בבא קמא נ"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקדמה כוללת לכל לימודי "למען ינוח שורך" בגזירה שוה. בבא קמא נ"ד (ע"ב): אי כלאים דחרישה יליף שור שור משבת. בזהר ברע"מ פרשת חוקת (קפ"א): פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום וגו', אסור לחרוש בשבת חרישה דשור, דאתמר (תהלים קכט ג) על גבי חרשו חורשים, ושכינתא תתאה איהי "פרה אדומה" מסטרא דגבורה: "תמימה" מסטרא דחסד, דאיהו דרגא דאברהם, דאתמר ביה (בראשית יז א) התהלך לפני והיה תמים: "אשר אין בה מום", מסטרא דעמודא דאמצעיתא, "אשר לא עלה עליה עול" […]
סוכה י"א (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. סוכה י"א (ע"ב): מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב התם "ולקחתם אגדת אזוב" וכתיב הכא "ולקחתם לכם ביום הראשון" מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה ורבנן, לקיחה מלקיחה לא ילפינן. וכן הוא בספרא אמור פרשה ט"ז: ולקחתם לכם רבי יהודה אומר נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן לקיחה. מה לקיחה האמורה להלן אגודה אף כאן אגודה. וחכמים אומרים אע"פ שאינו אגוד כשר. ופרש"י […]
אחרי מות קדושים- "ולא תקיא הארץ אתכם"
לחיות עם פרשת השבוע – אחרי מות קדושים – "ולא תקיא הארץ אתכם" לקראת סיום פרשת "אחרי מות" יש כמה פסוקים שיש מקום להתבונן בהם (ויקרא י"ח, א'-ה'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר […]
כי בא ישראל דרך האתרים – על צפיה בטלויזיה
כי בא ישראל דרך האתרים – על צפיה בטלויזיה בשיחה זו ובבאות אחריה בע"ה, נעסוק בנושא התרבות שאנו חיים בתוכה, ובעיקר בצפיה בטלויזיה, מכיוונים שונים. בבדיחותא, הדבר קשור לפרשת השבוע, חוקת, שנאמר בה: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים… וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל…". הכנעני שמע על ההתרחשויות באתרים, וה' שמע על כך ב"קול ישראל"… לאחרונה התפרסם מחקר על השלכותיה של הצפיה בטלויזיה1. מסקנתו היתה, שיש להרחיק באופן מוחלט ילדים מתחת לגיל 3 ממסכי הטלויזיה. ההשלכות […]
"תולדות"
"תולדות" ואלה תולדות יצחק בן אברהםפעמים רבות ראינו כי חלוקת התורה לפרשות אינה חלוקה מקרית, שתכליתה הבלעדית היא לפרוש את קריאת התורה על פני שבתות השנה, אלא חלוקה זאת מהותית, והיא מסייעת בידינו לגלות את עניינה של הפרשה ולראות אותה כיחידה אורגאנית1. בפרשתנו נמצא חיזוק לטענה שאף שם הפרשה אינו נגזר באופן שרירותי מן המילים הפותחות אותה, אלא הוא מקפל בתוכו את משמעות הפרשה כולה, ולעיתים ניתן לראות זאת: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹח נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ […]
תפקידם של בתי הדין בישראל
תפקידם של בתי הדין בישראל שאלותפרשת שופטים עוסקת בגורמים המרכיבים את המנהיגות בעם ישראל: השופטים, הכהנים, המלך והנביא, והיא מתייחסת לעניינים הנמצאים תחת טיפולם של אותם גורמים, כגון דינו של רוצח ועיר מקלט, דין עד זומם וסדרי היציאה למלחמה.בתחילת הפרשה מובאת מצות מינוי הדיינים, מודגם תפקידם של הדיינים דרך פרשיית העובד לגרמי השמים, ומתואר דינו של זקן ממרא. תמוהים לפי זה הפסוקים שבין פרשיית מינוי הדיינים לפרשיית הטיפול בעובד הכוכבים, שלכאורה עוסקים בנושא שאינו שייך למערכת המשפט1: לֹא תִטַּע לְךָ […]
מה אוכלת הנשמה
מה אוכלת הנשמה? כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה […]
בבא מציעא צ"ד (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
בבא מציעא צ"ד (ע"ב): נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמים את האבידה ואת הגניבה. … בשלמא גניבה דכתיב "אם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו" אלא אבידה מנא לן דתניא "אם גנוב יגנב" אין לי אלא גניבה אבידה מנין תלמוד לומר "אם גנוב יגנב" מכל מקום הניחא למאן דאמר לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא למאן דאמר אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם מאי איכא למימר אמרי במערבא קל וחומר ומה גניבה שקרובה לאונס […]
יומא ב' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
יומא ב' (ע"א): יליף צוה צוה כתיב הכא צוה ה' לעשת וכתיב התם זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר מה להלן פרה אף כאן פרה ומה כאן פרישה אף להלן פרישה. יש משותף בין ימי המילואים לבין פרה אדומה. המשותף בא לידי ביטוי במילה "צוה": הציווי והחשיבות לעשות בדיוק כמו הצווי. פרה אדומה נקראת חוקה ובלשון חכמים הוסיפו מילת "גזירה" כמו שהביא רש"י מתנחומא בריש חוקת: … לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר בתריה. […]