י"ג מידות >> קל וחומר

חגיגה ד’ (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

חגיגה ד’ (ע”ב): רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ומה תוכחה של בשר ודם כך תוכחה של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ומה שמואל הצדיק היה מתיירא מן הדין אנו על אחת כמה וכמה. ובמהרש”א מציין לב”ר פרשה צ”ג ושם נאמר בשם רבי אלעזר בן עזריה: ר’ אלעזר בן עזריה אמר אוי לנו מיום […]

י"ג מידות >> קל וחומר

חגיגה ט”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

חגיגה ט”ו (ע”ב): אשכחיה רבה בר שילא לאליהו אמר ליה מאי קא עביד הקדוש ברוך הוא אמר ליה קאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן ומפומיה דרבי מאיר לא קאמר אמר ליה אמאי משום דקא גמר שמעתא מפומיה דאחר אמר ליה אמאי רבי מאיר רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק אמר ליה השתא קאמר מאיר בני אומר בזמן שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כך הקדוש ברוך הוא מצטער על דמן של רשעים קל וחומר על דמן […]

י"ג מידות >> קל וחומר

עבודה זרה מ”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

עבודה זרה מ”ו (ע”ב): יש נעבד במחובר אצל גבוה או אין נעבד במחובר אצל גבוה אם תמצא לומר יש נעבד במחובר אצל גבוה מכשירי קרבן כקרבן דמו או לא אמר רבא קל וחומר ומה אתנן שמותר בתלוש להדיוט אסור במחובר לגבוה דכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב לא שנא תלוש ולא שנא במחובר נעבד שאסור בתלוש להדיוט אינו דין שאסור במחובר לגבוה אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא או חילוף ומה נעבד שאסור בתלוש אצל הדיוט מותר […]

י"ג מידות >> קל וחומר

זוהר ויקרא (ה’) וספרא (ב’ ה”ד) – לימוד מקל וחומר

שתי מימרות לר”ש על הפסו ק “קרבן לה’” האחת בזוה”ק והשניה בספרא. בזוה”ק נדרש ר”ש על ידי רבי חזקיה לבאר מילת “קרבן” וזה לשון הזהר (ויקרא ה’): רבי חזקיה הוה שכיח קמיה דרבי שמעון, אמר ליה, האי דאקרי קרבן, קירוב מבעי ליה או קריבות, מאי קרבן: אמר ליה, הא ידיע הוא לגבי חברייא, קרבן מאינון כתרין קדישין, דמתקרבי כלהו כחדא, ומתקשרן דא בדא, עד דאתעבידו כלהו חד ביחודא שלים, לאתקנא שמא קדישא כדקא חזי: הדא הוא דכתיב קרבן לה’, קרבן […]

י"ג מידות >> קל וחומר

חגיגה ט”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

חגיגה ט”ו (ע”ב): איה שוקל שהיו שוקלים קלין וחמורין שבתורה. ופירש”י: שוקלין – לדרוש קל מחמור וחמור מקל, לפי המשקולת של קל וחומר. יש כאן הבנה במידת קל וחומר שדומה היא למשקולת. הקל בצד אחד והחמור בצד אחר. כל צד יש בו את הדברים המובהקים שלו ויש לו השפעה על הצד השני של המשקולת. נשקלים הם זה לעומת זה ועל כן אפשר ללמוד מצד אחד על השני, מן הקל על החמור, שאם בצד של הקל יש בחינות של חומר בוודאי […]

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין ע”א – לימוד מקל וחומר

חולין ע”א: אשכחן טומאה בלועה טהרה בלועה מנלן קל וחומר ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאינו מציל על טומאה שבתוכו מלטמא דאמר מר טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד לרקיע מציל על טהרה שבתוכו מליטמא אדם שמציל על טומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שמציל על טהרה שבתוכו מליטמא מה לכלי חרס שכן אין מטמא מגבו תאמר באדם שמטמא מגבו אטו אנן מגבו קאמרינן מתוכו קאמרינן אדרבה כלי חרס חמור שכן מטמא מאוירו אשכחן בלוע דלמעלה בלוע דלמטה מנלן קל וחומר […]

י"ג מידות >> קל וחומר

חגיגה י”ח (ע”א) – לימוד מקל וחומר

חגיגה י”ח (ע”א): מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה מנהני מילי דתנו רבנן את חג המצות תשמור שבעת ימים לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר אינו צריך קל וחומר ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן אסור בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה ששת ימי בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה מה לששת ימי בראשית שאין […]

