פרשת שבוע לחיות עם פרשת השבוע - פרשת בחוקותי הרב יהושע ויצמן כ"ד אייר תשע"ח

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה.



לחיות עם פרשת השבוע - בחוקותי - "והתהלכתי בתוככם" - זה קורה!


בתחילת הפרשה מופיעות הברכות שה' מבטיח לעם ישראל. נעסוק בשתי נקודות בברכות.

א. נאמר (ויקרא כ"ו, ט'):

וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם.

מפרש רש"י:

והפריתי אתכם - בפריה ורביה. והרביתי אתכם - בקומה זקופה.

רש"י לא מסביר, ש"והפריתי... והרביתי" - עוסקות שתיהן בפריה ורביה. מכיון שהכתוב חילק זאת לשתי ברכות, הבין רש"י שיש כאן שני עניינים שונים: הראשון הוא פריה ורביה, והשני הוא "בקומה זקופה".
על כך יש לשאול שתי שאלות.
1. הליכה בקומה זקופה היא דבר שלילי לכאורה, כדברי הגמרא (קידושין ל"א ע"א):

אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנאמר (ישעיהו ו'): "מלא כל הארץ כבודו".

2. הברכה על קומה זקופה מוזכרת שוב בהמשך (ויקרא כ"ו, י"ג):

אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.

ומפרש רש"י:

קוממיות - בקומה זקופה.

לשם מה צריך שתי ברכות על "קומה זקופה"?

ב. עוד נאמר (ויקרא כ"ו, י'):

וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ.

גם על ברכה זו יש לשאול שתי שאלות.
1. נעיין בהקשר הפסוקים (ויקרא כ"ו, ב'-י"ב):

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם. וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם.

בתחילת הברכות מוזכר השפע הכלכלי: "ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה". בהמשך מוזכר הקשר לקב"ה - "ופניתי אליכם" - ובתוך זה מוזכר "ואכלתם ישן נושן". לכאורה ברכה זו נמצאת לא במקומה. הברכה על "ואכלתם ישן נושן" צריכה להיות יחד עם הברכות האחרות על השפע של התבואה.
2. יש סתירה בין תחילת הפסוק לסופו.
"ואכלתם ישן נושן" - הרי שהישן נאכל וזו ברכה.
"וישן מפני חדש תוציאו" - הרי שהישן איננו נאכל, כי הברכה היא באכילת החדש.
המפרשים עמדו על כך, אך נראה שהשאירו לנו בקעה להתגדר בה.

נפתח בפסוק הראשון:

וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם.

בנוהג שבעולם, משפחות ברוכות ילדים הן משפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בשכונות עוני ומצוקה אנו מוצאים הרבה משפחות גדולות, וככל שעולה רמת ההשכלה והכלכלה של המשפחות - המשפחות קטנות.
על כן מברכת התורה: "והפריתי אתכם" - בריבוי ילודה, וזה יהיה "בקומה זקופה". הברכה היא שנהיה גאים במשפחות הגדולות, ולא נתבייש בכך. נבין שריבוי ילודה הוא ברכה, ולא נחיתות חברתית.

ב"ה ברכה זו מתקיימת במדינת ישראל. זו המדינה היחידה במערב שהילודה בה נמצאת בעליה, במיוחד בציבור היהודי. משפחות מבוססות, משכילות, אקדמאיות - רוצות עוד ילדים. אנו פרים ורבים, ועושים זאת בקומה זקופה, ב"ה.

בהמשך מופיעה ברכה נוספת על קומה זקופה, במילים: "ואולך אתכם קוממיות". זו ברכה על קומה זקופה מול אומות העולם, כפי שעולה מן הפסוק:

אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.

אחר שה' יוציא אותנו ממצרים ומשעבוד האומות, יש שלב נוסף. אחרי היציאה מהגלות צריך להוציא את הגלות מאיתנו. הברכה על קומה זקופה היא ברכה שלא נחשוב כל הזמן מה יגידו אומות העולם, שנהיה עצמאים ונהיה גאים בדרך שלנו. אנו חיים על פי הערכים שלנו, שהם ערכים אלוקיים, אנו אומרים "אתה בחרתנו מכל העמים", ואנו צריכים לשמוח בכך ולא להתבייש בכך. "עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ" (תהלים ס"ח, ל"ה).

