פרשה יט – סימן ו
המדרש:
[ג, ז] ותפקחנה עיני שניהם, וכי סומים היו, רבי יודן בשם ר"י בן זכאי ורבי ברכיה בשם ר"ע אמר משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג, והיה לפניו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין, ותפשם במקלו ושיברן, עמד ותפשו, א"ל ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום, אלא בא ואראה לך כמה טובות איבדת, כך הראה להן כמה דורות איבדו, וידעו כי ערומים הם, אפי' מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה, ויתפרו עלה תאנה, אר"ש בן יוחאי עלה שהביאו תואנה לעולם, וא"ר יצחק קלקלת עובדך סב חוט וחייט, ויעשו להם חגורות, א"ר אבא בר כהנא חגורה אין כתיב כאן, אלא חגורות חגורי חגורות, אסטכיוין, גליון, סדינים, כשם שעושים לאיש, כך עושין לאשה, צילצלין, קולסין, סכנין.