ויקהל – השפעתו הנשמתית של האדם על העולם
בתחילת הפרשה אנו פוגשים ענין שחשוב להתעורר אליו (שמות ל"ה, א'-ג'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. הציווי על השבת פותח במילים: "אלה הדברים". בפרשת פקודי דרשו חכמים (שמות רבה פרשה נ"א, ח'): אמר הקב"ה לישראל: בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם […]
ויקהל ראשון – לא תבערו – אש המחלוקת ואש הכעס
שמות (פרשת ויקהל) פרק לה פסוק א – ג וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם: שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיקֹוָ֑ק כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת: לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת: חכמים מגדירים שהנקראים קהל הם רק הנמצאים בארץ ישראל. תלמוד בבלי מסכת הוריות דף ג עמוד א אמר רב אסי: ובהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל, שנאמר: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל […]
מכילתא ויקהל (ל"ה, א') – לימוד מקל וחומר
מכילתא ויקהל (ל"ה, א') לפי שהוא אומר: ועשו לי מקדש, שומע אני בין בחול בין בשבת… והדין נותן: ומה עבודה שאינה באה אלא מכח המכשירין, הרי הוא דוחה שבת, מכשירי עבודה שאין להם מלא מכחן אינו דין שידחו את השבת, כגון: שניטלה קרנו של מזבחי או שנפגמה הסכין שומע אני יתקנם בשבת?! ת"ל:" ויקהל משה" – בחול ולא בשבת. והדברים קשים. הרי בכל התורה מכשירין קלין מן המצוה עצמה והדברים מרפסיין אגרא (ע' מרכבת המשנה). נראה בביאור הענין שאפשר לראות […]
לחיות עם פרשת השבוע – אין מחלוקת בדרך ה' – בחירות לכנסת
לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל פקודי – התייחסות לבחירות פרשת ויקהל פותחת במצות השבת (שמות ל"ה, א'-ג'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. רבים נדרשו להבנת ענין ההבערה המופיע כאן.השל"ה הקודש כותב בענין (לספר שמות, פרשת החודש): "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". רומז […]
פרשת קרח – לברוח מהמחלוקת
פרשת קרח – לברוח מהמחלוקת בתקופה האחרונה עסקנו במשניות מפרקי אבות, ונמשיך זאת בלימוד משנה שקשורה לפרשת השבוע, פרשת קרח (פ"ה מי"ז): כל מחלוקת שהיא לשם שמים – סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים – אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו. לכאורה, היה נראה לומר הפוך מהמשנה – מחלוקת שהיא לשם שמים, עליה נאמר (במדבר כ"א, י"ד): "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה", וכפי שדרשו חכמים (קידושין ל' ע"ב): […]
לחיות עם פרשת השבוע – איך מתאחדים?
אנו קוראים השבת שתי פרשות מחוברות, "ויקהל" ו"פקודי". מעניין לשים לב לביטוי החוזר בתחילת שתי הפרשות. פרשת ויקהל פותחת (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. ופרשת פקודי פותחת (שמות ל"ח, כ"א): אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. חז"ל דרשו את המילה אלה בשני המקומות הללו. בתחילת פרשת ויקהל דרשו (שבת ע' ע"א): לפי שנאמר "ויקהל משה […]
לחיות עם פרשת השבוע – כיצד בונים את משכן הכנסת?
לפני שנתחיל בענייני הפרשה, שני דברים שקשורים לענייני השעה. כשאמרתי הבוקר את התהלים היומי (לכ"ב באדר), הגעתי לפרק של "ארבעה חייבים להודות", פרק ק"ז. ויש פסוק שחוזר כמה פעמים בצורות שונות: ו. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. יג. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יט. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כח. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. אמרתי לעצמי, שחייב להיות בפסוק הזה משהו שקשור לנגיף הקורונה. עלה בדעתי, שהמילים "בצר להם" בגימטריא (367) […]
לחיות עם פרשת השבוע – לתקן את אלה
פרשת ויקהל פותחת בפסוק מיוחד (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. בהמשך לכך מופיע ציווי על השבת ועל בניית המשכן.בפסוק עצמו לא ברור כלפי מה מוסב הביטוי "אלה הדברים", האם על המשכן שמהווה את רוב הפרשה, או על השבת שבאה מיד בסמוך. חכמים רואים במילים "אלה הדברים" מקור לל"ט מלאכות שבת (ירושלמי שבת פ"ז ה"ב): אמר ר' יוסי בן חנינא: 'זה הדבר' אין כתיב כאן, אלא: "אלה […]
לחיות עם פרשת השבוע – העצמה נשית לצבאות ה'
לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל-פקודי – העצמה נשית לצבאות ה' בכמה וכמה מקומות מצאנו שחז"ל דרשו על עוצמתן של הנשים. אנו מוצאים שבכמה מקרים שבהם הגברים נכשלו – הנשים הצליחו. נפתח בתרומת המשכן. נאמר (שמות ל"ה, כ"ב): וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים… דרשו חכמים (מדרש הגדול לפסוק): מלמד שהיו הנשים מקדימין לאנשים, לפיכך זכו נשים שלאותו הדור יותר מן האנשים, שאלו נכנסו לארץ ואלו לא נכנסו. הנשים הקדימו להביא את התרומה להקמת המשכן. הדבר בולט במיוחד בהשוואה לחטא העגל. ההשואה […]
פרק ז' – הכיור – מרכבתו של הקב"ה
הכיור – מרכבתו של הקב"ה מלכים א פרק ז: "(כג) ויעש את הים מוצק {=יצוק} עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב: (כד) ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו: (כה) עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה: (כו) ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס […]
תרומת הכסף
תרומת הכסף פרשות ויקהל ופקודי מסיימות את פרשיות המשכן. בפרשת ויקהל אנו מוצאים מה עם ישראל הביא (ל"ה,כ"א-כ"ט): וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה':וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ:כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף […]
הלב והציווי – על חוכמת הלב וקביעת גבולות
הלב והציווי – על חוכמת הלב וקביעת גבולות חלוקה שרירותית, או עניינית?שתי הפרשות החותמות את חומש שמות, עוסקות בקיום הציווי על עשיית המשכן. פרשת ויקהל פותחת במצוות השבת, בתיאור הבאת הנדבה למשכן, מינויים של בצלאל, אהליאב ועושי המלאכה, ומכאן עוברת התורה לתיאור של עשיית המשכן, הכלים והחצר.פרשת פקודי פותחת בפקודי הזהב, הכסף והנחושת, ממשיכה בתיאור העשייה של בגדי הכהונה, הבאת המשכן וכליו אל משה, והקמת המשכן והשראת השכינה בו. לפנינו רצף הגיוני של תיאור עשיית המשכן, ולכאורה החלוקה לשתי פרשות […]