר יטהר האדם את לבו ויכין את רוחו כאשר יתבאר... ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (עבודה זרה יט א): "אשרי איש ירא את ה'" (תהלים קיב, א) - בעודו איש, רצונם לומר, כי תשובת האדם המעולה בימי בחורותיו בעוד כחו עליו ויתגבר על יצרו. אכן כל תשובה מועילה, כמו שנאמר (תהלים צ, ג): "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה א): עד דכדוכה של נפש.

אף כי כל תשובה מועילה ויש לה ערך גדול, התשובה השלמה היא כאשר האדם הוא עדיין בשיא כוחותיו, יצרו בתקפו, ובכל זאת מתגבר הוא על יצרו. השב בתשובה לעת זקנותו, כשיצרו תשש - אין זו תשובה שלמה. בענין זה מוסיף הרמב"ם12:

אי זו היא תשובה גמורה, זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח, כיצד הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו ובמדינה שעבר בה ופירש ולא עבר זהו בעל תשובה גמורה, הוא ששלמה אמר וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, ואם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה אף על פי שאינה תשובה מעולה מועלת היא לו ובעל תשובה הוא, אפילו עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל עונותיו נמחלין שנאמר עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם שהוא יום המיתה, מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות נסלח לו.

אנו מבקשים מהקב"ה לחזור בתשובה שלמה, משום שזה לא תמיד תלוי בנו. לא תמיד חוזר האדם על אותו נסיון שנכשל בו, ומצליח לתקן את שקלקל.
יש דברים שהאדם חווה אותם פעם אחת בחיים. טירונות, למשל, עושים רק פעם אחת. מי שנהג נכון בטירונות - ויתר לחבר על שבת, עבד בגבורה בקשיים - תחושת העמידה בנסיון תלוה אותו לכל החיים. מי הנכשל חלילה בנסיון - כעס, נפל ופגע בחבריו - לא יוכל לחזור שוב לאותו מצב. אף כי תשובתו מתקבלת, אין זו תשובה שלמה של אדם העומד באותו מצב ומצליח שלא להכשל.
על כך אנו מתפללים. שיזמן הקב"ה נסיון נוסף, ושנצליח לעמוד בו ולא להיכשל.

שלושה פירושים, אפוא, לתשובה שלמה: א. תחילת התשובה היא בידינו, השלמתה היא בידי שמים. ב. תשובה מאהבה. ג. עמידה באותו מצב שהאדם היה בו בעת החטא - והוא לא חוטא.

"הרוצה בתשובה"
סיום הברכה הוא גולת הכותרת של הברכה.
מה כוונת הברכה: "הרוצה בתשובה"? לכאורה היה ניתן לומר זאת על כל הדברים שעליהם אנו מתפללים - הרוצה ברפואה, בסליחה, בברכה, בבנין ירושלים ובצמח דוד. מדוע תיקנו לומר כך דווקא על התשובה?

בבסיס רעיון התשובה עומדת שאלה יסודית - האם התשובה היא דבר של לכתחילה או בדיעבד?
הצורה הפשוטה היא שהתשובה היא דיעבד - אם חטא האדם עליו לחזור בתשובה על חטאו. אולם, על חלק זה של התשובה אנו מבקשים בברכת הסליחה - שם אנו מבקשים מהקב"ה שיסלח על חטאינו. מה באה להוסיף ברכת התשובה?
מכאן יש ללמוד כי התשובה איננה ענין של דיעבד. עצם המציאות של העולם - כפי שנברא מלכתחילה - כוללת בתוכה את המושג של חטא. "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא"13. עצם הבריאה היא כבר חטא במובן מסויים.
תינוק נולד. כל עניינו בחיים הוא אכילה ושנה. לאט לאט הוא מתפתח, לומד לזוז, להתהפך לזחול, לאכול ללכת - ורק אחר כמה שנים ארוכות הוא מתחיל ללמוד תורה ומצוות ולהתחבר לקדושה. האם זה דיעבד שהאדם נולד כתינוק? זה הסדר של העולם - נולדים כקטנים והולכים ומתפתחים.
ההתפתחות הזו היא התשובה: "מהלך כל היש הוא בנוי על יסוד התשובה"14. הבריאה הולכת ומביעה את השתוקקותה לבורא, למקורה האלוקי - זהו סדרו של עולם וזו התשובה.
ברא הקב"ה את העולם שיהיה רחוק בתחילה, ורק אחר כך ילך ויתקרב למקורו. מתחיל בקטנות והולך וגדל. זהו הסדר של העולם.
על כן אמרו "רוצה בתשובה". הדברים האחרים המוזכרים בתפילת שמונה עשרה הם תוצאה של בעיות. היה עדיף שלא תהיה מחלה, שלא תיחרב ירושלים וכן הלאה. במצב הקיים אנו מבקשים על רפואה ועל בנין ירושלים.
התשובה איננה כך. ה' רוצה בתשובה. אין זה דיעבד אלא לכתחילה.
התשובה קדמה לעולם15. עוד קודם לבריאה קרא ה' ואמר: "שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם"16. התשובה היא תהליך התקדמותו של העולם. העולם דומה בזה לתינוק. התינוק הוא נשמה החיה באור אלוקי אינסופי, לומדת את כל התורה כולה ורואה מסוף העולם ועד סופו17. היא יורדת לעולם ומופיעה בצורה נמוכה, ומשם הולכת ומתעלה ומתפתחת. כל מהלך כל היש - כל הבריאה ירדה מעולם עליון והיא שבה למקורה.

גם אם חטא האדם, תשובתו היא חלק ממהלך כל היש. אל לו להתייאש מנפילתו. העולם כולו שב בתשובה והוא יחד איתו. הקב"ה רוצה בתשובה ושמח כשאדם חוזר בתשובה על חטאיו.
"הרוצה בתשובה"!













1 שבת י' ע"א.
2 דברים כ"א, י.
3 שם, ט"ו.
4 שם, י"ח.
5 שם כ"ב, ו'.
6 שם, ח'.
7 שם, י"ג.
8 שם כג, י'.
9 תהלים ס"ה, ה'.
10 ויש שהוסיפו אמונה, כפי שאומרים: "אני מאמין באמונה שלמה", ראשי תיבות: אמונה, תשובה, רפואה, גאולה: אתר"ג.
11 א', ט'.
12 הל' תשובה פ"ב ה"א.
13 קהלת ז', כ'.
14 אורות התשובה י"א, ד'.
15 פסחים נ"ד ע"א.
16 תהלים צ', ג', עיי"ש.
17 נדה ל' ע"ב.



-------------------------------------------------------------------------------------------