לחיות עם פרשת השבוע בא הרב יהושע ויצמןה' שבט תשע"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה. www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: גרוסמן אורי.



לחיות עם פרשת שבוע - יום הבחירות


אנו עומדים ערב בחירות. נראה כי מדברי חז"ל במכילתא על פרשתנו, ניתן ללמוד על המעלה והמשמעות הגדולה של יום הבחירות עבורנו.

מדרשי ההלכה של חז"ל (המדרש על חומש שמות הוא המכילתא), מתחילים מפרשת השבוע שלנו. פרשתנו, בה עם ישראל מצווה לראשונה, מהווה נקודת ציון מבחינת מדרשי ההלכה. במובן זה, הדברים מתאימים לדברי רש"י בפתיחת פירושו לתורה (בראשית א, א):

אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ "החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל...

אומנם בסופו של דבר, התורה לא פתחה כך מסיבה אחרת. אך מדרשי ההלכה, פותחים בפרשת "החדש הזה לכם".

בבסיס לדברי חז"ל במדרש (המובא להלן), עומדת ההנחה שהנבואה שייכת דווקא לארץ ישראל1. לאור זאת, המדרש מתקשה- כיצד יתכן שהייתה התגלות א-להית למשה רבנו בארץ מצרים? ועוד במצוות קידוש החודש, בה הרמב"ם מדגיש (ספר המצוות, עשה קנ"ג) שהיא מצוה השייכת ביחוד לארץ ישראל:

ודע שהחשבון הזה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי החדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד...

הכיצד אם כן נאמרה מצוה זו דווקא בחוץ לארץ? על רקע שאלה זו, באים דברי חז"ל במדרש (מכילתא דר' ישמעאל, א) :

...ועד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדברות. משנבחרה ארץ ישראל, יצאו כל הארצות.
עד שלא נבחרה ירושלם, היתה כל ארץ ישראל כשרה למזבחות. משנבחרה ירושלם, יצאת ארץ ישראל שנאמר השמר לך פן תעלה עולותך בכל המקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה' אלהיך (דברים יב יד).
עד שלא נבחר בית עולמים, היתה ירושלם ראויה לשכינה. משנבחר בית עולמים, יצאת ירושלם שנאמר כי בחר ה' בציון וגו' ואומר זאת מנוחתי עדי עד (תהלים קלב יג- יד).
עד שלא נבחר אהרן, היו כל ישראל כשרים לכהונה. משנבחר אהרן, יצאו כל ישראל שנאמר ברית מלח עולם הוא לפני ה' (במדבר יח יט) ואומר והיתה לו ולזרעו אחריו (במדבר כה יג).
עד שלא נבחר דוד, היו כל ישראל כשרים למלכות. משנבחר דוד, יצאו כל ישראל שנאמר הלא לכם לדעת כי ה' אלהי ישראל נתן הממלכה לדוד וגו' (דברי הימים ב' יג ה).

רק כניסת עם ישראל לארץ, היא שהפכה את ארץ ישראל למיוחדת ונבחרת מכל הארצות. הרבה פעמים למדתי מדרש זה, והתקשתי בדברי חז"ל: "ועד שלא נבחרה ארץ ישראל...". הרי לכאורה, כבר לאבות נאמר באופן מפורש שארץ ישראל תהיה נתונה לעם ישראל לאחוזת עולם?! הקב"ה כבר הועיד את ארץ ישראל לעם ישראל, בציווי הראשון לאברהם אבינו (בראשית יב, א): "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", מהי כוונת חז"ל אם כן, בלשונם: "נבחרה ארץ ישראל"?
נראה, שדווקא בפרספקטיבה של ערב בחירות, כוונת דברי חז"ל מתבהרת והדברים מוארים באור חדש. הבחירה בארץ ישראל, היא בחירתו של עם ישראל. רק כאשר עם ישראל בוחר בארץ, יוצאת הסגולות הגנוזות בארץ ישראל אל הפועל. העובדה שעם ישראל קשור אל הארץ, היא המגלה את קדושת הארץ. המשמעות של הבחירה בארץ בפועל, היא קודם כל ע"י כיבוש. הרמב"ם כתב (הל' תרומות, א, ב):

ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אף על פי שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו.

רק הקשר של כלל עם ישראל אל הארץ, הוא הנותן תוקף לקדושת המצוות התלויות בארץ. בלי זה, לא מופיעה מעלת ארץ ישראל וקדושתה על פני שאר הארצות. כך גם הדבר לגבי בחירת ירושלים. על אף ששם כבר נעקד יצחק, רק כאשר עם ישראל מעצמו קונה את החלקה הזו בכספים של כלל ישראל ובונה עליה את בית המקדש, מקום זה מתקדש בקדושתו המיוחדת. הבחירה בפועל ע"י עם ישראל, הנה הכרחית בכדי להופיע את המדרגה המיוחדת של ארץ ישראל, ירושלים מלכות בית דוד וכו'.

גם כעת, כאשר אנו בוחרים הנהגה חדשה, כעם ישראל בארץ ישראל, הרי שזהו מאורע מיוחד. יום זה הוא יום גדול המבטא את עצמאותנו. גם בבחירות, הרי שבבחירת השלטון אנו מבטאים את המגמה הכללית של בחירת עם ישראל, לחיות את חייו הלאומיים בארץ ישראל. יש בכך הופעה של מעלתה הגדולה של ארץ ישראל, בקישור של עם ישראל אליה. למעשה, כל עניין הבחירה בארץ ישראל עומד בראשית הציונות. תחילתה של הציונות, ברצון לשוב לארץ- מעצם הרצון שהתעורר לבנות את החיים הלאומיים בארץ. החלוצים לא הגיעו לפה משום כח מחייב, אפילו לא מכח חיוב של מצוה מהתורה. הם בחרו בעצמם, שלא להגר לארצות עשירות אלא לארץ שממה וקדחת.
עלינו להבין את המשמעות העמוקה של בחירת עם ישראל בארצו, ולהופיע את החיבור הנעלה הזה.

בראשית הציונות, ההתלבטות הייתה אם לבחור באוגנדה או בארץ ישראל. בכל זאת הוחלט לבחור להגיע לארץ, על אף שהחלטה זו כלל לא הייתה מובנת מאליה (המזרחי למשל, תמך ביוזמת אוגנדה).
נדמה, כי בכל דור מסבב ה' שנידרש לבחור את ארץ ישראל מחדש. גם כיום, אנו נקראים לבחור בארץ. לא במובן של פתק הבחירות, אלא בהבנת הערכים שעלינו להופיע בארץ. את מעלתו הגדולה של דור התחיה ואת האחריות הגדולה המוטלת עלינו בהעמדת תורה גדולה בראשית צמיחת גאולתנו, כשאנו שבים ונבנים בארצנו הקדושה.
חשוב שנעשה את הדברים מתוך בחירתנו העצמאית, אשר תקשור אותנו אל הארץ ותיתן נשמה לעם עליה.

ביום הבחירות, אנו גם מתעוררים מחדש להביט בנס הגדול של קיבוץ גלויות. ישנן השקפות מגוונות ודעות רבות, בין הציבורים השונים. יש בכך דבר מרומם, כאשר כל הציבורים הללו נפגשים ביום הבחירות. כאשר לכל אחד יש זכות שווה בבחירת ההנהגה של עם ישראל. כיוון שרבים מאתנו כבר גדלו לתוך המציאות הנפלאה הזו, היא נראית לנו כמובנת מאליה. צריך להבין שזהו דבר עצום, ובכלל לא טבעי.
כבר הזכרנו את דברי המהר"ץ חיות, המבארים את הגמרא בברכות (יב, ע"ב):

תניא אמר להם בן זומא לחכמים, וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח, והלא כבר נאמר: 'הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם', אמרו לו, לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו.

