המאגר התורני

"וכי תבואו מלחמה בארצכם" אנו נמצאים כבר זמן רב בתקופה של מלחמה. ננסה להתבונן מעט בפסוקי המלחמה והיחס לאויבים שבפרשתנו. א. במדבר י', ט'-י': וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם. וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. ב. במדבר י', ל"ה-ל"ו: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' […]

במדבר – בני אהרון ומשה מתחילים במפקד בשנה השנית, משהו שמודגש במפקד שנשים לב אליו זה הצד המשפחתי שנראה בפסוקים. יש את עם ישראל בכללותו והוא מחולק לשבטים, והשבטים מתחלקים לבתי אבות ומשפחות. "ויתילדו על משפחותם ולבית אבותם…." חזל אומרים לנו שכשבני ישראל היו במצרים הם לא שינו את שמם וזה ובלט מאוד שהשמות במפקדים הם שמות עבריים ולא שמות מצריים "בן שדיאור/בן צורישדי" לעומת אחרי שגלו לבבל, שאפשר לראות הרבה חכמים בגמרא ששמותיהם הם בבליים. השכינה ששורה בישראל מתחילה […]

– ודלוגו עלי אהבה אנו עומדים ערב חג השבועות. מכניסתו של חודש סיון איננו אומרים תחנון בתפילה, וכבר מרגישים מעט משמחת חג השבועות. לכבוד החג, נעמוד על נקודה מתוך הפרשה הקשורה לתורה. בירושלמי נאמר (סנהדרין פ"ד ה"ב): אמר ר' ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה. התורה לא ניתנה לנו בצורה של אמת חתוכה וברורה, שאנו צריכים לכוון אליה. כאשר באים בעלי דין לפני הדיין, או כאשר באה שאלה הלכתית לפני הרב, הוא לא צריך לכוון לאמת מסויימת, […]

פרשת אמור – סוכות ביושלים? פרשת אמור, בחלקה השני עוסק במועדי השנה, נתעסק בדבר מיוחד לגבי חג הסוכות. שמות פרק כ"ג: לט אַ֡ךְ בַּֽחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן: מ וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַֽעֲנַ֥ף עֵֽץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים: מא וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ: מב בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּֽשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים […]

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – לחיות על קידוש השם בפרשת השבוע יש מצוה, שבשנתיים האחרונות נמצאת במרכז מציאות החיים שלנו – מצות קידוש השם. בע"ה ככל שנלמד על כך יותר, ונקיים מצוה זו בחיים – לא יהיה צורך למסור את הנפש על קידוש השם. קידוש השם היא המצוה שבה נאמר הענין של מסירות נפש. יש דברים שאדם צריך למסור את נפשו עליהם. כמובן, שלוש העברות החמורות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. המנחת חינוך (מצוה תכ"ה) חידש שגם […]

פרשת ויקהל – שבת והמשכן  התורה מתארת לנו פעם שניה את תהליך בניית המשכן כמעט במדוייק, למה? צריך להבין שבאמצע של שני הפרשות יש את חטא העגל – אולי, להגיד שגם לאחר החטא עדיין חביבים בני ישראל ומעשיהם לפני ה' – דבר שנגמר בטוב – הוא כולו טוב. וזה שהיה באמצע משהו רע (חטא העגל), זה לא העיקר. אבל יש כאן נקודה נוספת – יש דברים שנכתבו בצורה שונה לפני חטא העגל ולאחר מכן. נתחיל בהתייחסות אלהפתיחה של הפרשה שלנו […]

בפרשת השבוע מופיעה מילה שיש לה משמעות מיוחדת בימים אלה (דברים א', י"ב): אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. יש שנוהגים לקרוא פסוק זה במנגינת הטעמים של מגילת איכה, ולכן לא מתחילים את עליית שני בפסוק זה אלא חוזרים על הפסוק הקודם. כשקוראים את המילה "איכה" סמוך לתשעה באב, זה מזכיר לנו את מגילת איכה ואת החורבן. אך במדרש רואים שחז"ל ראו זאת בצורה אחרת, והפכו את המרירות של איכה למתיקות. המדרש הראשון (איכה רבה פרשה א', א'): "איכה ישבה", […]

הזכרנו בעבר את דברי המדרש והשנה הוא תפס את תשומת הלב בצורה מיוחדת (סנהדרין ק"ד ע"ב): "פצו עליך פיהם", אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן, בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם. בפרק ב באיכה, המסודר לפי סדר הא"ב, מופיעה האות פ לפני האות ע. רבי יוחנן מסביר שזה בשביל המרגלים, שאמרו דברים שהם לא ראו. באיכה רבה (פרשה ב', כ') דרשו בדרך נוספת: פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם, לָמָּה הִקְדִּים פ"ה לְעי"ן, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּפִיהֶם […]

בפרשת השבוע מוזכרת מצוה שקשורה לענין המלחמה, ועסקנו בה בתחילת המלחמה. המלחמה שאנו נמצאים בעיצומה חידשה לנו הבנה בדברי הרמב"ם בענין. כך כתב הרמב"ם בתחילת הלכות תעניות: מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת וְהִיא לִזְעֹק לִפְנֵי ה' בְּכָל עֵת צָרָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר. וּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ בִּפְרָקִים אֵלוּ. א מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִזְעֹק וּלְהָרִיעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל כָּל צָרָה שֶׁתָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י-ט) 'עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת'. כְּלוֹמַר כָּל דָּבָר שֶׁיָּצֵר לָכֶם כְּגוֹן בַּצֹּרֶת וְדֶבֶר וְאַרְבֶּה וְכַיּוֹצֵא […]

השיא של פרשת השבוע ואולי של התורה כולה הוא מעמד הר סיני ומתן תורה. כאן מתממשת ההבטחה שניתנה למשה בתחילת שליחותו: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה". הזכרנו את דברי רש"י על הפסוק (שמות י"ט, א'): בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. רש"י: לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו. אנו צריכים להבין מה התורה אומרת לנו "היום הזה". […]