המאגר התורני

קטגוריה: קל וחומר

מכילתא ויקהל (ל”ה, א’) – לימוד מקל וחומר

מכילתא ויקהל (ל”ה, א’) לפי שהוא אומר: ועשו לי מקדש, שומע אני בין בחול בין בשבת… והדין נותן: ומה עבודה שאינה באה אלא מכח המכשירין, הרי הוא דוחה שבת, מכשירי עבודה שאין להם מלא מכחן אינו דין שידחו את השבת, כגון: שניטלה קרנו של מזבחי או שנפגמה הסכין שומע אני יתקנם בשבת?! ת”ל:” ויקהל משה” – בחול ולא בשבת. והדברים קשים. הרי בכל התורה מכשירין קלין מן המצוה עצמה והדברים מרפסיין אגרא (ע’ מרכבת המשנה). נראה בביאור הענין שאפשר לראות

לשיעור המלא »

יומא ל”ב (ע”א) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. יומא (ל”ב ע”א): ר”א ברבי שמעון אומר ק”ו ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש. לכאורה צ”ע שהרי אדרבה, כיון שטעון טבילה משום כך פטרה אותו תורה מקידוש ידיים ורגליים שהרי טבילת כל גופו כוללת ידיים ורגליים, לכאורה. אלא שמכאן יש ללמוד שחלוקה היא טבילה במהותה מקידוש ידיים ורגליים. דומה הדבר ליחס שבין טבילה ובין נטילת ידיים. הלכותיהן הפוכות זו

לשיעור המלא »

שבת (קמ”ח ע”ב) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י וביאור הרב קוק. שבת קמ”ח (ע”ב): תנן לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומות ומעשרות כל אלו ביו”ט אמרו ק”ו בשבת. משנה ביצה ל”ו (ע”ב): כל שחייבין עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חייבין עליו ביו”ט ואלו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין ואלו הן משום רשות

לשיעור המלא »

פסחים מ”ג (ע”א) – לימוד מקל וחומר

יש מחלוקת עקרונית ביחס שבין תערובת חמץ גמור לבין חמץ נוקשה. נחלקו בזה רב יהודה ורבי נחמן. לרב יהודה אליבא דר”מ (פסחים מ”ג ע”א): שמעינן ליה לרבי מאיר נוקשה בעיניה בלאו וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת. ולרב נחמן אליבא דר”א: ושמעינן ליה לר’ אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו וכל שכן נוקשה בעיניה. וכן כתב רש”י במפורש: רב נחמן סבירא ליה נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור על ידי תערובת. חזינן דלרב יהודה חמץ גמור

לשיעור המלא »

פסחים נ”ג (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

פסחים נ”ג (ע”ב): עוד זו דרש תודוס איש רומי מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז) ובאו [ועלו] בביתך [וגו’] ובתנוריך ובמשארותיך אימתי משארות מצויות אצל תנור הוי אומר בשעה שהתנור חם אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה. הקשו התוס’ הלא עבודה זרה יהרג ובל יעבור ומאי אצטריכא להו לדרוש ק”ו בעצמן. ויותר מזה, הצפרדעים שלא

לשיעור המלא »

פסחים מ”ט (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

פסחים מ”ט (ע”ב): אמר רבי אלעזר עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך שנאמר (דברים ל) כי היא חייך וארך ימיך על חייו לא חס על חיי חבירו לא כל שכן. וע’ בפרש”י: כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס. ללמוד תורה ולחיות: על חיי חברו לא כל שכן. ויש לדאג שמא יהרגנו: ותמוה, הרי עם הארץ שלא למד תורה אינו יודע שהתורה נותנת חיים ועל כן אינו עוסק בה כיצד אפשר לומר עליו שאינו חס על חייו. ועוד,

לשיעור המלא »

בראשית (ה’, א’) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י.   בראשית רבה ה’ (א’): רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר: אמר הקב”ה יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם. משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין. אמר המלך: אִילו היו פקחין על אחת כמה וכמה, אתמהא?! הושיב בה המלך דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין. אמרו: אין פלטין זו של מלך, שלנו היא! אמר המלך

