המאגר התורני

לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, אנו נזכרים בכל שנה בדברי הזוה"ק (ח"ג, קמ"ט ע"א בתרגום): ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים: אִלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין. עוד קודם שנראה את דברי התורה שנאמרו על ידי החכמים, יש להתבונן […]

ברוב השנים קוראים יחד את פרשות "נצבים" ו"וילך". הביטוי "נצבים וילך" הוא ביטוי מעניין, כי הוא מכיל שתי מילים עם הוראות הפוכות. נצבים – "בקומה זקופה", בעמידה. "וילך" – הליכה, תנועה ושינוי. פרשות אלו נקראות בכל שנה לפני ראש השנה, ויש בבחינת "נצבים וילך" הכנה לראש השנה. אנו עוברים משנה לשנה. יש כאן שינוי. "באחד באלול ראש השנה לישיבות", ואנו מתחילים שנה חדשה. התלמידים החדשים בישיבה, ולא רק הם, עוברים ממציאות חיים אחת למציאות אחרת. בישיבה יש צורת חיים שונה […]

בכל שנה יש להתפעל מחדש מפרשת הביכורים. אדם לוקח פרי מהשדה שלו, וכך אומרת התורה (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. התורה מדגישה שהכהן הוא "בימים ההם", בדור שלך, ואומרים לו: "הגדתי היום… כי באתי אל הארץ". יכול להיות שהאדם שאומר את זה הוא דור שביעי בארץ. איך הוא אומר כאילו היום הוא בא אל הארץ? התורה מלמדת אותנו שאנו […]

בכל שנה אנו חוזרים אל ביטוי מיוחד שמופיע שלוש פעמים בפרשה, ולא מופיע יותר בכל התנ"ך: "בדרך בצאתכם ממצרים". דברים כ"ג, ד'-ז': לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ. וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תִדְרֹשׁ […]

נפתח בענין המסעות המתוארים בתחילת פרשת מסעי. בספרים ראו במסעות אלו ענין מיוחד. יש ארבעים ושנים מסעות, ואמרו שזה כנגד שם של מ"ב אותיות. מעבר למספר המסעות, יש מקום לעיין בשמותיהם של המסעות. המפרשים עסקו בחלק מהשמות, אך עדיין הניחו מקום להתגדר בו. נראה שהשמות הללו ניתנו להידרש, ועל ידי כך להבין את התהליך שעם ישראל עבר בדרכו מיציאת מצרים עד הכניסה לארץ. יצאו מרעמסס – אותיות סר מרע. בדרכם עברו בכמה מקומות מיוחדים (במדבר ל"ג, כ"ג-כ"ה): "וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ […]

בפרשה מופיע פסוק שנוהגים לאמרו בכל יום (במדבר כ"ח, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. זוהי פרשת קרבן התמיד. נעמוד על כמה נקודות ביחס לפסוק זה, לאור דברי חז"ל והראשונים. א. לפני פרשיה זו, מופיע פסוק מיוחד (במדבר כ"ז, ט"ו-י"ז): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם […]

בפרקי אבות יש משנה שמתייחסת לפרשת השבוע (פ"ה מי"ט): כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה – מתלמידיו של בלעם הרשע… חז"ל אומרים, שיש בית מדרש של אברהם אבינו, שיש לו תלמידים ודרך והמשכיות, וגם לבלעם הרשע יש בית מדרש (אפשר לקרוא לו: "מדרשע"), ויש לו דרך ותלמידים שהולכים בדרכו. ההתמודדות של […]

חלק גדול מהפרשה עוסק בקרבנות הנשיאים, ובהקשר לכך מופיע פסוק מיוחד (במדבר ז', א'-ב'): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים. הנשיאים מכונים בפסוק זה בארבעה כינויים שונים: "נשיאי ישראל", "ראשי בית אבותם", "נשיאי המטות", "העומדים על הפקודים". אלו הם ארבעה מישורים של שייכות שיש לאדם. המעגל הפנימי הוא האדם עצמו – […]

נתחיל מענין יום ירושלים הבא עלינו לטובה, וקישורו לפרשה. מעניין לראות כיצד דברים שנכתבו בדורות קדומים על מהותו של חודש אייר, מקבלים משמעות חדשה ומפתיעה בדורנו. ר' צדוק הכהן מלובלין כתב (פרי צדיק לר"ח אייר): וכתב רח"ו (ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י ז"ל) כי ניסן אייר סיון הם חג"ת (=חסד גבורה תפארת), וניסן חסד, שאז היה יציאת מצרים שהיה רק מחסד ה' יתברך, ויציאת מצרים היה בזכות אברהם ולו נאמר הגלות והגאולה, ותפארת סיון, שאז היה מתן תורה וכמו […]

"פרשת השבוע" שאנחנו חיים בה כעת היא הלחימה בדרום. "אחינו שבדרום" נמצאים במצוקה, וגם אנחנו איתם. פעם נוספת בא לידי ביטוי המאבק של עם ישראל על ארץ ישראל. הקב"ה מזכיר לנו מידי פעם שארץ ישראל עדיין לא שלנו בצורה מלאה, ואנחנו צריכים עוד להיאבק עליה. התפקיד הבסיסי והראשוני שלנו הוא להתגייס לעזרת תושבי הדרום במה שזקוקים לעזרה. אך ננסה לעיין בתפקידנו כלומדי בתורה בעת הזאת. האור החיים הקדוש בתחילת הפרשה (ויקרא כ"ה, א'), שואל את השאלה שכבר חז"ל שאלו: בהר […]