פרשה טז – פסקה א – ונהר יוצא מעדן
המדרש:
[ב, י] ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, רבי סימון פתח (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, לנצח לעולם היה, ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש משנה פניו ותשלחהו, רבי סימון אמר (שם /איוב/ יב) עמו חכמה וגבורה, בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת ואלו הן ד' ראשי נהרות ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'.