פרשה טז – פסקה ד
המדרש:
אמר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס תרעלה לאומות ממקום שהדין יוצא מאי טעמא ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד, והיה לד' נהרים אין כתיב כאן אלא לד' ראשים, אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים, שם הא' פישון זו בבל, על שם (חבקוק א) ופשו פרשיו, הוא הסובב את כל ארץ החוילה שעלה והקיף את כל ארץ ישראל דכתיב ביה (תהלים מב) הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, אשר שם הזהב אלו דברי תורה, שהן נחמדין מזהב ומפז רב, וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י, שם הבדולח ואבן השוהם וגו', מקרא משנה ותלמוד ותוספתא ואגדה, ושם הנהר השני גיחון, זו מדי היה המן שף עמה כנחש, על שם על גחונך תלך, חדקל זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, א"ר הונא בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה, בנימוסין ובפנקיסין ובלשון, ר' הונא בשם ר' אחא אמר כל המלכיות נקראו על שם אשור, ע"ש שהם מתעשרות מישראל, א"ר יוסי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שהם מתנאות מישראל, אמר רבי יוסי בר רבי חלפתא כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שם שהם מצירות לישראל, והנהר הרביעי הוא פרת זו אדום, פרת שהפירה והצירה לבניו (נ"א לפניו), פרת שפרה ורבה מברכתו של זקן, פרת שאני עתיד להפרע לה, פרת על שם סופה (ישעיה סג) פורה דרכתי לבדי וגו'.