המאגר התורני

זכריה פרקים ג' -ה' – הכהונה והמלכות ספר זכריה רווי מראות קשים להבנה. רש"י אומר שקשה לדעת מה בדיוק הכוונה. חלק מהעניין הוא מכיוון שאנחנו בתקופת הדמדומים של הנבואה. סוף הנבואה. חגי זכריה ומלאכי, ושם מסתלקת הנבואה. קשה לראות. מרגישים שגם הנביא לא מבין בדיוק. מה אתה רואה? הוא לא רואה. זכריה א' ח': סוס אדום… מה אלה אדוני?בשביל מה אתה נביא? שואל את המלאך מה אלו. והמלאך עונה לו. כל הרושם הוא שלא גמרי ברור. בכל אופן ראינו שהנבואה […]

יוצא מן הכלל… הזוה"ק בפרשת בהעלותך דורש פסוק מפרשת נח, וממנו לומד עניין יסודי בהתייחסות לתורה בכלל1: ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.פתח ר' אלעזר ואמר, כתוב "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי […]

פרשת דברים ותשעה באב רב לכם שבת בהר הזהפרשת דברים מחוברת לתשעה באב לא רק מבחינת מיקומה במעגל שבתות השנה, אלא אף מבחינת תוכנה קשורה היא בטבורה למועד זה. משה מוכיח את ישראל על חטא המרגלים, וחטא זה ארע, כידוע, בתשעה באב. גם המשך הפרשה עוסק בתוצאותיו של חטא זה. חטא המרגלים גרם לשינוי באופי ואופן הכניסה לארץ. לכתחילה נאמר1: ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו […]

הרועה שאינו נראה המנורה ומזבח הקטורתידועה התמיהה על מיקומה של פרשיית מזבח הקטורת המופיעה בסוף הפרשה, בשעה שהיינו מצפים למצוא אותה בפרשת תרומה, בין שאר הציוויים על כלי המשכן. אך יש מקום לתמוה גם על תחילת הפרשה1: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְדֹוָד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מה ראתה התורה לצוות בפתחה של […]

חסד ודין, נגלה ונסתר בשנה שבה לומדים בישיבה מסכת בבא בתרא, לא ניתן להתעלם מאגדות רבה בר בר חנה המובאות במסכת זו1. אגדות אלו, בהן מספר רבה בר בר חנה על דברים ששמע וראה במסעותיו, מופלאות ביותר, ועוסקות בעניינים הנראים רחוקים ומשונים. במהלך השיחות הקרובות נעסוק במספר אגדות. האגדה הראשונה: אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה […]

כלל הצריך לפרט שלוש הפרשיות הראשונות של ספר במדבר – במדבר, נשא ובהעלותך – עוסקות בסידור מחנה ישראל סביב המשכן, בצורת ההליכה במדבר ובחלוקת הדגלים ותפקידי הלויים. בקריאת פרשת נשא אנו תמהים לגלות מספר פרשיות העוסקות בעניינים שאינם קשורים לכאורה לנושא הכללי: שילוח טמאים, גזל הגר, אישה סוטה ודיני נזיר1. נעיין בביטוי מיוחד הפותח שתים מן הפרשיות, ודרכו ננסה לעמוד על מהות הענין. בפתיחת פרשת גזל הגר מופיע2: דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם […]

"אין הדבר תלוי אלא בי" התאריך שאנו נמצאים בו היום1 מופיע בתורה, ויש מקום להתבונן בעניינו של יום זה, ומתוך כך בכמה עניינים כלליים יותר.בפרשת בהעלותך נאמר2: ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת. פסוק זה מתאר את תחילת המסע לארץ ישראל, ומאוד מודגש בו "השני". בכמה עניינים מצאנו כי ישנו סדר של ראשון, שני ושלישי. ננסה להתבונן בעניין זה דרך מבט על שלושת החודשים הראשונים של השנה – ניסן – "החודש הראשון", אייר – […]

יוצא מן הכלל… המשנה במסכת ראש השנה אומרת1: (ז) …וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגלה, אם כיון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא. אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כיון לבו וזה לא כיון לבו.(ח) 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו", (שמות י"ז) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה. אלא לומר לך, כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין […]

שיחת מוסר – אגרת תפ"ג, "עזבנו את נשמת התורה…" פתיחה בעיתות של משבר ומצוקה לעם ישראל, כשמחפשים פתרון למצבנו הקשה, שבים אנו לאגרת של הרב שנכתבה באווירה די דומה, ושם מוצאים אנו הדרכה כיצד להתמודד במצבים אלו.אגרת תפ"ג נכתבה בשנת תרע"ג (-עוד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה), וכבר אז מתריע הרב על כך שללא "תשובה גדולה" לא נוכל למצוא מזור למכתנו האנושה. (למעונינים באגרת: האגרת מופיעה בסוף המסמך בגלל אורכה). א.הרב מדבר על מכה אנושה ממנה סובל הדור.מהי התרופה הכללית […]

הכלל: הנגלה שבתורה הוא לבוש לנסתר, והנסתר בונה ומחיה את הנגלה. הגמרא במסכת סוכה (כ"ח ע"א) מספרת על מעלתו של ר' יוחנן בן זכאי: אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. "דבר גדול" – מעשה מרכבה, "דבר קטן" – הויות דאביי ורבא, לקיים מה שנאמר "להנחיל אוהבי יש […]