יהושע פרק י''א - פרשת הענקים הרב מנשה וינרט"ו שבט ה'תשע"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
סיכמה וערכה: שפרה בירנבוים. לא עבר את הגהת הרב.



פרק י''א - פרשת הענקים

אנחנו בסוף פרק י"א. מסיימים את החלק הזה של כיבוש הארץ בצורה כללית. והפסוק שמסכם הכל:

יהושע פרק יא (כג) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה:

סיימנו את כל הסיפור. אחר כך יבוא פירוט. אבל מתברר שלא, דילגתי על שני פסוקים מוזרים, רגע לפני שסוגרים את כל סיפור כיבוש הארץ.

יהושע פרק יא (כא) וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ: (כב) לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ:

זה סיפור אגדי. מה הדבר הזה? לא נשארו ענקים, רק במכבי תל אביב. למה כל כך חשוב לספר את זה?
וגם לא הצליח לגמרי, מארץ ישראל ויהודה השמידם, אבל בעזה ובגת ואשדוד נשאר, רק בישראל לא. (3) מה פשר הדבר הזה? כנראה הוא חשוב ומשמעותי, כי זה מופיע לפני הסיום. מה היה חסר אילו לא היו מופיעים כאן. זה דבר שדורש דיון. צריך לדעת מהם הענקים למיניהם, מה המשמעות הרוחנית, של הענקים למיניהם.
זוכרים היטב שסיפור הענקים מהווה מכשול לא פשוט בכיבוש הארץ, במידה מסוימת עצר את הניסיון הראשון והביא לנפילה הגדולה. נבדוק את הדברים בספר במדבר, פרשת שלח. בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים, עדיין אין ארבעים שנות נדודים. היו בסיני וקיבלו את התורה. בשנה השנייה מתחילים את המסע לארץ. עומדים קרוב לארץ, שולחים מרגלים לתור את הארץ, וכשהם חוזרים הם מספרים את הסיפור שלהם.
במדבר פרק יג

(כז) וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ:
(כח) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם:
... (לא) וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ:
(לב) וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ
אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת:
(לג) וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם:


ותגובת העם ויבכו וילונו,

במדבר פרק יד (א) וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא: (ב) וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ:

ומשם העונש של ארבעים שנות מדבר וכו'. מהדורה שנייה בספר יהושע.
המרגלים לא שיקרו כשאמרו שראו ענקים. וגם כשתיארו את הערים גדולות ובצורות הם דברים נכונים. מכירים את זה מהמשך התורה. משה רבנו בעצמו אומר דברים יותר חריפים, אך לא זוכרים אותם. דברים פרק ט

(א) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם:


ביטוי חריף יותר. ועוד

(ב) עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק:

ומה עושים עם הדבר הזה?

(ג) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ:

כלומר זה דבר נכון, יש ענקים. מה זה אומר, מה זה בא ללמד?
לא רק ענקים. אילו רצו המרגלים להפחיד את העם היו מביאים כמה ענקים לדוגמה. אבל מסיבות מובנות הם התקשו ולכן מצאו תכנית חליפית, ולכן מביאים פירות. וזה פריה.
רש"י מביא את דברי חז"ל: כשם שהפרות משונים גם אנשיה משונים. מי אמר לרש"י שהפירות משונים?
כי איך נושאים אשכול ענבים (9) בשניים עם מוט מסע אלונקות עם ענבים. מסע כומתה. ואולי זו הסיבה שמפחדים כל כך. לא סביר שזה הפירוש. אלא באמת, כפי שרש"י אומר, מדובר בפירות עצומים. אשכול ענבים שצריכים לשאת אותו שני אנשים. והגמרא מביאה דעות שאולי צריך יותר משני אנשים. אבל אפילו שניים נושאים את אשכול הענבים, זה באמת כבד. יש פה פירות משונים וגדולים . כנראה שיש קשר בין הפירות הענקיים הללו שגדלים כאן, לבין אנשי המידות שגדלים ומתגדלים בארץ הזאת. (10) יש לדבר הזה המשך מעניין. בספר שמואל סוף שמואל ב' ישנם פרקים שהם מבחינה כרונולוגית הם מוקדמים יותר, אך אוסף דברים שהופיעו כדברי סיום וסיכום.
שמואל ב' כא מפסוק ט"ו: סדרת מלחמות שחלקן היו בתקופה מוקדמת יותר.