האיסור ללכת בקומה זקופה, נובע מכך שאדם מאדיר את גופו, זוהי הגאוה הדוחקת רגלי שכינה. הברכה בפרשתנו היא ברכה שהקב"ה יוליך אותנו בקומה זקופה. בגמרא מובא (חגיגה ט"ז ע"א):

ששה דברים נאמרו בבני אדם, שלשה כמלאכי השרת שלשה כבהמה. שלשה כמלאכי השרת: יש להם דעת כמלאכי השרת, ומהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת, ומספרים בלשון הקדש כמלאכי השרת. שלשה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה, ופרין ורבין כבהמה, ומוציאין רעי כבהמה.

ההליכה של האדם בקומה זקופה היא תוצאה של הנשמה האלוקית שבו, הדומה למלאכי השרת. כשהקומה הזקופה באה מקיום ההבטחה "והתהלכתי בתוככם", זה דבר חיובי וראוי.
כך ביחס למקרים בהם אנו מקיימים את מצות ה'. כשאנו כובשים את הארץ - אנו עושים זאת מכח הציווי האלוקי, ועל כן איננו מתביישים בכך. איננו ששים אלי קרב, אך מצד שני "כיבוש" איננה מילה גסה בעינינו. אם אנו נדרשים לכך - נעשה זאת בשמחה ובעוצמה, ולא נתבייש לומר זאת.

גם בחיים הפרטיים של האדם. כשאדם מקיים את הברכה "והפריתי אתכם", מכח הערכים האלוקיים המכוונים את חייו - אל לו להתבייש בכך. אין זו התנהגות פרימיטיבית, אלא תפיסה מתקדמת של החיים לאור הערכים האלוקיים.

לאור זאת, ניתן להבין גם את הפסוק השני שהערנו עליו בתחילה:

וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ.

כשמתקיימת הברכה של "והפריתי אתכם", ויש הרבה ילדים, יכולה להיות תחושה ש"העולם שייך לצעירים". אנשים עלולים לחשוב שהדברים הישנים אינם טובים ואינם חשובים, ורק מה שחדש - טוב ונכון. על כן אומר זאת הכתוב כאן: "והפריתי אתכם והרביתי אתכם", ובכל זאת: "ואכלתם ישן נושן". תמשיכו להעריך את הדברים הישנים, למרות הריבוי בדור הצעיר.
אמנם, יש ערך גם לדברים חדשים, כפי שעולה מסופו של הפסוק.
נראה, שכל חלק בפסוק עוסק בסוג אחר של פירות, וכך אין סתירה בין תחילת הפסוק ובין סופו. יש פירות שבהם ככל שדבר ישן יותר - כך הוא טוב יותר. כך הוא למשל ביין. יין ישן הוא משובח יותר, ועליו נאמר: "ואכלתם ישן נושן". אולם ב"פירות העונה", יש ערך לדברים החדשים והטריים, ועליהם נאמר: "וישן מפני חדש תוציאו". תמיד יהיו פירות חדשים וטריים.

מתוך הבנת הפסוק, ננסה גם "לחיות עם פרשת השבוע".
יש בעולם דברים שככל שהם עתיקים יותר כך הם טובים יותר. למשל, המסורת. ככל שמסורת עוברת שנים רבות יותר באומה, היא בעלת משמעות עמוקה יותר. יש דברים עתיקים שטעמם משתבח כל הזמן. חז"ל משבחים את הזקנים, משום שיש בהם ישוב דעת (מגילה ל"א ע"ב):

תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים - סתור, וילדים - בנה, סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה.

יש דברים שבהם חשוב הזמן העובר.
מצד שני, יש דברים שבהם החידוש הוא החשוב. טכנולוגיה למשל, מתחדשת כל הזמן. דברים ישנים כבר אינם ברי שימוש, ובכל רגע יש חידושים והמצאות נוספות.

הפסוק מתייחס לישן, ואחר כך לחדש. ניתן ללמוד מכאן, שההתייחסות שלנו לישן היא תנאי לקבלת החדש. "אם שמוע בישן - תשמע בחדש" (ברכות מ' ע"א).
אם יודעים להתייחס נכון לדברים הישנים - הרי שגם הדברים החדשים והמתחדשים מקבלים את המקום הראוי להם. אך אם מקיימים רק "וישן מפני חדש תוציאו", ורק מה שחדש הוא בעל ערך - אז גם לחדש אין ערך. הרי החדש יהיה ישן בעוד זמן לא רב. זה רק ענין של זמן. אם כך, ניתן כבר עכשיו להוציא אותו. "מחוסר זמן לא הוי מחוסר מעשה". אולם, אם אדם יודע להעריך את הישן - הוא מבין שגם החדש הוא חלק מההיסטוריה ומהמהלך האלוקי של העולם, ועל כן גם לחדש יש ערך ומשמעות.

