המאגר התורני

קטגוריה: קל וחומר

מכילתא בא (י”ב, ו’) – לימוד מקל וחומר

מכילתא בא י”ב (ו’): ר’ יונתן אומר: אינו צריך. ומה אם במקום שכל אוכל נפש דוחה יום טוב, אין שריפת נותר דוחה יום טוב. מקום שאין מקצת אוכל נפש דוחה את השבת, אינו דין שלא תהא שריפת נותר דוחה אותו?! וביאורו שיו”ט יש בו אורות בלתי מלובשים, אף כי קטנים הם מ”מ גלויים וזה מביא שמחת יו”ט עד כדי דחייתו משום אוכל נפש ואעפ”כ אין שורפין בו נותר ויש גבולות שאין לעוברם, שבת, שאורותיה מלובשים ואין בה התפרצות שמחה ואין

לשיעור המלא »

מכילתא בא (י”ב) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר בלימוד זה ע”פ ביאור הרב קוק. מכילתא בא י”ב: ופסח ה’ על הפתח. והלא דברים קל וחומר, ומה אם דם פסח מצרים הקל, שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות, נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות (מיוחדין) ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית. אלא מי גרם- עונותינו שנאמר כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וחטאתיכם הסתירו

לשיעור המלא »

מכילתא בא (י”ב ה’) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. בן שנה . אין לי אלא בן שנה כל שנתו מנין? היה רבי ישמעאל אומר קל וחומר. ומה אם עולה חמורה, כשרה לבוא כל שנתה, פסח שהוא קל, אינו דין שיוכשר כל שנתו? ר’ יוסי הגלילי אומר, ומה איל שתחלתו פסול, סופו כשר – שה שתחתלתו כשר אינו דין שיהא סופו כשר? פסח מול עולה נראה פשוט שהפסח עיקר עניינו בחסד ה’ עלינו ומצוותו באכילה על השובע

לשיעור המלא »

פסחים קי”ח (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. פסחים קי”ח (ע”ב): אמר אבא מאי דכתיב הללו את ה’ כל גוים אומות העולם מאי עבידתייהו הכי קאמר הללו את ה’ כל גוים אגבורות ונפלאות דעביד בהדייהו כל שכן אנו דגבר עלינו חסדו. כתב האר”י במידת קל וחומר: דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת”ת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחו”ג שבת”ת, וזהו מקל. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז

לשיעור המלא »

פסחים ס”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

פסחים ס”ו (ע”ב) – ס”ז (ע”א): אלא אמר רבי שמעון בן לקיש מהכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין ואני אומר אם טמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין לא כל שכן אלא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין ואין טמאי מתים משתלחין ואיזה זה פסח הבא בטומאה. אמר אביי אי הכי לימא נמי יאמר זב וטמאי מתים ואל יאמר מצורע ואני אומר זב משתלח מצורע לא כל שכן אלא יש

לשיעור המלא »

פסחים ע”ז (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

פסחים ע”ז (ע”ב): ורבי יהושע אין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם קל וחומר הוא ומה אימורין דכי ליתנהו לא מעכבי כי איתנהו מעכבי דם דכי ליתיה מעכב כי איתיה לא כל שכן דמעכב ורבי אליעזר מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא ורבי יהושע כל היכא דאיכא למדרש דרשינן. הפסוק בו נחלקו ר’ יהושע ור’ אלעזר הוא (דברים י”ב כ”ז): ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח ה’ אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח ה’ אלהיך והבשר תאכל. ר’

לשיעור המלא »

פסחים פ”א – לימוד מקל וחומר

פסחים פ”א: בעי רב יוסף כהן המרצה בתמיד הותרה לו טומאת התהום או לא אם תמצא לומר כהן המרצה בקרבנותיהן (של נזיר ועושה פסח) הותרה לו טומאת התהום כהן המרצה בתמיד מאי מי אמרינן כי גמירי טומאת התהום בפסח בתמיד לא גמירי או דילמא יליף תמיד מפסח אמר רבה קל וחומר ומה במקום שלא הותרה לו טומאה ידועה הותרה לו טומאת התהום מקום שהותרה לו טומאה ידועה אינו דין שהותרה לו טומאת התהום אמרי ומי דיינינן קל וחומר מהלכה והתניא

לשיעור המלא »

פסחים צ’ (ע”א) – לימוד מקל וחומר

פסחים צ’ (ע”א): דתנן נתן לה מוקדשין באתננה הרי אלו מותרין עופות דחולין הרי אלו אסורין שהיה בדין ומה אם מוקדשים שהמום פוסל בהן אין אתנן ומחיר חל עליהן עופות שאין המום פוסל בהן אינו דין שאין אתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר לכל נדר לרבות את העופות קל וחומר למוקדשין מעתה מה עופות שאין המום פוסל בהן אתנן ומחיר חל עליהן מוקדשין שהמום פוסל בהן אינו דין שאתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר לכל נדר פרט לנדור. הפסוק העוסק