שמואל ב פרק כא
(טו) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּרֶד דָּוִד וַעֲבָדָיו עִמּוֹ וַיִּלָּחֲמוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיָּעַף דָּוִד:
(טז) וישבו וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד:

ישבי שם של אדם. ילידים של הרפה.

יז) וַיַּעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָוִד לוֹ לֵאמֹר לֹא תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל: פ

הענק השני

(יח) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סַף אֲשֶׁר בִּילִדֵי הָרָפָה: פ
(יט) וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים: ס

מי באמת הרג את גלית? זה השלישי.

(כ) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מדין מָדוֹן וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר וְגַם הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה:
(כא) וַיְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן שמעי שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד:
(כב) אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו: פ

דברי הימים א פרק כ

(ו) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מִדָּה וְאֶצְבְּעֹתָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וְגַם הוּא נוֹלַד לְהָרָפָא:
(ז) וַיְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן שִׁמְעָא אֲחִי דָוִיד:
(ח) אֵל נוּלְּדוּ לְהָרָפָא בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִיד וּבְיַד עֲבָדָיו: פ


ארבע ענקים ילידי הרפה, מגת. ארבעה ענקים. כל הסיפורים הללו לא התרחשו באותה תקופה אלא בתקופה ארוכה יותר. (13:45)
ארבעה אלו נולדו לרפה. מיהי? הרפה כתוב בדברי הימים הרפא. כלומר הרפאה. מן הרפאים. מבינים שיוצאים ארבעה חברה' כאלה שגלית הוא רק אחד מהם, את תיאורו של גלית שמענו, שש אמות וזרת. ניקח את השיטה המקלה, אז הוא שלושה מטר וזרת. יש לו גובה. מן ענקים שכאלה שדוד נלחם בהם. וזה מופיע רגע לפני סוף הסיפור של דוד. זה מעניין.
ארבעה אלו . ענקים שפגשו את המרגלים. בחברון היא קרית ארבע, לאב קראו ארבע. ארבע = האדם הגדול בענקים הוא . ארבעה ענקים - אותם מי מכה? כלב בן יפונה. (16) הסיפור וההמשך ביהושע. בספר שמואל מתארים אותם. כנראה שיש משהו עקרוני, וכנראה שיש משמעותו הסבר.
אולי נתחיל מהדבר הפשוט – משמעות המספרים. (16:30)
הרעיון שיש משמעות למספרים בחסידות ובמהר"ל. המספר שש מבטא את עולם הטבע שלנו, מספר הפאות של הקובייה. שבע מבטא את הקדושה. ששת ימי המעשה והמספר שבע תמיד קשור לקדושת החגים. שמונה מעל הטבע. אדם נולד ונימול לשמונה. שמונה זה שלמות. תשע זה הרגע לפני, לא מסוגל להגיע לעשר. מחכה לתשועה. תשע לשון תשועה. כתוב כך בחסידות. מבארים את זה בהלל בתהלים,

פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה י-ה . זה השער לה'...