לשיעור המלא »

זבחים ט”ו – ט”ז – לימוד מקל וחומר

זבחים ט”ו – ט”ז: דבי רבי ישמעאל תנא אתיא בק”ו מבעל מום ומה בעל מום שאוכל אם עבד חילל אונן שאין אוכל אינו דין שאם עבד חילל… רב משרשיא אמר אתיא בקל וחומר מיושב ומה יושב שאוכל אם עבד חילל אונן שאינו אוכל אינו דין שאם עבד חילל. מחלוקת תנא דבי רבי ישמעאל ורב משרשיא בשני עניינים, בזר ובאונן תנא דבי רבי ישמעאל לומד מבעל מום בקל וחומר שמחלל הקרבן בעבודתו ורבי משרשיא לומד מיושב בקל וחומר אותו הדין. עצם

לשיעור המלא »

פסחים כ”ד (ע”ב) – לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה

פסחים כ”ד (ע”ב): איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שהוא אסור נאמר כאן (דברים יד) כי עם קדוש אתה ונאמר להלן (שמות כב) ואנשי קדש תהיון לי מה להלן אסור אף כאן אסור ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין אמרת ק”ו ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שיהא אסור בהנאה מה לערלה שכן לא היתה לה שעת הכושר תאמר בבשר בחלב שהיתה לו שעת הכושר חמץ בפסח יוכיח שהיה לו

לשיעור המלא »

שבת (קמ”ג ע”ב) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י.   שבת קמ”ג (ע”ב): … והתנן חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון חלב בהמה אינו מטמא אלא לרצון אמר ר’ עקיבא קל וחומר הוא ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים אינו דין שיטמא בין לרצון ובין שלא לרצון אמרו לו אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם

לשיעור המלא »

שבת קט”ז (ע”א), סוכה נ”ג (ע”א-ע”ב) ונדרים ס”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

סוכה נ”ג (ע”א-ע”ב): הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה אמר ליה הואיל ואדכרתן (מלתא) הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו ומה לעשות שלום

לשיעור המלא »

זבחים י”ד (ע”א) – לימוד מקל וחומר

זבחים י”ד (ע”א): א”ר יוסי ברבי חנינא מודה היה (רבי שמעון האומר שאין פיגול בחטאות פנימיות) לפסול מקל וחומר ומה שלא לשמן שהוכשרו בשלמים פסול בחטאת, חוץ לזמנו שפוסל בשלמים אינו דין שיפסול בחטאות. שלא לשמן פסול בחטאת ובפסח, ואינו פוסל בשלמים. נראה שפסול שלא לשמו קשור להיות חטאת ופסח וקרבנות אשר יש להם זיקה לכרת. חטאת באה על חטא שיש בו כרת במזיד והפסח יש בו כרת למבטלו. זו אחת משתי מצוות עשה שיש בהן כרת. הכרת הוא הכריתה

לשיעור המלא »

קידושין (ד’ ע”ב) וחולין (קי”ד ע”א) – לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה

קידושין ד’ (ע”ב): ותנא מייתי לה מהכא דתניא (דברים כד) כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו’ אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר (בראשית כג) נתתי כסף השדה קח ממני והלא דין הוא ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שתקנה בכסף יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר תאמר בזו שנקנית בשטר ת”ל כי יקח איש הא למה

לשיעור המלא »

זבחים ג’ – לימוד מקל וחומר

זבחים ג’: כוורת שהיא פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור, שרץ בתוכה – התנור טמא, שרץ בתנור – אוכלין שבתוכה טמאין, ורבי אליעזר מטהר, אמר רבי אליעזר: קל וחומר, אם הציל במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל? אמרו לו: לא, אם הציל במת חמור שכן חלוקה באוהלין, תציל בכלי חרש הקל שאין חלוקין באוהלין? התינח לרבנן, לרבי אליעזר מאי איכא למימר? ר’ אליעזר קל וחומר קאמר. אי הכי, התם נמי לימא קל וחומר: קדשים מחללין קדשים, חולין לא כל

