פרשת שבוע לחיות עם פרשת השבוע - פרשת תצווה הרב יהושע ויצמן ח' אדר א' תשע"ו

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה.



לחיות עם פרשת השבוע - תצוה - בגדי כהונה - תיקון ושינויים


רוב פרשת תצוה עוסקת בבגדי כהונה. ננסה לעמוד על עניינם המיוחד של בגדי כהונה, וגם ללמוד מהם משהו לחיינו.

נעמוד על שני עניינים מיוחדים שלמדו חכמים ביחס לבגדי כהונה.
א. אמרו חכמים (סנהדרין פ"ג ע"ב):

ומחוסר בגדים מנלן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר בר' שמעון (שמות כ"ט): "וחגרת אותם אבנט", בזמן שבגדיהם עליהם - כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם - אין כהונתם עליהם, והוו להו זרים, ואמר מר: זר ששימש במיתה.

חכמים לומדים מהפסוק (שמות כ"ט, ט'):

וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו.

כאשר הכהנים לבושים בבגדיהם - הם נחשבים ככהנים, וכאשר הם ללא הבגדים - הם נחשבים כמו זרים שעבדו במקדש, ועל כן הם חייבים מיתה.
שואלים על כך האחרונים1, הכיצד כהן שאינו לובש בגדים נחשב כזר? הרי הכהונה היא בחירה של ה', וכיצד היא תלויה בבגדים? הרי הבחירה של ה' בעם ישראל, איננה תלויה במעשה חיצוני כלל. אפילו מי שלא נימול - קדוש הוא בקדושת ישראל, עד שאמרו (נדרים פ"ג מי"א):

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים, מֻתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לַמּוּלִים, אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם.

גם יהודי שלא נימול - הוא חלק מה"מולים", הוא שייך לאומה של הנימולים.
גם ברית מילה איננה קובעת את יהדותו של היהודי. הכיצד, אפוא, קובעים בגדי הכהונה את כהונתם של הכהנים? מדוע כהן ללא בגדים לא שייך למעלת הכהנים והוא נחשב כזר?
האם הבגדים הם הקובעים את מעלת האדם?

ב. אמרו חכמים (זבחים פ"ח ע"ב):

ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה, לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דם... מכנסים מכפרת על גילוי עריות... מצנפת מכפרת על גסי הרוח... אבנט מכפר על הרהור הלב... חושן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודת כוכבים... מעיל מכפר על לשון הרע... וציץ מכפר על עזות פנים...

יש להבין את הגמרא. אדם עשה חטא חמור - לשון הרע, למשל. הכהן לובש את המעיל - והעוון מתכפר. איך זה עובד? הגמרא לומדת זאת כך:

אמר ר' חנינא: יבא דבר שבקול ויכפר על קול הרע.

מכיוון שהמעיל משמיע קול על ידי הפעמונים, הוא מכפר על הקול של לשון הרע. יש להבין את משמעות הדברים, הנראים תמוהים.

השל"ה מבאר, שבגדי הכהונה אינם מכפרים על החטא לאדם שעבר את העברה. הכפרה היא על החלק של הערבות ההדדית. ישראל ערבים זה לזה, ולשון הרע של אחד פוגע בכלל ישראל. על הפגיעה בכלל מכפרים הבגדים. אולם עדיין יש להבין כיצד נעשית הכפרה.

לבושים הוא מושג יסודי בפנימיותה של תורה.
אמר האר"י (שער מאמרי רשב"י, ביאור לספרא דצניעותא): "ההעלם הוא סיבת הגילוי". כשיש אור גדול, אור השמש, אין אנו יכולים להסתכל בו בצורה ישירה. אנו צריכים להלביש על עינינו או על השמש לבוש שיחצוץ בינינו ובין השמש, יקטין את אור השמש המתגלה אלינו - ואז תתגלה השמש לעינינו. ההעלם הוא המאפשר את הגילוי. רק כשמעלימים ומקטינים את האור - אפשר לקבל את האור הממועט, ולהנות מאורו. אור שמופיע בעוצמה גדולה ובלי לבושים - אין האדם יכול לעמוד בו, והוא נראה לעינינו כחושך.

בגדי כהונה אף הם לבושים לאור גדול.
אור הכהונה הוא אור גדול, הנובע מבחירת הקב"ה בהם. אור גדול זה אינו יכול להופיע שלא דרך בגדים. על כן יש לכהנים בגדים מיוחדים - ורק כשבגדיהם עליהם - כהונתם עליהם. ללא הבגדים, אין אור הכהונה מתגלה.
אור הכהונה כולל בתוכו הבחנות שונות, ולכל הבחנה שייך בגד מיוחד, המעלים את האור הזה כדי לגלותו בעולם. המעיל, למשל, מסתיר את האור ששייך לקול, לפרסום. על כן המעיל מגלה את האור המיוחד הזה.

הרב קוק זצ"ל (שמועות ראי"ה לך לך, תרצ"א), מבאר שיש לבגדים שני תפקידים. יש בגדים שתפקידם הוא כיסוי, ויש בגדים שתפקידם לגלות.
בגדי כהונה הם בגדים שבאו לגלות - הם מגלים את מהותם של הכהנים2. אין אלו בגדים שבאו לכסות, כמו הבגדים שלבש אדם הראשון, שבאו בעקבות החטא, אלא בגדים "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כ"ח, ב'). הם מסתירים את האור הגדול של הכהונה, וכך מגלים אותו בעולם.

האור שבגדי הכהונה מופיעים בעולם, הוא גם הדרך שבה בגדי כהונה מכפרים.
בספרים הקדושים מבואר, ש"אין הדין נמתק אלא בשרשו". כדי לתקן את הרע ולהפכו לטוב, יש לחבר אותו אל השורש.
העולם מורכב מטוב ורע. דיבורו של אדם, למשל, יכול להיות טוב ויכול להיות רע. יכול הוא לדבר דברים טובים על אנשים, לדון כל אדם לכף זכות, ללמוד תורה ולהתפלל. אולם כיון שהאור האלוקי איננו נגלה בעולם, יכולה הלשון להיות גם לשון הרע. ההעלם של האור יוצר לאדם בחירה בין טוב לרע.
בשורש העליון של המציאות, הכל טוב. כל המושג של דיבור, של תקשורת בין אנשים, של הבעה, של פרסום - בשורש המציאות אלו דברים נפלאים וטובים. רק כשיורדים הדברים לעולם שלנו, שבו נעלם האור האלוקי - יכולים הדברים הנפלאים הללו להופיע בצורה של רע, של לשון הרע.
החיבור אל השורש הופך הכל לטובה. גם דברים שליליים שנאמרו - ניתן להפוך אותם לטובה. הרי במציאות האלוקית העליונה אין כלל רע. מאת ה' לא יוצא רע, אלא רק טוב. אנחנו, במציאות שלנו בעולם הזה, יכולים להפוך את הטוב הזה לרע, ויכולים גם לחבר את הרע לשורשו ולהופכו חזרה לטוב.

בגדי כהונה מופיעים את האור האלוקי בעולם. הם מחברים את המציאות השלילית, של שפיכות דם, של גילוי עריות, של גסות הרוח, של הרהור הלב, של עיוות הדין, של עבודת כוכבים, של לשון הרע ושל עזות פנים - כל אלו מתחברים לשורשם, והופכים לדברים טובים, מגלים את הטוב האלוקי שהוא מקורם של הדברים שמופיעים בעולם שלנו כדברים רעים.
"בגדי כהונה מכפרים" - משום שבכוחם לחבר את הדברים לשורשם, ושם הם באמת טובים. נראה, שהתיקון הזה בא לידי ביטוי בפועל - אדם שדיבר לשון הרע, רואה את הכהן לבוש בבגדיו, שומע את קולם של הפעמונים שבמעיל, ונזכר בשורש הטוב שלו. האדם מתחבר על ידי בגדי הכהונה למקור האלוקי של המציאות, וכך הופך הרע לטוב, המר למתוק והחושך לאור.

הכח העיקרי שלנו בעולם הוא להפוך את הרע לטוב. עלינו ללמדו "ולהתמקצע" במלאכה - איך לוקחים דברים שליליים וחושבים עליהם לטובה. אין מציאות שלילית שלא יכול לצאת ממנה דבר טוב. כאשר אנו עושים את העבודה הזו, מוצאים את הנקודה החיובית שיש בלשון הרע ומתקנים על ידה את הלשון - אנו מוציאים אל הפועל את האור הגדול של בגדי הכהונה.

למשל, הכתונת מכפרת על שפיכות דמים. שפיכות דמים נובעת בדרך כלל מכעס. במקור האלוקי - הכעס הוא דבר חיובי. הרי גם הקב"ה זועם בכל יום, "וכמה זעמו - רגע" (ברכות ז' ע"א). יש מציאות של כעס גם בשורש המציאות העליון ביותר. יש דברים שצריכים להיות קנאים כלפיהם, ולנהוג כלפיהם במידת הכעס. כלפי הרוע שבמציאות - שייכת מידת הכעס.
על ידי חיבור מידת הכעס לשורשה - אנו מתקנים אותה. הכעס מוצא את מקומו הנכון. חלק מהתיקון הוא הניקוי של הכעס מהדברים השליליים שדבקים בו. פעמים רבות הכעס נובע מאגו, מחוסר אמונה - את אלו צריך להסיר, ועליהם אין לכעוס. אך יש להשאיר את הנקודה הטובה שממנה בא בכעס לעולם.
כך גם לשון הרע. יש לחשוב ולהבין מהי הנקודה הטובה שיש בדברים הרעים שנאמרו, מאיזה מקום טוב זה מגיע.
העבודה של בגדי כהונה היא לחבר את כל החטאים אל השורש. אנו חסרים את בגדי הכהונה, ועל כן "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (הושע י"ד, ג'). על ידי הלימוד של הדברים ועבודה אישית לתקנם - אנו משחזרים את פעולתם של בגדי הכהונה, ובע"ה מחזירים את המקדש למקומו.

דרשה נוספת של חכמים על בגדי כהונה (ספרא צו, מכילתא דמילואים):

פרשה זו נלמדה בשעתה ונלמדה לדורות.

בבגדים בכלל, ובבגדי כהונה בפרט, יש חיבור של שתי בחינות - הקביעות והשינוי.
הבגדים באופן כללי הם דבר שמשתנה - הבגדים שאנו לובשים היום אינם הבגדים שלבשו אבותינו. בכל עונה של השנה אנו לובשים בגדים שמתאימים לעונה הזו. בארץ ישראל מתלבשים בצורה אחרת מאשר בגלות - כל שינוי של המציאות מתבטא בשינוי הבגדים. דרשו חכמים (שבת קי"ד ע"א):

מניין לשנוי בגדים מן התורה, שנאמר "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים".

יש בגד שהכהן לובש כדי לפנות את הדשן, והוא לובש בגדים אחרים כדי להקריב את העולה.
אולם, בבגדים יש גם קביעות. התורה קבעה מהם הבגדים שהכהן לובש, ואין לשנות בהם. יחד עם זאת, נאמר על הבגדים (ויקרא ו', ג'): "וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד" - הבגדים צריכים להיות במידתו של הכהן. המידה איננה קבועה לכל הכהנים.

בתיקוני זוהר, אמרו חכמים (תיקון כ"ב, ס"ה ע"א, בתרגום):

שלבושים הוא משתנה בהם לכמה שינויים, ולבושים שהוא לובש בבוקר, אינו לובש בערב, ולבושים שלובש יום אחד אינו לובש יום שני, וכך בכל יום וחודש ושנה ושבת וימים טובים משתנה בלבושים.

הקב"ה כביכול משנה את לבושו בכל זמן.
מבאר האר"י (עץ חיים שער א' ענף ה'):

ובזה תבין איך משתנה מעמד ומצב העולמות שהם הלבושין של א"ס לכמה שינויין בכל עת ורגע.

העולם עובר שינויים. בכל דור יש צורת חשיבה אחרת ואתגרים אחרים. האר"י מחדש שגם בכל רגע העולם משתנה ומתחדש. יש לדעת זאת. מצד אחד יש מציאות קבועה ובלתי משתנה - הלכות, מסורות וחוקים, ומצד שני הישום של הדברים הקבועים משתנה כל הזמן. החיים אינם אותם חיים שהיו בזמן אחר.
דבר זה נכון תמיד, ובמיוחד בדורנו. העולם משתנה כל הזמן לנגד עינינו, וחשוב להיות אנשים שמסתגלים לשינויים. הבגדים המשתנים מעת לעת מלמדים אותנו שאנו צריכים לרכוש את היכולת לחשוב מחדש על דברים. למרות שאנו רגילים לראות את המציאות בדרך מסויימת, לפעמים הדברים משתנים וצריך להסתכל על המציאות בצורה אחרת. זה מאוד קשה לחלק מהאנשים. אדם החליט משהו, אולם המציאות השתנתה והוא צריך לחשוב מחדש ואולי להחליט החלטה אחרת - זה לא קל.
אחד מהפלאים שברא הקב"ה בעולמו, הוא העובדה שהגוף קבוע ואינו משתנה, והשינוי חל בבגדים. אדם לובש מדים - והוא חייל. לובש בגדי עבודה - והוא שייך לעבודתו. בגדי שבת - ושוב הוא אדם אחר. שינוי הבגדים מלמד אותנו שאנו צריכים להשתנות. בכל זמן עלינו לרכוש הסתכלות אחרת על העולם, המתאימה לזמן ולהתרחשויות.
כמובן, שלא בכל רגע משנה אדם את השקפתו מן הקצה אל הקצה. אך יש שינויים, וחשוב להכיר אותם ולקבל אותם.
עלינו לדעת שהשינויים שהעולם עובר, אמורים לגרום לנו למחשבות חדשות, לדרך אחרת לראות את הדברים. הדברים משתנים גם ברמה האישית - בטכנולוגיה שאנו משתמשים בה, וגם ברמה העולמית - נדידת עמים, קריסת מדינות וכדומה. בתוך הערכים הקבועים עלינו ללמוד כיצד לראות את העולם המתחדש מול עינינו.
אל לנו לפחד משינויים. עלינו להצליח לפשוט את בגדינו וללבוש בגדים אחרים. האדם נשאר אותו אדם, הערכים אותם ערכים, אך הישום משתנה, הלבוש מתחלף. כך אנו מצליחים לחיות בעולם המשתנה ללא הרף.






1 מהר"י ענגיל (בית האוצר, מערכת בגדי כהונה, כלל י"א): "שמעתי מקשים בהא דאמרינן דכהנים בזמן שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והויין להו זרים ומחללין את העבודה וחייבין מיתה משום זרות, ואמאי הרי אחרי שלבשו רק פעם אחת בגדים בעבודה, אם כן הרי כבר היו פעם כהנים, ושוב אפילו בעבודה אחרת אינו לובש הבגדים, הא אינו זר מעיקרא עוד וראוי שלא יוחשב זר". עי' במצוה ברה ב' עמ' רמו הרחבת דברים בענין.
2 יש להעיר, שבתוך בגדי הכהונה יש מכנסיים, שעניינם "לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" (שמות כ"ח, מ"ב).



-------------------------------------------------------------------------------------------