פרשת השבוע פרשת ניצבים וילך הרב יהושע ויצמןכ"א באלול ה'תשס"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



"נצבים וילך" - הקביעות והדינמיקה


יש הדורשים את שמות הפרשות כחלק מהבנת הפרשיות. בפרשתנו הדבר בולט במיוחד. הצמד "ניצבים וילך" אומר דרשני. יש כאן חיבור בין דבר והיפוכו. "ניצבים" - יציבות וקביעות. "וילך" - הליכה וניידות.
נראה שניתן לעמוד על משמעות הדברים מתוך פסוק בפרשה, הכולל אף הוא שתי מילים אלה1:

ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד.

ההליכה מסמלת את חילוף המשמרות שמתרחשת בפסוק זה, בחינת "דור הולך ודור בא"2. אך יחד עם ההליכה יש צורך ב"ניצבים" - בדברים שאינם משתנים, "והארץ לעולם עומדת". גם כאשר מתחלפים הדורות ומשתנה ההנהגה, ישנם ערכים יסודיים שנשארים קבועים ומבטיחים יציבות.
גם בדור יציאת מצרים אנו מוצאים עקרון זה. פעמים רבות מוזכר בסיפורי יציאת מצרים ענין שאלת הבנים3. דוקא כשמתחלף הדור ומהפכה מתרחשת, כשהעבדים יוצאים לחירות וכל העולם משתנה, חשוב לשמור על היציבות - על הקשר בין אב לבנו המבטיח את יציבות התא המשפחתי והלאומי בים השינויים הסוער.
חז"ל במדרש על הפסוק שהובא בתחילת הדברים, שופכים אור נוסף על ענין זה4:

דבר אחר "הן קרבו ימיך" למה נגזר עליו מיתה בזה לשון "הן", רבנן אמרי למה הדבר דומה לאחד שכיבד את המלך והביא לו דורון חרב חדה, אמר המלך התיזו את ראשו בה, אמר לו אותו האיש אדוני המלך במה שכיבדתיך בה אתה מתיז את ראשי, כך אמר משה, רבונו של עולם ב"הן" קילסתיך, שכן כתיב (דברים י') "הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים וגו'", וב"הן" אתה גוזר עלי מיתה, אמר לו הקב"ה שכן רע רואה את הנכנסות ואינו רואה את היוצאות, אמר לו אי אתה זכור בשעה ששלחתיך לגאול אותן ממצרים ואמרת לי (שמות ד') "הן לא יאמינו לי", הוי "הן קרבו ימיך".

חייו של משה סובבים סביב המילה "הן". ב"הן" קילס לה', ב"הן" נגזר עליו למות, וב"הן" פקפק באמונתו של עם ישראל.
משמעות הדברים תתבאר לאור דברים שכתב הגר"א בביאור דברי הגמרא5:

דאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר: אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר (דברים י') "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'" וכתיב (איוב כ"ח) "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו'", שכן בלשון יוני קורין לאחת הן.

ומבאר הגר"א6:

לפי שאות ה' אין לה בן זוג באותיות אחדים: א"ט, ב"ח, ג"ז, ד"ו כולם עשרה וה' אין לה בן זוג, וכן נון בעשירות אין לו בן זוג, י"צ, כ"פ, ל"ע, מ"ס, כולם מאה, אבל הנון אין לו בן זוג במאות.

המילה 'הן' מסמלת את היחידאיות וחוסר היכולת להתחבר עם בן זוג.
העם היוצא ממצרים היה זקוק למנהיגותו של משה, שהראתה לעם את כחו הגדול של ה', כדי שלא ידרדרו למדרגות נמוכות. משה עשה אותות ומופתים שהראו לעם בחוש את העולם הרוחני העליון, ובכך החזיק את העם בדרך ה'.
זוהי הנהגה של 'הן'. אין כאן חיבור בין העולמות השונים, אלא כל אחד נשאר במקומו. משה הראה לעם את גודלו ורוממותו של ה', אך העם נשאר בדרגתו ובתלונותיו.
משה קילס ב'הן' - "הן לה' אלוקיך השמים ושמי השמים"7. משה הראה לעם את כחו של ה' שנשאר בשמים.
העולם העליון, שאינו יורד ומתחבר לעולם הזה, פעמים שאיננו מובן לנו, והוא כחרב חותכת, אשר יכולה גם להמית, ועל כן נגזר על משה מיתה בלשון 'הן'.
משה עצמו היה בחינת 'הן'. משה היה בדרגה עליונה ביותר, שגרמה לו להיות "כבד פה וכבד לשון"8, וחיבורו אל המציאות היה קלוש. כמו אותיות 'הן', גם משה לא מצא בן זוג ופרש מאשתו. עליונות זו הביאה את משה לומר "הן לא יאמינו לי", מתוך שהיה מנותק מן העם.
הנהגה זו היתה נצרכת לדור המדבר. כעת, משה מפנה את מקום ההנהגה ליהושע, המנהיג בדרך אחרת. יהושע מחובר עם העם ומחבר את העולם העליון אל הארץ - בהשראת השכינה בארץ ישראל תוך מלחמות והתמודדויות ארציות.
המעבר בין שתי ההנהגות הוא בחינת "נצבים וילך".
משה נפרד מהעם, והוא חושש שעם הפסקת הנהגתו, כשלעם לא יהיו האותות והמופתים שאפיינו את מנהיגותו, עלולה להיות נפילה.
פעמים רבות חוזר משה על חששו זה בפרשתנו.
נפילה זו היא חלק בלתי נפרד מן המעבר. כל מעבר משלב לשלב כרוך בנפילה ובמשבר, אך הנפילה הכרחית כדי לעבור לשלב הבא.
עם ישראל נפרד מהנהגת 'הן', שהסתיימה במילים "הן קרבו ימיך למות", ועובר להנהגה טבעית יותר וארצית יותר, האופיינית ליהושע ולדור באי הארץ, ודבר זה כרוך בנפילה.
יחד עם הנפילה, הרמוזה במילה "וילך", ישנו גם "נצבים". ישנה קביעות שלא משתנה - "ויתיצבו באהל מועד". הקביעות הזו מבטיחה כי גם לאחר הנפילה - ישוב העם לדרך ה' - "אתם נצבים... לפני ה' אלהיכם".
פרשת השבוע נותנת לנו דרך להתבוננות על דרכי ההתמודדות עם מעבר בין דורות. עם המוכנות לנפילה ולמשברים, ישנו צורך בערכים קבועים ומוחלטים שאינם משתנים, הנותנים יציבות בתוך כל המשברים ומבטיחים כי בסופו של דבר, המשבר יביא לעליה בדרגה ולא לנפילה מוחלטת, ח"ו.




1 דברים ל"א, י"ד.
2 קהלת א', ד'.
3 שמות י"ב כ"ו; י"ג, ח'; י", י"ד.
4 דברים רבה פרשה ט', ו'.
5 שבת ל"א, ב'.
6 מובא בספר 'דברי אליהו' על הגמרא שבת הנ"ל.
7 דברים י', י"ד.
8 שמות ד', י'.


-------------------------------------------------------------------------------------------