י"ג מידות >> קל וחומר

שבת פ”ד (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

שבת פ”ד (ע”ב): ודין הוא ומה פכין קטנים שטהורין בזב טמאים במת מפץ שטמא בזב אינו דין שיהא טמא במת ואמאי הא לית ליה טהרה במקוה. וברש”י ד”ה “מפץ שטמא בזב”: … ומהכא נפקא לן בעלמא (נדה דף מט:) דכל המטמא במדרס מטמא טומאת מת ואפילו פשוטי כלי עץ: נראה פשוט שהמטמא בזב כיון שהוא חי טומאתו קשורה בנגיעה או במשא ובהיסט שהן פעולות אדם חי. לעומת זאת מיוחדת טומאת מת שמטמאה באהל שזה עצם הימצאות הטומאה ולא נגיעה וכד’ […]

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין ע’ (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

חולין ע’ (ע”ב): משנה בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו בין בבהמה טמאה בין בבהמה טהורה טהור ר’ יוסי הגלילי אומר בטמאה טמא ובטהורה טהור. גמרא מאי טעמא דתנא קמא אמר רב חסדא קל וחומר אם הועילה אמו להתירו באכילה לא תועיל לו לטהוריה מידי נבלה. רש”י פירש את הקל וחומר, וזו לשונו: אם הועילה לו מחיצת אמו להתירו באכילה בשחיטתה אע”פ שהוא מת לא תועיל לו כשהיא חיה לטהרו מלטמא? משמע שהדגש הוא שלהתיר […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סנהדרין ג’ (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. דין רוב לומדים לר’ יאשיה בדיני ממונות מדיני נפשות: רבי יאשיה מייתי לה בקל וחומר מדיני נפשות. ומה דיני נפשות דחמירי אמר רחמנא זיל בתר רובא דיני ממונות לא כל שכן. במה דיני נפשות חמירי? “חמור” הוא ביטוי לדין (כדברי האר”י בביאורו לק”ו). המהר”ל מגדיר את הדין (נצח ישראל פרק כ”ז): כל דין מחוייב ומוכרח. הדין הוא מוכרח. כל סיבה ומסובב ממידת הדין הוא. אף חוקי הטבע […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין ס’ (ע”א) – לימוד מקל וחומר

מהדורא קמא. למהדורא תניינא לחצו כאן חולין דף ס’ ע”א: דרש רבי חנינא בר פפא (תהילים קד) “יהי כבוד ה’ לעולם ישמח ה’ במעשיו” פסוק זה שר העולם אמרו בשעה שאמר הקב”ה (בראשית א) “למינהו” באילנות נשאו דשאים קל וחומר בעצמן אם רצונו של הקב”ה בערבוביא למה אמר “למינהו” באילנות ועוד ק”ו ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב”ה “למינהו” אנו עאכ”ו מיד כל אחד ואחד יצא למינו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה’ לעולם ישמח ה’ במעשיו. […]

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין ס”ט (ע”א) – לימוד מקל וחומר

חולין ס”ט (ע”א): בעי אילפא הוציא עובר את ידו בין סימן לסימן מהו מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהריה מידי נבלה או לא אמר רבא ק”ו אם הועיל לו סימן ראשון לסימן שני להתירו באכילה לא יועיל לו לטהריה מידי נבלה נראה שהבעיה של אילפא היא האם כוונת השחיטה לאכילה בסימן ראשון וכוונת השחיטה לטהר מידי נבילה בסימן שני, מצטרפות יחדיו. בסימן ראשון היא לאכילה, ואף שגם מטהרים מידי נבילה אבל אין זה בכוונתו שהרי ראוי לאכילה וזו שחיטת […]

י"ג מידות >> קל וחומר

שבת כ”ה (ע”א) – לימוד מקל וחומר

שבת כ”ה (ע”א): מה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא קדש חמור לא כל שכן. בסוגיא זו קראה הגמ’ למעשר בשם קל ולקדש בשם חמור. נראה שהחמור והקל נערכים על פי מגבלותיהם – גבולותיהם. הגבול ממידת הדין הוא וההתפשטות ממדת החסד. הקל מתבטא בפחות גבולות והחמור בגבולות יתירים. כך מעשר לעומת הקדש הרי הוא קל לעומת חמור שהמעשר אין כ”כ גבולות באכילתו ושימושו ובקדש יש גבולות רבים.

