המאגר התורני

מזבח הקטורת בצורה כוללת, אפשר לומר, שחומש שמות בנוי על פסוק אחד והוא "שלח את עמי ויעבדני".חלקו הראשון של הספר עוסק ביציאת מצרים, "שלח את עמי", והשני עוסק במגמה – "ויעבדני", דהיינו מעמד הר סיני, המשכן ושאר המצוות. פרשת תרומה, כידוע, עוסקת בציווי המשכן וכליו. סדר העניינים בפרשה מופיע בצורה הבאה:חומרי המשכן, הארון עם הכפורת והכרובים, השולחן, מנורת הזהב, מבנה המשכן, הפרוכת, המזבח ולבסוף חצר המשכן. מבלי להתעמק יותר מדי, אפשר להבחין שהדברים מסודרים בסדר החשיבות מהפרטים הפנימיים אל החיצוניים. […]

"על נטילת ידיים" בפרשת השבוע מופיע הציווי על עשיית הכיור, שממנו רוחצים הכהנים את ידיהם ואת רגליהם.הרב קוק זצ"ל מסביר את עניינו של הכיור – את מקומו ואת תפקידו1: ונתת אותו בין אהל מועד ובין המזבח. הטהרה מוכרחת להיות באה מתוך ההשפעה של השכל ושל הרצון. יסוד אור השכל במקורו הוא הדבור האלהי, אשר אוהל מועד הוא נוסד עליו. "אהל מועד אשר אועד לך שמה". והמזבח הוא מקור העלאת הרצון, יסוד ההקרבה, "לרצון לפני ד'". ונתת אותו בין אהל מועד […]

מי גדול ממי? לאחר שנים אחדות של מאבק סמוי, עומדים יהודה ויוסף פנים אל פנים. כל העוצמה הטמונה בכל אחד מהם מופיעה כעת בגלוי.חז"ל, במדרש ובזוהר, מאריכים מאד בתיאור המפגש והשלכותיו השונות, ורואים בו סמל למאבק בין שני כוחות בעם ישראל.מה שהחל כמאבק בין יהודה ליוסף, המשיך לאורך כל ההיסטוריה כשני מהלכים מקבילים שפועלים בעם ישראל. כך נגרם הפילוג במלוכה בין מלכות דוד, שבאה מיהודה, ומלכות ישראל שנשלטה על ידי ירבעם שבא ממנשה, מצאצאי יוסף.היחס בין שני כוחות אלו אינו […]

קידושין ע' (ע"ב): אמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת שנאמר ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב כתיב הכא ונספחו וכתיב התם לשאת ולספחת. הלשון "כתיב הבא" ו"כתיב התם" היא לשון המורגלת לגזירה שוה ומשמע שהלימוד הוא בגזירה שוה. יש להתבונן בלשון המיוחדת "קשים גרים לישראל כספחת". ספחת היא בחינה של תוספת1 בעלת משמעות שלילית. הראשונים דנו בביטוי זה ונחלקו אם ייחודם של הגרים הוא בדברים שליליים2 או בדברים חיוביים לגרים3. ייחודם של הגרים בהקפדת המצוות מזכירה דברי הכוזרי4 […]

מנחות פ"ד (ע"ב): קרבן ראשית שתהא ראשית לכל המנחות וכן הוא אומר בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם אין לי אלא חדשה של חטים חדשה של שעורים מנין תלמוד לומר חדשה חדשה אם אינו ענין לחדשה של חיטין תנהו ענין לחדשה של שעורים ומנין שתהא קודמת לביכורים תלמוד לומר וחג שבעות תעשה לך בכורי קציר חטים ואין לי אלא בכורי קציר חטים קציר שעורים מנין ת"ל וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה ואין לי אלא שתזרע עלו מאליהן מנין תלמוד […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – האם ציפית לישועה? בספר "עבודת ישראל" מביא הערה מעניינת. מתחילת פרשת מקץ עד לפרשת ויחי לא מופיע שם הוי"ה, בכל הסיפור של יוסף וירידת יעקב למצרים. הפעם הראשונה שמופיע שם הוי"ה היא בפסוק (בראשית מ"ט, י"ח): "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'". נראה, שיש לדברים אלו משמעות עמוקה. ירידת ישראל למצרים היתה בבחינת גאולה. הירידה למצרים גאלה את יעקב והמשפחה מהצער על אבדן יוסף, ומהצער של הרעב. במצרים היו למשפחת יעקב חיים טובים ושלווים (בראשית מ"ז, […]

וישב- פוטיפר "א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.  ב וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.  ג וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.  ד וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל-בֵּיתוֹ וְכָל-יֶשׁ-לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ.  ה וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה.  ו וַיַּעֲזֹב כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ בְּיַד-יוֹסֵף […]

בפרשת השבוע מופיעה מילה שיש לה משמעות מיוחדת בימים אלה (דברים א', י"ב): אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. יש שנוהגים לקרוא פסוק זה במנגינת הטעמים של מגילת איכה, ולכן לא מתחילים את עליית שני בפסוק זה אלא חוזרים על הפסוק הקודם. כשקוראים את המילה "איכה" סמוך לתשעה באב, זה מזכיר לנו את מגילת איכה ואת החורבן. אך במדרש רואים שחז"ל ראו זאת בצורה אחרת, והפכו את המרירות של איכה למתיקות. המדרש הראשון (איכה רבה פרשה א', א'): "איכה ישבה", […]

הישיבה נוסעת לירושלים לשבת, ואנחנו נכנסים עכשיו ל"שבוע ירושלים", ששיאו ביום ירושלים בכ"ח באייר. זהו יום מרגש, שצריך לעמוד על משמעותו. החויה האישית שלי בכיבוש ירושלים היא מאוד מיוחדת. במלחמת ששת הימים הייתי בשיעור א'. עד אז, גדלתי במובן מסויים בלי "ירושלים". ילדותי עברה עלי במרכז הארץ, בין תל אביב לבני ברק. אמנם נסענו מידי פעם לירושלים ואף למדתי בירושלים בישיבה תיכונית, אבל לא התרגשנו בירושלים. הכותל לא היה בידינו, וירושלים לא היתה משהו שיושב בלב, לא היו געגועים לירושלים […]

בחלק היומי של הפרשה מופיע סיפורו של יוסף שמשתלב ונכנס לבית אדוניו המצרי. על פני השטח הכל הולך טוב ומעניין שדווקא המילה "ויהי" שחז"ל דורשים אותה לצער1 מופיעה פה פעמים רבות: פרשת וישב (ב) וַיְהִי יְקֹוָק אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי: (ה) וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ יְקֹוָק אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְקֹוָק בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה: (ו) וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא […]