![]()
כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. לחיות עם פרשת השבוע - ויצא - ילודה וכלכלה - הנס של מדינת ישראל יעקב יוצא לגלות. יתכן שבמעשיו הוא מכין את הדרך לגלויות שיבואו על עם ישראל. מעניין לשים לב, שיעקב בונה את עולמו בעיקר בגלות. את נשיו הוא נושא בחרן, בניו ובנותיו נולדו לו בחרן, ואף את רכושו הוא עושה בחרן. בזוה"ק (ח"א ויצא, קנ"ח ע"ב) שואלים חכמים: מדוע מיהר יעקב לברוח מלבן? ומבארים, שיעקב ראה שמגיע זמנו של בנימין להיוולד, והוא רצה שבנימין יוולד בארץ ישראל, כדי ששלמות השבטים תתקיים בארץ ישראל. לכן מיהר להגיע לארץ, שכן הכל הולך אחר החיתום. כל שאר בניו של יעקב - נולדו בחרן. רוב הפרשה עוסק בבניו של יעקב וברכושו. בענין זה נעמוד על שני מאמרים, שנכתבו בימים האחרונים על ידי ד"ר גיא בכור, ואשר מנתחים את מציאות החיים שלנו כאן, במדינת ישראל. המאמר הראשון עוסק בילודה, ומביא נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. וכך מובא שם: לא היתה לנו תשובה ברורה לשאלת האיום הדמוגרפי. "מה תעשו עם שני מליון ערבים"? "האם אתם רוצים רוב ערבי בין הירדן והים"? אמנם הבנו תמיד, שאם הקב"ה נתן לנו את חבלי יהודה ושומרון - הוא גם ידאג לצד הדמוגרפי. דרושה ענוה כדי לתת לקב"ה לנהל את העולם כרצונו. אך לא היתה תשובה ברורה מה אמורים לעשות בענין. והנה, הקב"ה אכן שומר עלינו ודואג לנו. אנחנו חיים בתוך נס. אדם קם בבוקר, מסתכל החוצה - ורואה את עיני ה', אשר משגיחות על ארץ ישראל ויושביה. יש לדברים אלו משמעות כפולה. האחת, שעליה עומד כותב המאמר, היא הסרת האיום הדמוגרפי, ההבנה שמדינת ישראל הופכת למדינה גדולה ומשמעותית, גם מבחינת מספר התושבים. אנו צריכים להודות ולהלל את הקב"ה על הניסים האלו. אך משמעות נוספת, עמוקה יותר, מופיעה בסיום המאמר: בדבריו אלו כיוון הכותב לדבריו של הרב קוק זצ"ל (אורות הקודש ח"ג עמ' ש'): מי שהשקפתו על העולם היא פסימית, איננו רואה אידיאל בהמשכיות הדורות. לשם מה להוסיף יצורים אומללים לעולם כה רע? יש הרואים כך את העולם, ויש המנסים לצייר כך את העולם באמצעי התקשורת וכדומה. בתפיסה כזו, יש ניתוק בין תאוות המין ובין הילודה. התאווה מתקיימת לעצמה בצורות כאלה ואחרות, והילודה היא דבר לא רצוי. זו תפיסה מעוותת, שאיננה מבינה שהקב"ה יצר את התאוה בגלל רצונו בהמשכיות הדורות וביישוב העולם. וממשיך הרב: אדם שיש לו תפיסה אופטימית, מבטא את זה בכך שהוא רוצה להרבות יצורים שמחים לעולם השמח שהוא חי בו. מדינה משגשגת, פורחת, עם עתיד טוב - היא מדינה שיש בה ילודה גבוהה, וזאת היא מדינת ישראל. גם מי שאיננו מגדיר את עצמו מאמין, חש בגודל של התקופה שאנו חיים בה. "איהו לא חזי - מזליה חזי". טוב לחיות במדינת ישראל. כך חשים רבים, ולכן יש להם ילדים רבים. הקב"ה מנהיג אותנו, והוא ברא עולם "טוב מאוד". אין "פספוסים" אצל הקב"ה. הוא לא שוכח מישהו מחוץ לטוב העולמי. הכל בא ממנו יתברך, ולכן הכל טוב. הידיעה הזו מביאה