פרשת במדבר- בני אהרון ומשה
במדבר – בני אהרון ומשה מתחילים במפקד בשנה השנית, משהו שמודגש במפקד שנשים לב אליו זה הצד המשפחתי שנראה בפסוקים. יש את עם ישראל בכללותו והוא מחולק לשבטים, והשבטים מתחלקים לבתי אבות ומשפחות. "ויתילדו על משפחותם ולבית אבותם…." חזל אומרים לנו שכשבני ישראל היו במצרים הם לא שינו את שמם וזה ובלט מאוד שהשמות במפקדים הם שמות עבריים ולא שמות מצריים "בן שדיאור/בן צורישדי" לעומת אחרי שגלו לבבל, שאפשר לראות הרבה חכמים בגמרא ששמותיהם הם בבליים. השכינה ששורה בישראל מתחילה […]
בהר בחוקתי – עניין שמיטה אצל הר סיני
עניין שמיטה אצל הר סיני איך חזרנו פתאום להר סיני? מה עניין שמיטה בהר סיני? "אם בחוקותי תלכו" רש"י אומר שהגויים ילחמו בעצם, אבל מאיפה הוא למד את זה? הרי בפשט נאמר שאנחנו נרדוף את אויבינו – ובאמת התקשו בזה פרשני רש"י. במלחמה מול מדין נאמר "את מלכי מדיין הרגו על חלליהם…. בחרב" רש"י על "בחרב" מפרש: "הוּא בָא עַל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱלִיף אֻמָּנוּתוֹ בְּאֻמָּנוּתָם, שֶׁאֵין נוֹצְחִים אֶלָּא בְּפִיהֶם וְעַל יְדֵי תְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, וּבָא הוּא וְתָפַשׂ אֻמָּנוּתָם לְקַלְּלָם בְּפִיו, אַף הֵם […]
לחיות עם פרשת השבוע – למי קראת אחי?
נפתח, כדרכנו לאחרונה, בהתבוננות במסרים העולים מהחלק של היום בפרשה. פרשת חוקת בכללה פותחת את השנה האחרונה של תקופת המדבר, ואת ההכנות לכניסה לארץ ישראל. הפרשה מהווה את "קו פרשת המים" בין הנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל. בהקשר לכך ניכרת בפרשה הנהגה חדשה גם ביחס לעם ישראל. בפרשה מופיע ביטוי מיוחד (במדבר כ', א'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה. התורה מדגישה שעם ישראל מתחיל להתנהג כ"כל העדה" וכ"קהל", שגם הוא ביטוי החוזר בפרשה. עם ישראל מתחיל לפעול כאומה, ולא רק […]
לחיות עם פרשת השבוע – קיבוץ גלויות – בשמחה?
לחיות עם פרשת השבוע – חקת – קיבוץ גלויות – בשמחה? פרשת חוקת היא פרשת המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. הפרשה מתרחשת לקראת סוף מסע ישראל במדבר, בשנה השלושים ושמונה ליציאת מצרים. הנהגת העם מתחלפת. הפרשה מספרת על מות מרים ואהרן, ויחד איתם נעלמים הבאר וענני הכבוד. ישנו דבר מיוחד בפרשה, וניתן לקרוא לה – "קו פרשת המים". המים מופיעים פעמים רבות בפרשה.בתחילת הפרשה, בפרשת פרה אדומה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים […]
לחיות עם פרשת השבוע – מה עושה כאן הפרה?
לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – מה עושה כאן הפרה? בשיחות הקודמות עסקנו בפרשיות שבסיום פרשת שלח, המהוות תיקון לחטא המרגלים, ובפרשיות שבסיום פרשת קרח, המהוות תיקון לחטאו של קרח.לאור זאת יש לעיין בפרשתנו. בספר "שם משמואל" שואל מדוע חיכתה התורה עם פרשת "פרה אדומה" עד לפרשת חוקת, לאחר חטאו של קרח. הוא עונה בכמה דרכים, שהעקרון העומד בבסיסן הוא שפרשת "פרה אדומה" היא תיקון למחלוקתו של קרח על משה.מתנות הכהונה, שעניינן הובא בסיום פרשת קרח, הן תיקון למחלוקתו […]
לחיות עם פרשת השבוע – הגיע הזמן "לעשות חיים"
לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הגיע הזמן "לעשות חיים" פרשת חוקת עוסקת במים בהקשרים רבים.תחילתה בפרשת פרה אדומה, שיש לתת מים על אפרה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי. מיד אחר כך מופיעה פרשת מי מריבה (במדבר כ', א'-י"ג): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן… וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן… וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן […]
לחיות עם פרשת השבוע – מארץ כנען לארץ ישראל
לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – מארץ כנען לארץ ישראל הפרשה עוסקת בארץ ישראל – המסע אל הארץ, המצוה של ירושת הארץ וההתנחלות בארץ, חלוקת הארץ לנחלות וכל מה שקשור בכך.בהקשר לזה יש ביטוי שהתורה מדגישה (במדבר ל"ד, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. הביטוי "הארץ כנען" קשה, וכבר עמדו על כך המפרשים. הראב"ע כתב: והטעם אל הארץ […]
לחיות עם פרשת השבוע – הניצחון כבר כאן!
לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הנצחון כבר כאן! בפרשת חוקת מתחילה ההנהגה של ארץ ישראל.אחת מהפרשיות שבהן מופיע בצורה ברורה המעבר מהנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל היא פרשת "מי מריבה", וכבר עמדנו על הדברים בעבר (לחיות עם פרשת השבוע ח"ב עמ' 238).ביטוי מרכזי נוסף למעבר להנהגת ארץ ישראל הוא המלחמות. בסוף הפרשה אנו פוגשים את המלחמות הראשונות של עם ישראל, נגד שני מלכי האמורי – סיחון ועוג.ההנהגה בתוך עם ישראל צריכה להיות בדיבור ולא במקל. בנועם ולא בחובלים. […]