ומבאר המהר"ץ חיות, כיצד "לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים"?! איזה נס יכול להיות כה גדול, עד כי הוא "מעמיד בצל" את ניסי יציאת מצרים?! תשובתו המופלאה של המהר"ץ חיות היא, שנס קיבוץ גלויות גדול יותר מניסי יציאת מצרים (כל כתבי מהר"ץ חיות, ח"א, עמ' ע"ד בהגה"ה):

והנה ביציאת עבדים לחפשי ואחר כך שנעשים לעם עצום, יצטרך כאן לשני עניינים גדולים. האחד, עיקר הפדות מבית עבדים לעלות מן הארץ אשר עינו אותם בפרך ימים רבים הרבה ונעשו עבדי עולם אצלם... ועוד, אף משישיגו מגמתם, הנה צריכים לבקש להם מקום מנוח ולהשים להם מושל אחד ינהגם כדי שיהיו לעם אחד... ואולם נודע כי אי אפשר שיושלם קיבוץ עם אחד רק בהיות אישי האומה אשר הסכימו להיות לעם אחד שוים בלשונותיהם בנימוסיהם בתהלוכותיהם ובמזגיהם ובדרכי המדות כאשר נודע בנסיון...ועתה אם רוצים להעשות עם ואומה מאישים נפרדים אשר גרו במדינות שונות ובין לאומים רבים, הנה אין אפשרות בטבע להשלים קבוצם להיות לעם אחד, כיון שאברי החברה נפרדים זה מזה בתכלית הריחוק, וכמעט בלתי אפשרי לפי טבע הדבר לעשות מהם חברה ואומה אחת. והנה בהיות ישראל במצרים, היו כל ישראל הנמצאים אז כולם במקום אחד ושפה אחת להם ולא נבדלו בנימוסיהם, וכיון שהיה ה' בעזרם והוציאם ביד חזקה מתחת סבלות מצרים שוב היה הנקל לעשות מהם אומה אחת כיון שגם בהיותם בארץ מצרים היו אז לעם אחד ושכנו במקום אחד ולא נמצא אז איש מישראל שיגור במקום אחר, וכל אישי האומה היה להם התכונה הנצרכת לקבוץ עם אחד, לא כן בשעת העליה מבבל שם נשתנה הנס באיכותו, כי חוץ מזה שהורשו כולם בדבר המלך כורש לעלות לירושלים, הנה היה אז עם ישראל נפזרים בין עמים ולאומים שונים אלה מצפון ואלה ממצרים וארץ יון וספרד וצרפת והודו ופרס שאר המדינות אשר גרו שמה ישראל והיו נבדלים זה מזה בלשוניהם בנימוסיהם, ולולי ה' בעוזרם לא היה אפשר בחוק הטבע שתושלם קבוצם להיות לעם אחד, אף אחר ששלח אותם המלך כורש חופשי, כי בעצמם מצד פירוד אבריהם היו חסרים מהשלימות אשר צריכה אומה אחת שתתקיים אצלה קבוץ החברה על זמן רב, ואם כן היה כאן שני ניסים נגלים האחת עלייתם מארץ בבל ונתן ה' בלב כורש שינהלם על מי מנוחות, והנס היותר גדול איך היה אפשרות בקיומם להשלים האישים והאברים הנפרדים...

קיבוץ אנשים נפרדים, מגלויות שונות, תרבויות שונות ומסורת שונה לעם אחד - זהו נס קיבוץ גלויות, והוא גדול יותר מיציאת מצרים, שבה היה עם ישראל כולו במקום אחד, ועבר יחד לארץ ישראל. כור ההיתוך של קיבוץ גלויות, לא היה ביציאת מצרים. עלינו להבין את גודל הדור שזכינו להיות חלק ממנו. אנו חיים ממש בתוך נס.

המפגש הכי קרוב ואינטימי של כל אחד מאתנו, עם עצמאות ישראל, הוא ביום הבחירות. כאשר כל אחד מאיתנו, נוטל חלק בעיצוב הערכים שיובילו את עם ישראל בארץ ישראל.
עלינו להביט על השעה המיוחדת הזו, בהתרוממות הרוח. אל לנו להיסחף לקטנות וצרות עין של פלגנות, אלא - כדברי הרמח"ל- להפוך את הרגע לנצח ולהביט על הדברים בגדלות.

יתן ה', ותקופת הבחירות תחזק את קשר שלנו לעצמאות עם ישראל בארץ ישראל, ותעמיק בקרבנו את הבנת גודל השעה והדור. מתוך כך נזכה בע"ה, לגאולתנו השלמה בקרוב.






1 ראה במסכת מועד קטן, כה, ע"א: " ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה, אלא שבבל גרמה ליה" ובפתיחתא למדרש איכה רבה (כד): "גיא שכל החוזים עומדים ממנה".





-------------------------------------------------------------------------------------------