פרשה טו – פסקה א -"ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם"
המדרש:
[ב, ח] ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, דבי רבי ינאי אמרין למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון, קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה, אדם צריך לכוון את רוחותיה, הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, אמר רבי חנינא כקרני חגבים היו, ועקרן הקדוש ברוך הוא ושתלן בתוך גן עדן, ישבעו עצי ה' וגו', אמר ר' חנינא ישבעו חייהם, ישבעו מימיהם, ישבעו מטעתן, אמר ר' יוחנן לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, שלא נבראו אלא לצורך בית המקדש, הה"ד ישבעו עצי ה' ארזי לבנון ואין לבנון אלא בית המקדש, המד"א (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון, ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר כ"ד מיני ארזים הם, ואין לך משובחים מכולם אלא שבעה, הה"ד (ישעיה מא) אתן במדבר ארז שטה וגו', ר' אחא אמר ג', ברוש ברתא, תדהר אדרא, תאשור פקסינון, ולמה קורא אותו תאשור שהוא מאושר מכולן, הוסיפו עליהן עוד ג' אלונים ארמונים אלמוגים, אלונים בלוטין, ארמונים דילבון, אלמוגים אלוום.