כשאדם אומר אני רוצה להיכנס, ולהודות. אומרים לו, זה השער לה'. נכנסת.
שער זה עשר. מה שקצת פחות מתעסקים בו והמהר"ל מאריך בו, יש שני מספרים שנמצאים בהתמודדות. הארבע והאחד. האחד מבטא אחדות. אל אחד יחיד ומיוחד. הדבר היחידי בדבר האמיתי, יחידו של עולם. הארבע זה הפיזור, ההתפרדות. ארבע רוחות השמים, בכל מקום יש התמודדות בין האחד לארבע. האחד הוא אחדותי ואולי קשה לעולם להכיל אותו. העולם לשון העלם, הדבר המשמעותי ביותר בעולם נעלם מאיתנו. העולם עולם של ריבוי, וזה המספר ארבע. התורה פותחת באות ב' שתיים, לכאורה שניות. כאשר השניות קורית פעמים, אז זה בהגדרה הפיזור הזה. מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. מנגד יש ארבע מלכויות. ארבע דוגמות, ארבעה ביטויים, בכל מקום שיש ארבע חז"ל קופצים ואומרים ארבע אומות. בתפיסות הרוחניות המתנגדות לתורת ישראל, זה בא לידי ביטוי בארבע. ארבע מלכויות.
ארבעה מלכים מול החמישה – שם זה פשוט.
החיות שאינן טהורות. משום מה יש ארבע דוגמות. יש סימני טהרה. מגדירים היום שלושה סימני טהרה. בתורה מוגדר כשניים. מעלה גירה, ומפריס פרסה שסועה. רק אם יש את שני הסימנים היא טהורה. אם יש פחות, התורה אומרת טהורה. הדוגמות רק לבעלי חיים שיש להם סימן אחד. לא לכאלה שאין להם בכלל סימן. כמה דוגמות מצפה למצוא? או אחת או שתיים. אחת של מפריסה ולא מעלה גרה, ודוגמה הפוכה. אבל לא ככה, התורה מביאה ארבע דוגמות. איך היינו מצפים שיופיעו הדוגמות? מחולק. אבל לא כך, שלוש הראשונות של מעלות גרה אבל לא מפריסות פרסה. והרביעית לא מעלה גרה. (23:30)
יודע יחיד בעולמו שאין בעולמו אלא אלו.
תדעו לכם שזה לא דוגמות. יש שלושה סוגי חיות בלבד. יש חיות כשרות עם שני סימני טהרה, יש את שאר בעלי החיים שאין בהם שום סימן טהרה. יש ארבע חיות בלבד, שי שלהם סימן טהרה אחד. אלו לא דוגמות, אלא אין בכלל נוספים. עשרות אלפי מיני בעלי חיים יש אבל אין עם סימן אחד.
מה המשמעות? מה הקדוש ברוך הוא ראה לברוא בעולמו בדיוק ארבע חיות כאלה? חז"ל אומרים ארבע חיות הן ארבע מלכויות.
(26) מה זה והוא גרה יגר? לשון גורר. שגורר מלכות אחריה. עוד אחת ואחר כך השלישית. אבל החזיר הוא האחרון . גרה לא ייגר, אין מלכות אחריה. אחריה חוזרת מלכות לישראל. לכן שמו חזיר, שחוזרת מלכות לישראל. גם במקומות שנראים יותר רחוקים.
והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.. ריש לקיש אמר ארבע מלכויות. או ארבעה אומות. והנה אימה חשכה גדולה נופלת ... עוד אחד ועוד אחד.
המספר ארבע. הבינו ארבע חז"ל הבינו שיש פה בעיה.
ה' ביום הראשון ברא את האור. אבל אז יש בריאה שנראית לנו מיותרת - המאורות. יש כבר אור.
חז"ל
אור שברא ביום הראשון ראה שאין העולם יכול ... עמד וגנזו.
לא נדבר על המשמעות של זה. היה ניסיון וראה שלא, מה כאן התקלה. השיפור.
יש אור ראשון שנגנז. כמו שיחידו של עולם אנחנו לא רואים אותו, נעלם. האור חוזר ומתגלה ביום הרביעי. ארבע. ביום הראשון היה אחד, וביום הרביעי מאורות. לשון רבים. מורכב. אומר רש"י – כתיב חסר. אסכרה שולטת בתינוקות. לא מבינים כלום, אבל מבינים שמשהו לא טוב ביום הרביעי. בעייתי הארבע. ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. אך לא יום ראשון. ראשון הוא לא היום הראשון. אלא יום אחד. על זה נגנז. מה ההבדל בין אחד לבין ראשון. אחד זה אחד ואין שני. שני הוא חלק מסדרה. אז היום הראשון אינו הראשון אלא אחדות, אחד. על זה נגנז, חוזר ומתגלה ברביעי.
דוגמה נוספת בשבטים. הבן הראשון הוא ראובן, מה קרה למלכותו? נגנזה. מי מקבל את המלכות? יהודה הרביעי. מה פירוש השם יהודה, י-ה-ו- ועוד ד',שזו האות רביעית. העסק עובד.
תפילין. תפילין של יד. לאות על ידך. על יד שמאל. מסתירים. כמו שהיום האחד נגנז, לא רואים. כמה בתים יש בתפילין של יד? אחד. אבל בתפילין של ראש יש ארבעה בתים. מה שגלוי זה ארבע. והיו לאות על ידך... רבי אליעזר אומר: אלו תפילין של ראש. כנגד האומות.
גן עדן: ונהר יוצא מעדן ומשם יתפרד לארבעה ראשים. איפה הנהרות האלו? הפרת, החידקל, הגיחון, הפישון. יודעים איפה החידקל, איפה גיחון ופישון? נילוס לבן וכחול. מוצאים אותם באזור אפריקה. שניים באזור בבל. אבל מה חסר? ונהר יוצא מעדן... חסר הנהר האחד, שאמור לחבר אותם. מה קרה לנהר האחד? נגנז. כמו שהאור האחד נגנז, כמו שהבכורה של ראובן והתפילין של יד. אפשר למצוא את הנהר הזה, הוא עתיד להתגלות. אפשר להראות אותו. הנביאים חיפשו.
האחד מול הארבעה. אחד היה אברהם. אומר הנביא אחד, אברהם הוא אחד. העברי. למה נקרא שמו העברי, שהוא מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני. (31) אברהם גר בחברון, עיר החיבור, עיר שבה מתחילה המלכות המאחדת. חברון היא הקדמה לירושלם, העיר שחוברה לה יחדיו. המלכות מתחילה בחברון, ועוברת לירושלים. שם גר אברהם, אך לא רק אברהם, יש שם גם הענקים שבאומות העולם. ארבעה. האחד מול הארבעה. הופעת הארבעה באה לידי ביטוי במספר ארבע. מה פירוש הרוחני של הענקים?
יש התמודדות עם האחדות שצריכה להופיע. התמודדות לא פשוטה ולא קלה. סיפור הענקים הוא סיפור מוקדם יותר. לא מתחיל במפגש עם המרגלים כשעם ישראל מגיע לארץ. אלא מוקדם יותר.
ענק אחד ידוע ומפורסם – גיבור חיל, הוא החל להיות גיבור לפני ה'. נמרוד. נקרא נמרוד בה'. מבטא מרידה בה'. פעם ראשונה שמוצאים בתורה את הביטוי מלוכה. הוא הראשון שעליו מופיע:

בראשית פרק י (ח) וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: (ט) הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה': (י) וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר:

גיבור ציד לא בחיות, אלא צד אנשים כמו שמישהו אחר צד ברווזים. כמו עשו איש יודע ציד לא שצד רק בעלי חיים. יודעים עם מה הוא הסתובב. על כן ייאמר... וממנו יצא כל סיפור מגדל בבל. כל דרשות חז"ל על מה היה במגדל בבל לקוחות מזה שראו שנמרוד נמצא בפנים. זה לא כתוב באותו פרק, לא תמיד שמים לב. מה רוצים האנשים לעשות במגדל? לעשות שם לעצמם. יש גיבור שרוצה לעשות לו שם. זה מוכר לנו. איפה מופיע הסיפור הזה?

בראשית פרק ו (א) וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם: (ב) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ: (ג) וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: (ד) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם: פ

האלהים הם השרים. בני המנהיגים, בני השופטים. פעם השרים היו בסדר רק הבנים עשו כן. הם היו החזקים ולקחו מה שרצו. הנפילים... המה הגיבורים... אנשי השם. כל מיני גיבורים, ענקים נפילים שכאלו, אנשי השם. מה פירוש?
תופעה של אנשים גדולים, חזקים, עוצמתיים, גם פיסית והם השולטים. הם המולכים. הם משעבדים את בני האדם. זוהי המלכות כפי שהתפתחה באנושות בצורה המגונה שבה. (35:48) אנשים בעלי כוח ועוצמה, ניצלו את הכוח והעוצמה לשלוט באחרים. בהם, בממונם, בנשותיהם. אחר כך על זה יבוא הסיפור של דור המבול. זוהי בעיה לא פשוטה. כל תיאור מלכות הוא מסובך.

