![]()
כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן. "ומי אורה של ירושלים?" על הפסוק: "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל", דורשים חז"ל1: מלבד יופיו הספרותי של המדרש, נראה שיש בו עומק גדול. הרב2 מתאר את הצורה בה בנויות המערכות בעולם: המקור אליו מפנה הרב נותן לנו דוגמאות המבהירות את הענין: העולם מחולק למערכות שונות - דרגות שונות שלפיהן מסודרים היצורים, אולם לעולם תהיה נקודת גבול משותפת לשני הצדדים, ויש בה בחינות השייכות למערכת זו, ובחינות השייכות למערכת השניה. כך הוא הדבר גם ביחס בין הבורא לבריאה. הבורא עליון ורוחני, והעולם נברא כבריאה נפרדת, ואיך יושפע שפע מן הבורא לבריאה? נראה, שכך יש להסביר את המדרש. הברכה, הניסים והאור, מקורם מעל לעולם הטבע הרגיל בו אנו פוגשים. אף המנהיג, הרועה, איננו חלק מן המונהגים, אלא בא הוא מעליהם וקושר אותם ליחידה אחת. המדרש מתאר את הדרך שבה דברים אלה מופיעים בעולם. כיצד, אם כן, יושפע שפע עליון זה אל העולם? מהי נקודת החיבור בין העולם הטבעי אל השפע הרוחני שמעליו? יש למצוא בחינה ממוצעת, שבאה מן העולם הטבעי, אך היא שייכת גם לעולם הרוחני, והיא זו שדרכה יעבור השפע אל העולם. אברהם, אמרו חכמים3: "האבות הן הן המרכבה". האבות דרכם מופיעה השכינה בעולם, שכן הם שייכים גם אל העולם הרוחני, בקדושת נשמתם. משה, עליו נאמר4 "ותחסרהו מעט מאלהים"5 משה היה שייך אל העולם הרוחני עד שהיה רוחני כמעט לגמרי. דוד, נשמתו עליונה עד שלא ניתנו לה חיים בעולם, אילולי שנתן לו אדם הראשון שבעים שנה משנותיו6. אף דוד מקורו בעולמות עליונים וחיבורו לעולם הטבע ארעי. ירושלים, אבן השתיה - "שממנה הושתת העולם"7. ירושלים והמקדש שבתוכה הן המקור הרוחני ממנו נברא העולם, ועל כן יש בהם בחינה שהן מעל לעולם. המדרש מתאר לנו, אם כן, כי כשכל העולם מתברך הרי שמקור הברכה של העולם חייב לעבור דרך בחינה ממוצעת שיש בה מן העולם הטבעי ומן העולם הרוחני, והיא זו שיכולה להוריד אל העולם את הברכה, הניסים, ההנהגה והאור. אם אנו רואים שאברהם הוא מקור הברכה של העולם, ומשה מקור הניסים וכן הלאה, הרי שאנו מבינים מכאן שהם מקבלים שפע זה מיד הקב"ה. מקור הברכה שאנו רואים בעולם הוא הצינור דרכו עוברת הברכה מן העולם הרוחני אל העולם שלנו. 1 בראשית רבה פרשה נ"ט, ח'. 2 הקדמה ל'עץ הדר'. 3 בראשית רבה פרשה מ"ז, ו'. 4 תהילים ח', ו'. 5 תנחומא ויקרא, ג'. 6 ילקוט שמעוני בראשית רמז מ"א. 7 יומא נ"ד, ע"ב. ------------------------------------------------------------------------------------------- |
|||||