לשיעור המלא »

פסחים צ”ט (ע”א) – לימוד מקל וחומר

פסחים צ”ט (ע”א): מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים שנאמר אויל מחריש חכם. הרקע לאמירה זו הוא המשנה לעיל (צ”ח): חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט והם לקחו ושחטו אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלין עמו משלו ואם שלהן נשחט ראשון הם אוכלין משלהן והוא אוכל משלו ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון או ששחטו שניהם כאחד הוא אוכל משלו והם אינם אוכלין עמו ושלהן יצא לבית

לשיעור המלא »

פסחים ס”ז (ע”א) – לימוד מקל וחומר

פסחים ס”ז (ע”א): ר”ש אומר אינו צריך הרי הוא אומר (במדבר ה) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש יאמר טמאי מת ואל יאמר טמאי זב ואני אומר טמאי מתים משתלחין זבין לא כ”ש למה נאמר זב ליתן לו מחנה שניה ויאמר זב ואל יאמר מצורע ואני אומר זבין משתלחין מצורעין לא כל שכן למה נאמר מצורע ליתן לו מחנה שלישית כשהוא אומר בדד ישב הכתוב נתקו לעשה מאי חומריה דזב מטמא מת שכן טומאה יוצאה עליו

לשיעור המלא »

פסחים מ”ד (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

פסחים מ”ד (ע”ב) – מ”ה (ע”א): מכאן אתה דן לכל התורה כולה ומה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו עשה בו טעם כעיקר כלאים שאיסורו איסור עולם ואיסורו איסור הנאה ואין היתר לאיסורו אינו דין שיעשה טעם כעיקר והוא הדין לערלה בשתים הא מני רבנן היא ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא הי ר”ע אילימא ר”ע דמתני’ דתנן רבי עקיבא אומר נזיר ששרה פתו ביין ויש בו לצרף כדי כזית חייב וממאי דמפת ומיין דילמא

לשיעור המלא »

פסחים מ”א (ע”א) – לימוד מקל וחומר

פסחים מ”א (ע”א): אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות: ת”ר (שמות יב) במים אין לי אלא במים שאר משקין מניין אמרת קל וחומר ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין שאר משקין שמפיגין טעמן לא כ”ש רבי אומר במים אין לי אלא מים שאר משקין מניין ת”ל (שמות יב) ובשל מבשל מ”מ מאי בינייהו איכא בינייהו צלי קדר ורבנן האי בשל מבשל מאי עבדי להו מבעי ליה לכדתניא בשלו ואח”כ צלאו או שצלאו ואח”כ בשלו חייב. ועי’ תוס’

לשיעור המלא »

פסחים ל”ט (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

פסחים ל”ט (ע”ב): בעי רמי בר חמא מהו שיצא אדם ידי חובתו במרור של מעשר שני בירושלים אליבא דר’ עקיבא לא תיבעי לך השתא במצה דאורייתא נפיק במרור דרבנן מיבעי’ מצה דאורייתא לפי ר’ עקיבא אפשר לאכול ממעשר שני, מרור דרבנן מבעיא? וברש”י שני פירושים. השתא מצה. דמעשר דידה דאורייתא ואיכא למיפסלה משום דאין לה היתר במושבות קאמר ר’ עקיבא דנפיק הואיל ואי מטמיא פריק לה ואית לה היתר: מרור. דמעשר ירק מדרבנן הוא ומדאורייתא אית ליה היתר במושבות מיבעיא:

לשיעור המלא »

קל וחומר מנדב ואביהוא – לימוד מקל וחומר

נאמר בויקרא (י’, ג’): ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה’ לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן. ופירש”י: הוא אשר דבר וגו’ – (זבחים קטו) היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט) א”ת בכבודי אלא במכובדי א”ל משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך (ת”כ וי”ר): וידם אהרן – (שם ושם) קבל שכר על שתיקתו

לשיעור המלא »

ויקרא פרשת הנגעים – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. בספר תורת לוי יצחק עמ’ שנ”ז נאמר: וצוה הכהן ופינו את הבית… ולא יטמא כל אשר בבית (ויקרא י”ד, ל”ו)… אמר רבי מאיר… אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי קל וחומר על ממונו החביב (נגעים פי”ב מ”ה) י”ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן כנגד י”ג מידות הרחמים. אם כן המידה הראשונה, קל וחומר, היא כנגד השם א-ל. והנה מצינו שמשה בתפילתו על מרים שתתרפא מצרעתה, אמר

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש

נושאים