פרשת שבוע לחיות עם פרשת השבוע - פרשת בשלח הרב יהושע ויצמן י' שבט תשע"ו

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה.



לחיות עם פרשת השבוע - בשלח - השירה של דורנו


הפרשה והשבת כולה נקראות על שם שירת הים, שהיא מרכז הפרשה.
חכמים דרשו (שמות רבה פרשה כ"ג, ז'):

דבר אחר, "אז ישיר משה"... 'אז שר' לא נאמר, אלא "אז ישיר"...

שירת הים נאמרה לעתיד. השירה מלוה את עם ישראל עד לעתיד לבוא.
נראה, שהדברים קשורים למאמר נוסף של חז"ל על יציאת מצרים (ברכות י"ב ע"ב):

תניא, אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח, והלא כבר נאמר (ירמיה כ"ג): "הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם". אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו.

לעתיד לבוא יהיו דברים נפלאים ועליונים, שיהיו גדולים יותר מיציאת מצרים. לא יזכירו את יציאת מצרים לעתיד לבוא, אלא את הניסים שיקרו אז.
אנו רגילים להזכיר את דברי הגמרא בהקשר של נס קיבוץ גלויות, שהוא יהיה הנס הגדול של לעתיד לבוא1.

היום חשבתי על נקודה נוספת. אנו יכולים לזכות לחויה של שירה בימים האלו. עלינו לומר שירה על הדברים שאנו חווים בימים אלו.

ביחס ליציאת מצרים מאריכים חכמים לבאר את הצורך הגדול של הקב"ה לשבור את פרעה. הקב"ה לא מסתפק בכך שבני ישראל יצאו ממצרים, אלא הוא רוצה גם שפרעה יוכרע וייכנע מלפני הקב"ה.
הדבר בולט גם בפסוקים, החוזרים שוב ושוב (שמות ח', י"ח):

לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

ועוד (שמות ט' י"ד):

בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ.

ובהמשך (שמות ט', ט"ז):

בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ.

פרעה הוא הביטוי של עבודה זרה ושל התנגדות לקב"ה, ולכן יש ענין מיוחד לשבור את פרעה.
יש להבין ענין זה. וכי זו משימה קשה לקב"ה לשבור את פרעה? היד ה' תקצר?
בזוה"ק דנים בכך חכמים (ח"ב בא, ל"ז ע"ב, בתרגום):

ובזה נראו גבורתו ושלטונו של הקב"ה, וזכרון זה לא ישתכח מישראל לדורי דורות. שאם לא היה כח וגבורה של הקב"ה, כל מלכי העמים ומכשפי העמים וחכמי העמים לא היו מוציאים את ישראל מהעבדות. שהקב"ה התיר את הקשרים שלהם, ושבר את כל אלו הכתרים כדי להוציא אותם. ועל זה כתוב (ירמיה י'): "מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך".
בכה רבי שמעון, הרים קולו ונאנח. אמר: יש כאן קינטור2, חשבתם שהקב"ה משבח כמה פעמים (דברים ה'): "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", (דברים ט"ז) "הוציאך ה' אלקיך ממצרים", (דברים ה') "ויוציאך ה' אלקיך משם", (שמות י"ב) "הוצאתי את צבאותיכם", (שמות י"ג) "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", (דברים ד') "ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים", (שמות י"ג) "הוציא ה' אתכם מזה".

הקב"ה משתבח ביציאת מצרים פעמים רבות בתורה. מדוע?

עדיין לא עמדתי על משמעות הדברים בצורה המתיישבת על הלב, ובכל זאת, נקודה אחת השייכת אלינו.

בדור שלנו יש תחושה של "אז ישיר". זוהי חויה אדירה לחיות בדור הזה. בתקופה האחרונה אנו יכולים לראות תופעה מיוחדת: דברים שקורים בדרך כלל אחת לאלף שנים, קורים בדור שלנו כמה פעמים בשנה.
למשל, נדידת עמים. אנו רואים בעינינו כיצד מיליוני מוסלמים נודדים מארצותיהם ומגיעים לאירופה, דבר שמשנה את פני ההיסטוריה.
קריסת מדינות. "האביב הערבי", שבו מדינה אחר מדינה מתפרקת, ובמקום שלטון של מדינות יש תנועות שונות וארגונים שונים ששולטים בעולם הערבי, מה שמוביל להתגברות הטרור.
בתוכנו - קיבוץ גלויות. בעקבות גל הטרור והאנטישמיות באירופה, עולים לארץ ישראל עשרות אלפי אנשים. אנו קרובים כיום למציאות של "רוב יושביה עליה" - שרוב עם ישראל נמצא בארץ ישראל. זה דבר שמצדיק שירה גדולה.
אמנם התהליך עדיין ארוך מאוד, אבל הוא הולך ומתקדם.

אנו יודעים, על פי הכתוב בספרים, שכל הדברים הללו קורים בשביל ישראל. אמנם כל אדם חושב שהוא עוזב את ארצו או פועל פעולות אחרות מסיבותיו, אבל אנו צריכים להתבונן במבט פנימי לראות כיצד נולדת מכל הדברים הללו ישועה לישראל.