י"ג מידות >> קל וחומר

זבחים ס”ט (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

במשנה (המתחילה בע”א) נאמר: מלק ונמצאת טריפה ר’ מאיר אומר אינו מטמא בבית הבליעה רבי יהודה אומר מטמא א”ר מאיר ק”ו אם נבלת בהמה שמטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה נבלת העוף שאינו מטמא במגע ובמשא אינו דין שתהא שחיטתו מטהרת טריפתו מטומאתו … רבי יוסי אומר דיה כנבלת בהמה שחיטתה מטהרתה ולא מליקתה. כבר למדנו ממשנת רבי מאיר שקל וחומר בא למתק הדין ולהוסיף רחמים וחסד בעולם (עי’ מש”כ במשנת נגעים פ’ י”ג) אף כאן משתמש רבי מאיר […]

י"ג מידות >> קל וחומר

שבת קל”ב – לימוד מקל וחומר

שבת קל”ב: קל וחומר הוא ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת מילה דוחה אותה שבת שנדחית מפני העבודה אינו דין שתהא מילה דוחה אותה. נראה שכאן החמור והקל נערכים מצד הכרח קיומם. מילה מוכרחת היא ביותר ואין אפשרות בלעדיה על כן אפי’ את הצרעת היא דוחה, הצרעת קלה ביחס למילה שכן אינה מוכרחת שהרי נדחית מפני המילה. אמנם ביחס לעבודה חמורה היא שמוכרחת היא יותר מעבודה ועל כן דוחה צרעת את העבודה, והעבודה אף היא מוכרחת ביחס […]

י"ג מידות >> קל וחומר

שבת כ”ד (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

שבת כ”ד (ע”ב) “לבדו” ולא מילה שלא בזמנה דאתיא בק”ו. ופרש”י ע”פ הגמרא בשבת קל”ב את הקל וחומר ממנו יש ללמוד שמילה דוחה שבת אפילו שלא בזמנה: ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה שבת, מילה שלא בזמנה דוחה אותה… שבת שנדחית מפני עבודה אינו דין שתהא מילה שלא בזמנה דוחה אותה. ועיי”ש ביאורו בשבת קל”ב.

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין ס’ (ע”א) – לימוד מקל וחומר

מהדורא תניינא. למהדורא קמא לחצו כאן חולין דף ס’ ע”א: דרש רבי חנינא בר פפא (תהילים קד) “יהי כבוד ה’ לעולם ישמח ה’ במעשיו” פסוק זה שר העולם אמרו בשעה שאמר הקב”ה (בראשית א) “למינהו” באילנות נשאו דשאים קל וחומר בעצמן אם רצונו של הקב”ה בערבוביא למה אמר “למינהו” באילנות ועוד ק”ו ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב”ה “למינהו” אנו עאכ”ו מיד כל אחד ואחד יצא למינו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה’ לעולם ישמח ה’ במעשיו. […]

י"ג מידות >> קל וחומר

זבחים נ”ה (ע”א) – לימוד מקל וחומר

זבחים נ”ה (ע”א): גמרא תנו רבנן ושחטו פתח אהל מועד ושחט אותו לפני אהל מועד ושחט אותו לפני אהל מועד להכשיר את כל הרוחות בקדשים קלים ק”ו לצפון ומה קדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות אינו דין שהוכשרו בצפון. צד צפון מיוחד הוא. כך מבאר הרב את משנת איזהו מקומן (עולת ראי”ה ח”א, קי”א): … מתוך שהם עומדים למעלה מרום עולם, ומכל ציור שיש לו אפן של התגלות, ע”כ הם הם יכולים להמתיק […]

י"ג מידות >> קל וחומר

זבחים נ”א (ע”א) – לימוד מקל וחומר

זבחים נ”א (ע”א): אמר ר’ ישמעאל קל וחומר מה שיריים שאין מכפרין טעונין יסוד תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה יסוד. שיירי הדם בחטאת נשפכין אל היסוד המזבח והלא הם אינן מכפרין ק”ו לזריקת העולה שהיא עיקר כפרתה שתהא טעונה יסוד ויזרק הדם אל יסוד המזבח. קל וחומר מלמדנו שזריקת דם העולה ושפיכת שיירי חטאת נמצאים על אותו סולם. חידוש יש בדבר שכל שנעשה עם הדם על המזבח יש לו קשר ובא מאותו יסוד רעיוני. הרב קוק מבאר דין שפיכת […]

י"ג מידות >> קל וחומר

זבחים נ”ב (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

זבחים נ”ב (ע”ב): א”ל רבא אי הכי תיתי בק”ו מה שיריים הפנימיים שסופן חובה בחוץ עשאן בתחלה בחוץ לא כיפר הניתנין למעלה שאין סופן חובה למטה ועשאן בתחלה למטה אינו דין שלא כיפר. אף כאן כח הגרירה נלמד בק”ו. שיירים פנימיים הרי הם חובה שינתנו על יסוד מזבח החיצון, ומ”מ אם נתן עיקר הדם על מזבח החיצון לא כיפר, דמים הניתנין למעלה, שאין סופן להניחן למטה, ק”ו שאם נתן למטה לא כיפר. המזבח החיצון שייך הוא בדמים הנכנסים לפנים שהרי […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים