פרשת שבוע לחיות עם פרשת השבוע - פרשת יתרו הרב יהושע ויצמן י"ט שבט תשע"ז

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה.


לחיות עם פרשת השבוע - יתרו - מול הטרור: אמונה!


גולת הכותרת של פרשת השבוע היא מעמד הר סיני.
במכילתא (בחודש, ה') אמרו, שהתורה מתחילה בעצם ב"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". כאן הקב"ה "מציג את עצמו" בפני עם ישראל.

בפסוק זה נמצאת מצות האמונה. הרמב"ם מונה את מצות האמונה כמצוה הראשונה בתרי"ג המצוות.
הרמב"ן כתב את השגותיו לספר המצוות של הרמב"ם, כדי להגן על בעל ספר "הלכות גדולות" (בה"ג), שהרמב"ם חלק עליו פעמים רבות.
הרמב"ן מסביר מדוע בה"ג לא מנה את האמונה כמצוה בתרי"ג מצוות1. התורה היא המצוות, שנתן לנו הקב"ה. הקב"ה הוא המצַוה. אחר שהוא מוגדר על ידינו כמקור הציווי, כמלך, אנו מקבלים לעשות את מצוותיו. עצם האמונה היא קבלת מלכותו של הקב"ה, והיא לא יכולה להיות אחת מהמצוות, שבאות מידי הקב"ה אחר שקיבלנו עלינו את מלכותו.

נראה שהמחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ם נוגעת למהות המושג של "מצוות".
לפי הרמב"ם, המצוות הן כלל המעשים והמחשבות הנכונות. האמונה היא מחשבה נכונה שצריך האדם להחזיק בה, ועל כן היא מצוה. היא המצוה הראשונה, המהווה בסיס לכל המצוות האחרות.
אך הרמב"ן מביט אל המצוות בדרך אחרת. לפי הרמב"ן, מצוה היא ציווי של הבורא. על כן עצם היות הקב"ה מצַוה - אינו חלק מהמצוות. זה הבסיס שעליו בנויות המצוות, ולא אחת מהמצוות.

הרמב"ן עצמו, אחר שהסביר את שיטת בה"ג שלא מנה את האמונה כמצוה, כותב את דעתו שלו.
לדעת הרמב"ן יש למנות את האמונה כמצוה. כך הוא מבין את דברי חז"ל בכמה מקומות. אך הרמב"ן מגדיר את מצות האמונה בדרך אחרת מהרמב"ם (השגה למצות לא תעשה ה'):

והטוב בעיני בזה הענין כולו שנמנה אנכי ה' אלהיך מצוה כמאמר הרב... והוא שהאמינו וקבלו עליהם להחזיק באמונה שיש אלוה נמצא והוא אל מוציאם ממצרים. כלומר החפץ המחדש היכול. אם כן הדבר ברור הוא שדבור ראשון ראוי למנותו מצוה ראשונה והיא המצוה להאמין בעיקר.

הרמב"ן מרחיב את מצות האמונה. היא כוללת מלבד עצם האמונה בה', גם את האמונה בהשגחתו ויכולתו לפעול בעולם. ה' לא רק ברא את העולם, אלא הוציא אותנו ממצרים והוא עושה בעולם כרצונו.

בעקבות הרמב"ן הלכו ראשונים נוספים, שהרחיבו את מצות האמונה. נעמוד על דבריו של בעל "ספר מצוות קטן" (סמ"ק, א'):

לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל מעלה ומטה ובד' רוחות... אכן הקב"ה מנהיג את העולם כולו ברוח פיו. והוא הוציאנו ממצרים ועשה לנו כל הנפלאות... ובזה תלוי מה שאמרו חכמים (שבת דף ל"א) ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו: צפית לישועה. והיכן כתיב מצוה זו. אלא שמע מינה בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים דכתיב "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו'". ועל כרחין מאחר שהוא דיבור, הכי קאמר, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלהיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב (דברים ל'): "ושב וקבצך מכל העמים וגו'".

לדעת הסמ"ק, מצות האמונה כוללת את האמונה בגאולה. הגמרא (שבת ל"א ע"א) אומרת, שאחת השאלות ששואלים את האדם לאחר מותו היא: "ציפית לישועה"?
ולכאורה, יכול אדם לומר: לא ידעתי שעלי לצפות לישועה. היכן כתוב הציווי הזה?
עונה הסמ"ק: הציווי לצפות לישועה כתוב במצות האמונה. האמונה היא שיש בורא לעולם, ולכן יש תכלית לבריאה. הבורא הוציא אותנו ממצרים ולא הניח לנו לשקוע בשערי הטומאה, כיון שיש תכלית לבריאה ועם ישראל צריך להביא אותה. כך גם עלינו להאמין שהבורא יושיע אותנו ויקבץ את נדחינו, כדי להביא את העולם לתכליתו.
לדעת הסמ"ק, מצות האמונה כוללת את האמונה בגאולה, שהיא אמונה בקיבוץ גלויות.

אנחנו חיים בדור שבו האמונה הזו מתגשמת. ביום חמישי, כ' בשבט, מגיעים לארץ עוד 120 עולים חדשים מבני המנשה שבהודו. אנחנו חיים את הדברים שהסמ"ק האמין בהם כחלום רחוק.
אותנו שואלים לא רק "ציפית לישועה", אלא גם: "צָפיתָ בישועה"?

הרב קוק מסביר, שהציפיה לישועה היא גם מלשון "צופה". חייל עומד בעמדת תצפית, והוא מופקד על גזרה מסויימת. עליו לרשום כל תנועה בגזרה. בשעה 10:00 עבר חמור. בשעה 13:00 עבר גדוד טנקים...
המידע הזה עובר למודיעין, והם מנתחים ומסיקים שיש להתכונן למלחמה. האויב מזיז כוחות וזה סימן שמשהו עומד לקרות.
כך עלינו לצפות לישועה. אנחנו צריכים לשים לב האם יש תנועה בשטח. עלינו לרשום ביומן המבצעים: בשנת תש"ח הוקמה מדינת ישראל.
האם זה מידע משמעותי, שמשפיע על האמונה, או שזה כמו חמור תמים שעבר בשטח?
הסמ"ק אומר שקיבוץ גלויות הוא מידע משמעותי. הוא ביטוי לגאולה. "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ" (דברים ל', ד'). והנה באים אנשים מקצה השמים. הגאולה מתגשמת מול עינינו.

הר"ן על הגמרא בשבת מוסיף מילה אחת: "ציפית לישועה - בימיך".
לפני מאות שנים אומר הר"ן, שצריך להסתכל ולראות מה בדור שלך זז לכיוון הגאולה. כנראה כבר בימיו היה לו מה לראות. על אחת כמה וכמה בדורנו.
כך שואלים את האדם לאחר מותו: האם ציפית לישועה שתהיה בימיך? האם חשבת שזה ריאלי?
אם הר"ן אומר כך, מה נאמר אנחנו? אותנו ישאלו לא רק האם ציפינו לישועה, אלא: "מה עשית כדי לקרב את הישועה? מה עשית לטובת קיבוץ גלויות? האם למדת בחברותא עם תלמיד מבני המנשה בישיבה?"
אנחנו כבר בדור מתקדם ולא מסתפקים בלצפות, אלא עושים כדי שהישועה תהיה "בימיך".

מצות האמונה היא לחיות את הדברים שאנו רואים בדור שלנו. הזכרנו את הדרך המופלאה שהקב"ה מנהיג את דורנו, את השינויים האסטרטגיים שאנו רואים מול עינינו - התפוררות העולם הערבי, נדידת האיסלאם לארה"ב ולאירופה - עלינו להתבונן כיצד הקב"ה יכול ומחדש את העולם בכל עת.

לאור דברי הרמב"ן, נראה להרחיב את מצות האמונה בהרחבה נוספת.
האמונה היא גם אמונה של האדם בעצמו. בכוחותיו, בכוחות של עם ישראל ובכוחות של העולם.
האמונה היא לא רק בקב"ה, אלא בכך שה' ברא את העולם, והוא מאמין בו. מאמין בך. "אנכי ה' אלקיך" נאמר בלשון יחיד. כל אחד ואחד צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, ואליו מדבר הקב"ה: אני הוצאתי אותך ממצרים כי אני מאמין בך. אתה יכול לעשות את התפקיד שלך בעולם. אנשים רבים מידי חיים בלי להאמין בעצמם וביכולות שלהם.
הקב"ה מאמין בך. אתה יכול לכבוש את היעדים בחייך. לכל אחד יש יעוד ותפקיד, והוא יכול להגשים אותו. זוהי שמחה גדולה לדעת את זה. גם הקב"ה מקיים את מצות האמונה, כביכול, בכך שהוא מאמין בנו, באדם ובעולם.

מתוך כך, אנו צריכים להאמין בעם ישראל, בכל יהודי ויהודי. לכל יהודי יש תפקיד, כל יהודי רוצה טוב. "ישראל מאמינים בני מאמינים". כך אנו צריכים לראות את המציאות, ועלינו לחפש את הדרכים להוציא אל הפועל את האמונה שיש בכל יהודי.

נקודה נוספת בענין זה, קשורה לגל הטרור שפקד אותנו, ולצערנו בית הישיבה ספג אף הוא מכה קשה.
כיום, הכח העיקרי שעומד מול מדינת ישראל - הוא הטרור.
לאחרונה התקיימו פגישות של ראשי ישיבות הסדר עם חוקרי המכון למחקרי בטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS). בפגישה הראשונה, ביקשנו לשמוע על ההתמודדות עם הבעיות האסטרטגיות שמדינת ישראל מתמודדת איתן.
על כך קיבלנו תשובה מאחד מחוקרי המכון - תא"ל (מיל') מאיר אלדר ששימש בעבר כראש אמ"ן מחקר. הוא טען, ש"אין דבר כזה כח הרתעה". לא זו העוצמה שלנו נגד הטרור. מה אנו יכולים להעמיד מול הטרור? התשובה היא, שמול טרור יש כח עמידה. אם נגלה כח עמידה חזק - הטרור יתמסמס. ומהו כח עמידה?
ההגדרה המקצועית של כח עמידה היא: היכולת לקום מהר כשמקבלים מכה.
ומה נותן לאדם ולאומה כח לקום מהר כשהוא מקבל מכה? אמונה. לאנשים מאמינים יש כח לקום מהר גם כשהם מקבלים מכות.
עד כאן דבריו של מאיר אלדר.
תפיסת המציאות הזאת מטילה עלינו תפקיד מרכזי. עלינו להפיח רוח של אמונה. שהרי הטרור הוא הבעיה המרכזית שמדינת ישראל מתמודדת איתה מבחינה בטחונית. על כן ההתמודדות מול הטרור היא הדרך לפעול מבחינה בטחונית, והדרך היא על ידי חיזוק האמונה.
כששמעתי את הדברים במכון INSS, הרגשתי כאילו הקב"ה מדבר אלי מתוך גרונו של מאיר אלדר. הקב"ה מצפה מאיתנו שנפעל להגביר את האמונה בעם ישראל. זו הדרך להתמודד עם הטרור. זהו רצונו של הקב"ה מאיתנו.

אמנוה היא מושג רחב. אין הכוונה שב"פנים אל פנים" נדפוק לאדם בדלת ונתחיל להוכיח לו את האמונה על פי חוק האנטרופיה או הוכחות אחרות...
האמונה כוללת אמונה בעם ישראל, בנצח ישראל, אמונה של אדם בעצמו. כשלאדם יש אמונה, יש לו למען מה לקום בבוקר, יש לו עתיד ותקוה, וטעם לחיים.
ודאי שהאמונה בקב"ה היא השיא של האמונה, והיא הנותנת לאדם את התקוה הגדולה ביותר. יש בורא לעולם, שמשגיח על העולם. הבורא מאמין בנו. זה מעניק לאדם כח גדול.

השליחות הגדולה שלנו, בבחינת "לחיות את פרשת השבוע", היא להפיח בעם רוח של אמונה. מצות האמונה, כפי שמסביר הסמ"ק, היא לקחת את האמונה לדור שאתה חי בו. לצפות לישועה, ובימינו. לחיות את האמונה.
ובע"ה, מכח האמונה שלנו בישועה, נזכה לקיום היעוד של "ושב וקבצך מכל העמים", בקיבוץ כל נדחי ישראל ובגאולה השלמה בע"ה.






1 עי' על כך בהרחבה ב"מצוה ברה" ח"א עמ' נ"ד.



-------------------------------------------------------------------------------------------