הכלל: אין הרמב"ם מביא הלכות בספר המצוות. במקרים בהם מובאת הלכה, יש בה תוספת מהותית להגדרת המצוה.
בהקדמתו לספר המצוות כתב הרמב"ם:
ואין כוונתי בחבור זה לפרט דיני איזו מצוה מן המצוות, אלא למנותן בלבד. ואם אפרש מהן משהו בשעת הזכרתן, הרי אפרשנו רק על דרך פרוש השם, כדי שיודע הציווי הזה או האזהרה מה הוא, ושם זה על מה הוא נאמר.
מטרתו של ספר המצוות היא מנין המצוות בלבד, ולא פירוט הלכותיהן. ההלכות מקומן בספר המצוות.
אף על פי כן, פעמים שמזכיר הרמב"ם הלכות מתוך המצוה בספר המצוות. במקרים אלה יש לעיין מדוע הביא הרמב"ם את ההלכה, בניגוד להצהרתו בהקדמה.
הסיבה לכך היא, בדרך כלל, שההלכה הזו היא חלק מהגדרת המצוה, ולא רק דין פרטי בהלכות המצוה.