סוגיית מינוי מלך
מכירים את הסוגיה האם יש מצווה למנות מלך או רשות. סתירה בפסוקים, מחלוקת תנאים, פרק שני בסנהדרין. מכירים את הסיפור בספר שמואל, מדוע שמואל לא מרוצה מבקשת המלך. ישנם פירושים רבים. יש בעייתיות. מלך בשר ודם, זה סיפור מורכב מאוד. וה' אלקיכם מלככם, יש הרבה יתרון במלכות. אבל זה בתנאי אחד, שהמלכות היא שכל עניינה ותפקידה היא היכולת עכשיו לאגד את כולם ולדאוג לציבור. לעם. לא לדאוג למלך. ההפך המוחלט ממה שעשו כאן אותם בני האלהים, אותם הנפילים, אותם הגיבורים. הענקים. ואין מקום יותר מובהק, לגדל גיבורים ענקים כמו ארץ ישראל. יש כאן משהו שנובע מהטבע המיוחד שיש בארץ הזאת. זוהי ארץ שמגדלת גיבורים. באמת כן. וזה נכון. אנחנו כולם עם רגשי נחיתות. נמוכים כאלו, אנחנו לא בדיוק כמו אחרים. פעם זה לא היה כך. יוסף בן מתיתיהו מתאר לפי תומו, ידוע שהלוחם היהודי גבוה מראש מהלוחם הרומי בממוצע. ידוע. הוא לא היה חשוד על כך שיסלף דבר כזה לכיוון ההפוך. ואת זה הוא מספר. דברים ידועים. מכירים סיפורי אגדות חז"ל על לוחמי בר כוכבא. יש להם על מה להתבסס. מדובר על עוצמות. לארץ הזאת יש כוחות. מוציאה אל הפועל כוחות גדולים, יש אנרגיות רוחניות. (39) של כוח ועוצמה שיכול לצאת בצורה פראית ולא טובה. אלו הפרות הללו שגדלים כאן. גדלים פרא. ללא שליטה. כל מיני יצורים עם עשרים וארבע אצבעות. ענקים שכאלו, הם הגיבורים אנשי השם. וכל מה שהם מנסים לבצע, זה מה שרצה לעשות הסבא רבא שלהם, אותו נמרוד. מרידה במלכות שמים.

מסכת הוריות איזהו מלך ישראל? כל שאין מעליו אלא ה' אלקיו.

מלך ישראל הוא לעולם המשנה למלך. זה נותן תפיסת עולם שלמה על תפקידו ועניינו. תמיד זוכרים שבעצם המלך כפוף לריבונו של עולם, ולכן יש מה שהוא דורש ממך. יש משמעות, יש תפקיד. לא שהעם מצווה לכבד ולתת, אבל המלך, המלכות כשלעצמה. ההבדל הגדול בין שאול לדוד, שאול איבד את מלכותו ודוד – לא. (40:30) למרות שהחטאים שחטא דוד היו קשים בהרבה. אבל בעומק הנקודה היא ששאול לא רצה לוותר על המלכות. כשבא שמואל, מבקש שאול שלא יבייש אותו, שייראה בסדר. לא מוכן לוותר. על מלכות לא נאבקים. דוד זכה למלכות נצח כי אמר מיד חטאתי, אני פורש. אחד כזה, שמוותר, יכול להיות מלך. אחד שמבין שהמלכות היא לא דבר שנאבקים עליו.
עם ישראל אמור להיכנס לארץ ישראל, ואמור להתמודד עם הדבר הזה. עם כל הכוחות האלו. זה דבר אמיתי. לרתום את הכל למרכבה הנכונה. לכיוון הנכון. להשתמש בזה בצורה המוסרית והערכית והנכונה על פי התורה. כמה זה מורכב ולא פשוט. זה באמת מורכב. ויהושע כבש את כל הארץ, בסיומת מודיע לנו שהכרית את הענקים מרוב המקומות, אך לא הצליח לסיים. כמו שיהושע היה במשלוח הראשון של המרגלים, שביחד עם כלב היה בסדר, אך לא פתר את הבעיה עד הסוף. ומי שבסופו של דבר יפתור את הבעיה עד הסוף, (42:15) יהיה דווקא דוד. תראו איזה דבר מדהים. דוד המלך, כמה לוקח עד שהוא מולך? משחו אותו למלך, שמואל משח אותו למלך ולא קרה שום דבר. שאול ממשיך למלוך ועוברות הרבה הרפתקאות, וכל הסיפורים הקשים של ספר שמואל. סוף סוף מולך ואז בחברון וביהודה. ואחרי שבע שנים באים זקני ישראל ומבקשים שימלוך על כל ישראל, ומיד באים מולו למלחמה. מי הראשונים שבאים נגדו למלחמה אחרי שקבע מלוכתו בירושלים? הפלישתים. הם מבטאים את אותו עניין, התפיסה של הענקים, ה"גוליתים" למיניהם. מה שמעניין הוא איפה נערכת המלחמה הזאת. שמואל ב פרק ה

(יז) וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי מָשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל הַמְּצוּדָה:(יח) וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים:

שתי מערכות שדוד נלחם בפלישתים. איפה המערכה נערכת? בעמק רפאים. שמואל ב פרק ה

(כ) וַיָבֹא דָוִד בְּבַעַל פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר פָּרַץ יְקֹוָק אֶת אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים:


מערכה שנייה

(כב) וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלוֹת וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים:

