פרשת השבוע פרשת ויקרא הרב יהושע ויצמןו' ניסן ה'תשס"ב

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il




'אשר נשיא יחטא'


ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד') - אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו1.

דרשת חז"ל בנויה של השינוי בפרשה זו מחברותיה בהן נאמר: "אם הכהן המשיח יחטא", "ונפש כי תחטא" ואילו כאן "אשר נשיא יחטא".
וחז"ל בהקשבתם ללשון התורה שמעו כאן ביטוי הגורם לנו אושר. אשרי הדור שהנשיא שלו מתוודה על חטאו ויודע לומר טעיתי חטאתי עוויתי פשעתי.
ואת שקרינו במקרא שנינו במשנה2:

ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם.

עד שאנו מדברים בנשיאים ובמנהיגים נקשוט עצמנו תחילה.
יחשוב כל אחד לעצמו מתי עמד בפעם האחרונה ואמר "טעיתי", מתי קרה שביטלנו דעתנו מפני דעה אחרת, או שמא מעולם לא טעינו...
ואחר שנלמֵד עצמנו לומר לפעמים "טעינו" רשאים אנו לדרוש כן מאחרים.
כמה דם צריך להשפך עד שיקומו אלה אשר התגלגל הדבר על ידם ויאמרו: "טעינו, חטאנו". מה עוד צריך לקרות עד שנדע שאין עם מי לשאת ולתת על נורמליזציה.
אף כי בודאי הרבה חשבונות למקום, מכל מקום הדרך שבה מתגלגלים הדברים אף היא קובעת וחשובה.
הן כן אמרו חכמים3:

בשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.

אף שגם בודאי חשבונות נוספים היו לירידת ישראל למצרים, מכל מקום הדרך שבה נתלבשו הדברים אף היא חלק מן הפרשה.
העובדה שגלגל הקב"ה על ידי אנשים שחובתם לומר "טעינו", צריכה ללמד אותנו מה גודל האחריות שאדם נוטל על עצמו בעומדו על דעתו ולבלתי יכולת לחזור בו מטעותו.
והקשבה נוספת בדברי חכמים. "אשרי הדור". מנין לחכמים שעל שבח הדור מדובר והלא "'אשר נשיא יחטא' כתיב"4.
ונראה שהבינו חכמים שהפרנס לפי הדור. הנשיא צומח מתוך הציבור והאווירה הקיימת בעם מתגלה בנשיאו. כשהמנהיג אומר "חטאתי" - הדור הוא הקרקע הפוריה בו הוא צמח.
ומכאן נבין שהאחריות היא עלינו. על כל אחד ואחד מאתנו. נבדוק את עצמנו מחדש בכל יום, נעבוד על אישיותנו, נלמד פרקים במסכת הענוה, נקרין שפע אהבה בין אדם לחבירו ובכך ניצור אוירה כזו שעוד יקום לנו נשיא שנוכל לומר עליו 'אשרי הדור שזה נשיאו'.




1 הוריות י' ע"ב, ספרא ויקרא - דבורא דחובה פרשה ה ד"ה פרשה ה.
2 עדויות פ"א, ה'.
3 שבת י', ע"ב.
4 עי' באר שבע על גמרא זו.



-------------------------------------------------------------------------------------------