מצד שני, יש להתבונן מה קורה בתוכנו.
אנו עומדים מול תופעות קשות מאוד. לאחרונה החליט הרמטכ"ל להעביר את מדור תודעה יהודית מן הרבנות הצבאית אל אגף כח אדם. בצורה פשוטה זה דבר קשה מאוד. יש כאן ביטוי למאבק תרבותי עמוק מאוד, ומהלך זה הוא עוד שלב במאבק זה.
נראה שיש כאלו שמפחדים מהמושג "תודעה יהודית". הם מפחדים שחיילים יקבלו שיחות והרצאות מפי אנשי הרבנות, כפי שהיה עד היום.
מהיום החיילים ישמעו "מגוון דעות" שכולל הרבה דברי כפירה, והכל תחת הכותרת של "תודעה יהודית".

כדי לנחם את עצמי חשבתי, שניתן לראות בזה מהלך דומה למה שמתארים חז"ל ביחס לפרעה. הקב"ה לא ויתר על הכרעתו של פרעה. אולם דבר זה השפיע גם בתוך עם ישראל.
כשיצאו ישראל ממצרים עלו איתם ערב רב, שהיתה להם השפעה שלילית על עם ישראל. הערב רב הפריע להופעת האור האלוקי על עם ישראל. אולם קריעת ים סוף היתה חויה עליונה כל כך, שהכריעה את כל הענין. גם הערב רב ראה את הקב"ה - "ראתה שפחה על הים מה שלא יחזקאל בן בוזי במראה החלום".

נראה שהקב"ה מעמיד את כל הכוחות המתנגדים אליו - כדי לשבור אותם. אנו רואים כיצד האיחוד האירופי משקיע מליוני שקלים כדי לפגוע במדינת ישראל, כך גם ארצות הברית, ואפילו בתוכנו יש התנגדות לתהליך האלוקי.
מצד שני, אנו רואים תהליכים עצומים שמתרחשים בעולם - בלי שמישהו עושה אותם. לא קם מנהיג שקרא לכל המוסלמים לשטוף את אירופה. זה פשוט קורה מעצמו. ניכר שזו יד ה' הפועלת בהיסטוריה.
כל הכוחות המתנגדים לקב"ה - גם בתוכנו - מתעוררים ומפריעים להופעת האור האלוקי, כמו הערב רב. אולם כשיופיע הקב"ה - זה ישבור את כל ההתנגדות.

ההתנגדות לקריאה בשם ה', באה מלמעלה. אבל מלמטה יש חיפוש ורצון לשמוע וללמוד תורה. גם זה קורה לבד, ואין מישהו שעושה את זה.

בתקופה שבה תהליכים קורים "מעצמם", לימוד התורה מקבל משמעות עצומה. לימוד התורה שלנו, ובמיוחד העצמת פנימיות התורה, מבסם את העולם ומאיץ את התהליכים האלוקיים בעולם. אנו עתידים לראות כיצד כל התהליכים העולמיים, גם הקשים ביותר, מובילים לישועת ישראל. גם מה שקורה בתוכנו - אנו בטוחים כי למרות כל הנסיונות לכבות את הזהות היהודית - היא הולכת ומתעצמת. הקב"ה מראה לנו כיצד יד ה' מכוונת את כל התהליכים.

בדברים אלו יש הבנה כיצד הנס של העתיד גדול יותר מנס יציאת מצרים.
ביציאת מצרים היה הקב"ה צריך לשבור את פרעה בלבד. העולם טרם הפך לכפר גלובלי. כיום העולם כולו עומד מול הקב"ה. העולם שטוף בשנאת ישראל, ועם ישראל ממשיך לפרוח ולהתפתח. אנו צריכים לומר שירה על כך. אנו זוכים לראות את יד ה' המכוונת את התהליכים.

אנו צריכים לעמול כדי להיות ראויים לדור שאנו חיים בו.
שבת שירה היא שבת שבה אנו צריכים לשיר על החויה של החיים בדור הגאולה והישועה. אנו זוכים לראות תהליכים עולמיים שיביאו את ישועת ישראל.
חז"ל מספרים כי בדור אחרון תהיה מלחמה בין אדום וישמעאל. בדורנו זה מתורגם למלחמה בין הנצרות והאיסלם - ועלינו לפקוח את עינינו ולראות כיצד הדברים מובילים לישועת עם ישראל ולהופעת שם ה' בעולם, שזוהי תכלית הבריאה.

אנו צריכים לראות את התקופה בגדלות, ולפעול עם אל כדי לזכות להיות מאלו שישירו את השירה לעתיד לבוא.






1 ראה למשל ב"לחיות עם פרשת השבוע" ח"א, עמ' 239.
2 המפרשים מבארים שהקב"ה מקנטר את ישראל - כיון שאני הוצאתי אתכם ממצרים אתם צריכים לשמור את מצוותי.



-------------------------------------------------------------------------------------------