לשיעור המלא »

יבמות ס”ח (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

יבמות ס”ח (ע”ב): אלא לכהונה ק”ו מגרושה ומה גרושה שמותרת בתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שפסולה לכהונה וכי מזהירין מן הדין גלוי מילתא בעלמא הוא. לפני סוגיא זו, מנסה הגמ’ ללמוד קל וחומר שלויה וישראלית האוכלות בתרומה משום שיש להם בן מכהן נפסלות בביאת איסור, מכהנת עצמה, ודוחה הגמ’ שכהנת דווקא משום קדושתה נפסלת, וא”א ללמוד ממנה על לויה וישראלית. ורוצה הגמ’ ללמוד ק”ו לפסול מכהונה את הנבעלת לפסול לה מגרושה. מה בת כהן גרושה שאסורה לכהן,

לשיעור המלא »

מכילתא בשלח (י”ד, ד’) – לימוד מקל וחומר

מכילתא שמות (בשלח י”ד, ד’): פרעה התחיל בעבירה שנא’ כל הבן הילוד (שמות א) ממנו התחילה הפורענות טבע הוא וכל חילו כיוצא בו וימח את כל היקום (בראשית ז) מי שהתחיל וכו’ כיוצא בו ואת האנשים אשר פתח הבית (שם יט) מי שהתחיל בעברה וכו’ אף כאן אתה אומר ואכבדה בפרעה וגו’ מי שהתחיל בעבירה והרי דברים קל וחומר ומה מדת פורענות מעוטה מי שהתחיל בעבירה וגו’ מדה טובה מרובה לא כל שכן. וכן הוא ק”ו בסוטה ושם נתבאר. לדוגמאות

לשיעור המלא »

יבמות ע”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

יבמות ע”ו (ע”ב) במשנה: … א”ר שמעון ק”ו הדברים ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להם לא כי הלכה אני אומר. רבי שמעון מתיר גיורת מצרית מיד, ולא חל עליה לדעתו דין הנאמר בפסוק (דברים כ”ג, ט’): בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבואו להם בקהל ה’. הוא לומד

לשיעור המלא »

פסחים כ”ז (ע”ב) – כ”ח (ע”א) – לימוד מקל וחומר

פסחים כ”ז (ע”ב) – כ”ח (ע”א): תניא א”ר יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה והדין נותן ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא טעון שריפה חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא לא כל שכן שטעון שריפה אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל והתורה אמרה (שמות יב) תשביתו שאור מבתיכם בכל דבר שאתה יכול להשביתו חזר ר’ יהודה ודנו דין אחר נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה מה

לשיעור המלא »

זבחים מ’ (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

זבחים דף מ’ (ע”ב): מזה. תניא כוותיה דרב פפא: ועשה… כאשר עשה – מה ת”ל לפר? לרבות פר יום הכפורים לכל מה שאמור בענין, דברי רבי; א”ר ישמעאל: ק”ו, ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן – השוה מעשים למעשים, מקום שהשוה קרבן לקרבן – אינו דין שישוה מעשה למעשה, אלא מה ת”ל לפר? זה פר העלם דבר של צבור, לפר – זה פר כהן משיח. אמר מר: ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן. מאי לא הושוה קרבן לקרבן? אילימא פר

לשיעור המלא »

יבמות ע”ג (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

יבמות ע”ג (ע”ב): מה שאין כן בתרומה מנא לן אמר ר’ אבהו אמר רבי יוחנן דאמר קרא לא בערתי ממנו בטמא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמא ואימא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא לאו קל וחומר הוא ומה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא קדש חמור לא כ”ש אי הכי תרומה נמי ק”ו הוא הא כתיב ממנו ומה ראית מסתברא קדש לא ממעיטנא שכן פנקעכ”ס פגול נותר

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים