פרשה טז – פסקה ד – המשך
המדרש:
ושם הנהר השני גיחון, זו מדי היה המן שף עמה כנחש, על שם על גחונך תלך, חדקל זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, א"ר הונא בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה, בנימוסין ובפנקיסין ובלשון, ר' הונא בשם ר' אחא אמר כל המלכיות נקראו על שם אשור, ע"ש שהם מתעשרות מישראל, א"ר יוסי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שהם מתנאות מישראל, אמר רבי יוסי בר רבי חלפתא כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שם שהם מצירות לישראל, והנהר הרביעי הוא פרת זו אדום, פרת שהפירה והצירה לבניו (נ"א לפניו), פרת שפרה ורבה מברכתו של זקן, פרת שאני עתיד להפרע לה, פרת על שם סופה (ישעיה סג) פורה דרכתי לבדי וגו'.