זו הדרך בה עלינו להתייחס ל"חדשות". בחדשות שומעים דברים חדשים ונפלאים שה' עושה איתנו. זה נכון אם מתקיים בנו: "אם שמוע בישן תשמע בחדש". עלינו להאזין לחדשות מתוך הבנה שאנו מתבוננים בתהליכים האלוקיים בעולם, שראשיתם בבריאת העולם, ואחריתם בתיקונו השלם של העולם. מה שאנו שומעים עכשיו - הוא חלק מתהליך ארוך ועמוק. בדרך זו כל מציאות וכל אירוע מקבלים את המקום הראוי ואת היחס הראוי.

השבוע שמענו את נשיא ארצות הברית מחליט על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן, והחזרת הסנקציות על איראן.
אלו הם דברים חדשים, אבל הם חלק מהישן. יש בזה התקיימות הברכה האלוקית בפרשה: "והתהלכתי בתוככם". ניתן לראות בעיניים כיצד הקב"ה מתהלך בתוכנו.
הזכרנו פעמים רבות כיצד כל המדינות שאיימו בעבר על מדינת ישראל התפרקו בשנים האחרונות, ובעצם אין לנו אויבים. פעמים רבות אמרו לי בתגובה: מה ביחס לאיראן? הם עדיין מאיימים עלינו! אז הקב"ה השלים את התמונה, ועכשיו גם איראן בדרך להתרסקות.
אמנם אמרו שיש להכין את המקלטים. יש בזה קצת חוסר עדכון של התקשורת ומערכת הבטחון. כל התחזיות התבדו, ויש כאלה שעדיין לא התעדכנו בכך... מובן גם שכמדינה אנו צריכים להיות ערוכים לכל תרחיש, ולא לזלזל בבטיחות ובבטחון. אבל התמונה הכללית היא שהקב"ה איתנו, ומתקיים בנו: "ואולך אתכם קוממיות". הקב"ה מוליך אותנו, ואנו צריכים להיות בקומה זקופה ובשמחה.

בשנים האחרונות שלטה בכיפה הגישה של "פוליטיקלי קורקט". אין ערכים, אין טוב ואין רע. כך חתמו על הסכם עם איראן, למרות שידעו על הרשע ועל השקר שכרוכים בכך. לא רצו לקלקל את היחסים עם האיסלאם, ולכן לא רצו לומר שהטרור בא מהאיסלאם, שזו דת שבנויה על הרג ורצח.
והנה, גם ה"פוליטיקלי קורקט" קורס מול עינינו. האמת מנצחת ולא השקר, גם אם משקיעים בו מליארדים.

הקב"ה מנהיג את העולם, העולם איננו הפקר.
בחירת נשיא ארצות הברית היתה מהלך אלוקי, כנגד כל התחזיות, ועכשיו ממשיך המהלך בביטול ההסכם עם איראן. אנו חיים בתקופה מדהימה, ואנו צריכים לחוש שהקב"ה מתהלך בתוכנו, ולהיות בקומה זקופה. רק מכח ההנהגה האלוקית אנו יכולים להיות בקומה זקופה. למרות ההפרעות מצידנו - הקב"ה מוביל אותנו בצורה טובה.

הברכה על הילודה מבטאת את האמונה - אמונה בעתיד של האומה ושל העולם, אמונה שהעולם צועד לקראת גאולה, אמונה בהשגחה האלוקית על העולם. כששמחים להיות חלק מהעתיד הטוב - שמחים להביא לעולם עוד ועוד ילדים שיהיו חלק מהעתיד הזה.
נמשיך לפעול ולעשות מתוך קרבת אלוקים, מתוך עמל תורה ומתוך דבקות בה', ויתקיימו בנו כל הברכות, עד שנזכה לשיא: "ואולך אתכם קוממיות", לגאולה שלמה בע"ה.

ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.


-------------------------------------------------------------------------------------------