המאגר התורני

בתחילת הפרשה מסופר על המאבק בין יוסף והאחים, ועל כך שיעקב נתן ליוסף כתונת פסים. בהקשר לכך אומרים חכמים הדרכה חינוכית (שבת י' ע"ב): ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. האב צריך להיזהר שלא לאהוב בן אחד יותר מהאחרים, ובמיוחד שלא לתת לאחד מבניו יותר ממה שנותן לאחים האחרים. […]

בפרשה שלנו ובפרשיות הסמוכות לה בולט ענין החלומות. בתחילת הפרשה מוזכרים שני חלומותיו של יוסף, ויש מקום להבין – האם החלומות הללו הם בעלי משמעות? יוסף רוצה להראות לאחים שהוא יודע מה יהיה בעתיד, והתורה מראה זאת לנו? מה מסיפים החלומות לסיפור, ולשם מה התורה מספרת עליהם? החלומות הם בחי' של נבואה. כשמשווים את חלומותיו של יוסף בפרשת "וישב" לחלומו של יעקב בפרשת "ויצא", נראה שאפשר לדרוש "גזרה שוה". בחלומו של יעקב עמדנו על כך שהתורה חוזרת על המילה "והנה" […]

בתחילת הפרשה נאמר (בראשית ל"ז, י"ב): וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם. מפרש רש"י: לרעות את צאן – נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן. הנקודה שיש בספר תורה מעל המילה "את", מלמדת שהם בעצם הלכו לרעות את עצמם, לדאוג לעצמם, ולא לצאן. זו אמירה קשה. האחים הקדושים, שנים עשר השבטים שבנו את עם ישראל, פועלים מתוך אגואיזם? חושבים רק על עצמם? דברי רש"י עוררו אותי להתבונן בכל הסיפור של יוסף ואחיו. אנחנו נתקלים בסיפור הזה בביטויים […]

השבת אנו מתחילים את הסיפור הארוך והמורכב של יוסף ואחיו, שהביא בהמשך לירידת ישראל למצרים. ננסה לפתוח פתח להתבוננות בפרשיות אלו. סיפור יוסף ואחיו נושא בקרבו יסודות רבים בבנין האומה הישראלית, וגם לקחים רבים שיש ללמוד ממנו. חז"ל לומדים ממעשיהם של האבות לקחים לכל אדם ואדם בבנין ביתו (שבת י' ע"ב): ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישב – "לזאת יקרא תפילה" פרשת "וישב" מתחילה את הסיפור של יוסף ואחיו, שממשיך גם לפרשות הבאות, כמעט עד סיום חומש בראשית. נעמוד על היבט אחד בסיפור זה, לאור דבריו של הרב קוק זצ"ל. הרב מבאר את הפסוק (תהלים ל"ד, ד'): גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. וכך הם דבריו (עולת ראי"ה ח"א, עמ' ש"ו): ההכרה את דרכי השגחת ד' תמצא אפשרות, מצד הגיון חקירת השכל והנסיון, בחקור האדם תכלית המעשים, וימצא שגם המעשים הטפלים, […]