הכלל: לימוד המצוות הקשורות למסכת או לסוגיה מרחיב את המבט ומעורר לחשיבה מזוית נוספת.
הרב מרדכי פרומר שליט"א, ר"מ בישיבת מעלות, כתב על נושא זה בספרו "דרכי לימוד", ונצטט את דבריו. (עמ' 18 ועמ' 96).
אלו דבריו ביחס ללימוד הרקע למסכת:
הגדרת המצווה
ידיעת המצוות, עליהן נסמכת המסכת, תעניק פן נוסף ומועיל להבנת הסוגיה. מתוך הגדרת המצווה יואר הכיוון הכללי של העניין.
את המצווה ניתן להכיר תחילה מתוך ספר המצוות לרמב"ם, וספר החינוך.
הבנת המצווה כוללת עיון בשאלות הבאות:
* האם זו מצוות עשה, או לא תעשה (לדוגמא: חובת הכהנים ללבוש בגדי כהונה לכבוד עבודת המקדש; האם זו מצווה ללבוש, או קיים איסור לעבוד בחיסור בגדים).
* האם לפנינו רק מצווה אחת כוללת, או מצוות רבות (לדוגמא: בשעת מצור על אויבים חובה להניח רוח אחת פתוחה; האם זו מצווה בפני עצמה, או רק חלק ממצוות מלחמת הרשות).
* האם זו מצווה לדורות או רק לשעה, בימות משה רבנו (לדוגמא: "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה").
* האם אלו שתי מצוות, או אחת (לדוגמא: תפילין של יד ותפילין של ראש).
* האם זו מצווה כללית, או פרטית (לדוגמא: מצוות האמונה בייחוד ה', לעומת מצוות קריאת שמע).
* על מי חלה המצווה: על יחיד או על ציבור, על המלך או על סנהדרין, על איש או על אישה (לדוגמא: מצוות בניית בית המקדש).
* האם חיוב המצווה מן התורה, מדאורייתא או מדברי חכמים, מדרבנן. יש ועיקר המצווה מהתורה ואילו הפרטים מדרבנן (כגון: מצוות תפילה, ג' פעמים בכל יום).
לימוד המצווה לפני ראיית הסוגיה הוא רק לצורך קבלת מבט כללי על הנושא. לאחר לימוד הסוגיה ביסודיות, ניתן לשוב ולהעמיק בלימוד עניין המצווה, ולחשוף בכך מטמוניות פז (על כך בהמשך).
וכך כתב ביחס לסיכום הסוגיה:
מנין המצוות
לאחר לימוד הסוגיה יש לבחון, אם היא קשורה למערכת המצוות בתורה. במידה והסוגיה נשענת על מצווה בתורה, ראוי להכיר את יחסם של הראשונים, מוני המצוות, אליה. בין מוני המצוות השונים – ספר המצוות לרמב"ם, השגות הרמב"ן, מנין הבה"ג והרס"ג, ספר החינוך, היראים ועוד.
תחילה יש להתמקד בשאלות הכלליות על הגדרת המצווה:
* חלות המצווה – על מי?
על היחיד או על הציבור? הכל חייבים או יש פטורים (נשים – מצוות עשה שהזמן גרמה)? כל ישראל או רק כהנים? גם בני נח?
* זמן המצווה – מאימתי?
האם משעת מתן תורה או רק משנכנסו לארץ? מיד עם כניסתם או רק לאחר י"ד שנים, של כיבוש וחלוקה לשבטים? רק בזמן המקדש או גם בזמן הגלות?
* מקום המצווה – היכן?
האם בכל מקום או רק בארץ ישראל? רק במקדש או גם בירושלים?
* האם זו מצווה דאורייתא או דרבנן, יש מצוות המוגדרות מ'דברי נביאים', יש לדון מה תוקפן (מצוות ביקור חולים, אמירת הלל)?
* האם המקור מפורש בפסוק, או רק נרמז בי"ג מידות בהן התורה נדרשת, שמא הפסוק מהווה אסמכתא בלבד ("את ה' אלוקיך תירא" – לרבות תלמידי חכמים, דאורייתא או דרבנן)?
* האם זו מצוות עשה או לא תעשה (מצווה לעבוד בבגדי כהונה או אסור לעבוד בחיסור בגדים)?
* מהי המצווה עצמה ומהן פעולות ההכנה, עליהן אין שם מצווה (לקיחת סולת ועשיית לחם הן רק הכנות למצווה, שהיא היות לחם הפנים על שולחן ה')?
האם זו מצווה אחת ובה חלקים רבים, או שתי מצוות ("דין עבד כנעני" – האם כולל גם שנעבוד בו לעולם וגם שמשתחרר בחסרון אברים, או אלו שתי מצוות נפרדות)?
* האם זו מצווה לשעה או לדורות (מצוות חנוכת המשכן, האם נוהגת גם במקדש)?
* האם זו מצווה מסויימת או מצווה כללית ("לעובדו בכל לבבכם" – מצוות תפילה או דין כללי, המלמד כי מצוות צריכות כוונה)?
* מצווה, החוזרת על עצמה בזמנים שונים, האם זו מצווה אחת או שתים (קריאת שמע של שחרית וקריאת שמע של ערבית)?
אלה הן מקצת מהשאלות הקלאסיות בלימוד המצוות ושורשי הגדרתן. יש ומתוך הסוגיה עצמה ניתן להביא ראיות על אופי המצווה. ולהיפך, לאור ההבדלים בהבנת המצווה בין המונים השונים, ניתן לחזור ולנתח את המחלוקות בסוגיה.
להבנת ההבדלים בין מוני המצוות השונים, יש להכיר באופן כללי את י"ד השורשים של הרמב"ם, בספר המצוות, ואת עיקר שיטת הרמב"ן, המובאת בהשגותיו. ניתן להעזר בסיכומו של בעל "דרך מצוותיך" – המובא בסוף ספר המצוות לרמב"ם.
בנוסף, ראוי לערוך השוואה, בין ארבעת לשונות הרמב"ם, המופיעים בספר המצוות, בסדר מנין המצוות, במנין המצוות על סדר ההלכות, ובכותרות, הפותחות את ההלכות.
דוגמא:
בספר המצוות, מצווה כ': "לבנות בית הבחירה".
ברמזי ההלכות: "לבנות מקדש".
ובספר עבודה: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו".
האם מצווה לבנות דווקא במקום מסויים נבחר, או בכל מקום בו יש יכולת להקריב?
בלימוד אחרונים, אשר כתבו כסדר על ספרי המצוות, יש תועלת מרובה. על ידי לימוד זה ניתן לרכוש ידע כללי ומבט מקיף על עניינים שונים. תחילה יש להתמקד בעיקר דבריהם, הנוגע במישרין לנלמד בסוגית הש"ס, ולא להתפרס למחוזות אחרים. בהמשך רצוי לסכם כללים מיוחדים בענייני מצוות. כגון: עשה דוחה לא תעשה, מצווה הבאה בעבירה, מצוות עשה שהזמן גרמה, לאו הניתק לעשה וכו'.
האחרונים העיקריים:
* נושאי הכלים על ספר המצוות לרמב"ם.
* על ספר החינוך – "מנחת חינוך".
* על ספר המצוות לרס"ג – ר' ירוחם פרלא.
יש להעזר במפתחות הברורים על ספרים אלה.