איפה עמק רפאים? אזור תחנת הרכבת של ירושלים. תחנת הדלק. תראו איך זה נקרא? עמק רפאים. הרפאים. זה המאבק. הרפאים, הענקים. זו המלחמה הראשונה כשקלטו שדוד מולך, דוד מולם. ודוד יודע את הסוד הזה. דוד יודע . כך כתבו בפרשת וישלח. בראשית פרק לו

(לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

(45) מלכי עשו ואדום. עשו הוא ממשיך של נמרוד. מה לקח מנמרוד? עשו יודע מהי מלכות, יודע לשלוט. יודע למלוך. אלופים שונים , אצלנו יוסף נער. כל הקשקושים האלו, והם העמידו אימפריה ומטכ"ל שלם. העוצמות הפראיות האלו, אצלנו לא. מסתובב עשו עם גדוד של עשו עם ארבע מאות איש. יש עוד אחד כזה בתנ"ך שמסתובב עם גדוד של ארבע מאות איש. הוא אדמוני והוא אדמוני. אומרים חז"ל שזה בעייתי. אומרים חז"ל מה ההבדל ביניהם? אדמוני עם יפה עיניים. מה זה יפה עיניים? זקן הסנהדרין. יש צורך בעוצמה. יש רע בעולם וצריך להתמודד מולו, אי אפשר להתעלם ממנו. אין תפיסה של נצרות, לחי שנייה וכד'. זה לא אמיתי. ההתמודדות היא קיימת וכואבת. וכל צורך שיש במלחמה הוא צורך כואב. והשאיפה היא לא להישאר במצב הזה.
אחרית הימים הוא ביטול המצב הזה. "וכיתתו חרבותם..." אבל לא בצורה של התעלמות מהרע, אלא התמודדות. דוד מלך ישראל הוא אדמוני כעשו, אך עם יפה עיניים. עם העיניים של הסנהדרין. עם העיניים שנותנות את הראייה הרוחנית הנכונה. איך להשתמש בצורה הרוחנית האמיתית. עומדים להגיע לארץ ישראל , זה מקום מורכב. לא הייתה עבודה זרה בעולם שלא עבדו אותה בארץ ישראל. גם כוחות (47) רוחניים מחפשים. מבחינה רוחנית העסק תוסס. הכוחות מתבטאים בעוצמה רבה מאוד. יש פה משהו מיוחד בחבל הארץ זה. נוכח פני שכינה. וזה מורכב וקשה. ועם זה צריך להתמודד, לא לשבור את אותם. המשמעות לגייס ולרתום את הכוחות בצורה הנכונה, בצורה המוסרית. עם יפה עיניים. זה קשה מאוד. והתמודדות מול אותם ענקים, כוחות ענקים ועצומים שכל כך מסובך להתמודד איתם. לוקח זמן. סיבוב ראשון נעצרנו. לא הייתה מוכנות. נבהלו עם ישראל מהמשימה הזאת. ראינו כמה מסובך הסיפור של כיבוש הארץ. להבין מה תפקידנו, כשמנצחים במלחמה להבין. וגם כשחוטפים להבין. כל הצורה המיוחדת הזאת שעם ישראל לומד לאט, ורגע לפני שמסיימים את זה. יש צורך לתאר איך יהושע הכרית את הענקים, ועוד נשארה טיפה. זה יוכל להשלים רק מי שמבטא מלכות בישראל יותר מיהושע וזה דוד. ולכן הביטוי ארבעה דווקא.
בסוף ספר שמואל הם מצורפים ביחד למרות שממש לא פעלו באותו הזמן, אבל קיבצו אותם ביחד כדי לתאר בדיוק זו ההופעה. כששומעים את הביטוי ארבע ענקים יש כאן ביטוי שאומר משוה. יש פה התמודדות של הארבעה מול מלכות ישראל, מול האחדות של ה'. לכן זה מופיע לא כנספח אלא כמשהו שנותן אור על כל פשר הכיבוש והמאבק המסובך והמורכב. לכן בארץ ישראל זה אף פעם לא פרווה. אף פעם לא יהיה פה עם ככל העמים. זה לא עובד. או שעולים עד לשמים או שיורדים על לעפר. כוחות גדולים. או קדימה או אחורה, או למטה או למעלה. מורכב ומסובך. ישראל הוא מקום של הענקים. זה מקום טוב או רע? אם יבוא עם יפה עיניים זה יהיה גדול, כשלא היה מוכן, לא היה טוב.




-------------------------------------------------------------------------------------------