שמחה, והיא נחלת רוב הציבור היהודי בישראל. כפי שהזכרנו בשבוע שעבר, "אפילו האפיקורסות הישראלית, היא מלאה אמונה וקדושה, הרבה יותר מכל האמונות של כל הגויים כולם" (שמונה קבצים ג', של"ב). גם הציבור "החילוני" מלא באמונה ובאופטימיות. יש לזה שמות שונים - אמונה בעם ישראל, בנצח ישראל, אמונה באדם, אמונה בעתיד. מנין באה האמונה הזאת? בסתר הלב נובע הכל מאמונה בה'. כותב המאמר מסיים את דבריו כך: גם מי שמגדיר עצמו כחילוני, יש בו אמונה יותר מגדולי האמונה של הגויים. האופטימיות של הציבור בישראל לא עומדת באויר. יש לה על מה להישען - על המצב הכלכלי של מדינת ישראל. וכאן אנו עוברים למאמר נוסף. לקרוא ולהתרגש. יש קשר הדוק בין שני הדברים - הילודה והכלכלה. גם יעקב אבינו בפרשה עוסק בשני אלו - בונה את משפחתו ואת רכושו. יש לכך קשר גם לקיבוץ הגלויות. בתפילת שמונה עשרה אנו מסמיכים את ברכת השנים לברכת קיבוץ גלויות. מדוע? משום שכדי לקבץ לכאן את כל נדחי ישראל יש צורך בשפע כלכלי. אנו זוכים לריבוי טבעי, לעליה, ולשפע כלכלי, ב"ה. בתחילת הפרשה יעקב זוכה להבטחה אלוקית (בראשית כ"ח, ט"ו): הנתונים של הצמיחה - בילודה ובכלכלה - הם ביטוי לכך שהקב"ה שומר עלינו, ודואג לנו. וכפי שיעקב נדר שה' יהיה לו לאלוקים, כך אנו צריכים לפעול - להיות ראויים לחיים בדור הנפלא הזה. אנו חיים במציאות פלאית, וזה מחייב אותנו להיות טובים יותר, אמיתיים יותר, יצרנים יותר, ובעיקר - להרחיב ולהעמיק את לימוד התורה. התורה היא הנותנת משמעות לחיים של עם ישראל, ואנו צריכים ללמוד את התורה בצורה המתאימה לדור הגאולה שאנו חיים בו. במדרש על הפרשה אומרים חכמים (בראשית רבה פרשה ע', ו'): כל הטובות שעושה הקב"ה לעמו, באות בלשון "והיה". מהי משמעות הדבר? המילה "היה" היא בלשון עבר. המילה "והיה" - בלשון עתיד. אות ו בתחילת המילה היא ו ההיפוך, והיא הופכת את המילה מעבר לעתיד. המבט אל העתיד נותן אמונה ושמחה. "והיה" - לשון שמחה. הדרך לקחת את העבר ולהפוך אותו לעתיד גדול - היא על ידי התורה. יעקב נודר שה' יהיה לו לאלוקים, והקב"ה נותן לו בעקבות נדרו כוחות עצומים של חיים - של ילודה ושל צמיחה כלכלית. ההבטחה האלוקית הולידה ניסים שהתרחשו אצל יעקב, בריבוי פלאי של צאנו. הניסים שקורים לנו היום גדולים יותר מהניסים שקרו ליעקב עם מקלות הליבנה. למעשיו של יעקב יש הסברים טבעיים. אך אין דרך להסביר בדרך הטבע את ההופעה האלוקית שאנו זוכים לה, בריבוי הילודה ובצמיחה הכלכלית, שאין להן אח ורע בכל העולם המערבי. אנו צריכים להיות ראויים לכך. עלינו להופיע תורה גדולה, שתהיה ראויה לדור הגדול ולעם הגדול שלנו, "אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד', ז'). ובע"ה נזכה לשפע ברכה של הקב"ה, לאורך ימים ושנים טובות, בבריאות, הרווחה ושמחה. ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com. ------------------------------------------------------------------------------------------- |
|||||